מדי שנה בסוף מאי מארגן החוג ללימודי מזרח אסיה באונ' ת"א "ערב סין": מערכונים ושירים בסינית, חרבות, בגדים אוריינטליים ונציג מחויט או שניים מהשגרירות. השנה יצרו תלמידי סינית סרטון קומי, בו מגלם ג?אנ?ג פ?ינ?ג מאסטר קו?נג-פו? מהורהר. הייתי שם כשדמותו הופיעה לראשונה על המסך. רעם תשואות התלמידים הרעיד את האודיטוריום. גאנג לי ישבה לידי בשורה העליונה וחייכה.
אפילו בגילמן, מעוז ה"אנשים המאוד מיוחדים," קשה לפספס את הסיני הגבוה והסטו?אי עם המשקפיים העבים. לא כולם יודעים שהסינית ארוכת השיער שחולקת עם ג'אנג פינג משרד היא רעייתו, גאנג ל?י (בסין שם משפחה מקדים שם פרטי). הם מלמדים סינית בחוג למזרח אסיה, וחיים בישראל מעל עשור. כפיר מי-בר (26), בוגר טרי של החוג לימודי מזרח אסיה: "הוא מורה אכפתי, סבלני. תכנית הלימודים שלו טובה, והדלת שלו תמיד פתוחה. הוא מוכן להסביר דברים אלף פעם, עד שתבין".
בחמש השנים האחרונות שימש גאנג פינג כרכז השפה הסינית בחוג בת"א, במקביל לעבודתו כחוקר. במסגרת המחקר הוא עוסק בהשוואה בין פילוסופיה סינית לתלמוד. את הדוקטורט שלו, המשווה בין קונפוציוס למחשבת חז"ל, עשה באוניברסיטת ת"א. בשנת 96' יצא בסין התרגום שלו לפרקי אבות. בספטמבר האחרון הציג תיאטרון הקאמרי בפסטיבל הדרמה הבינלאומי בבייגינג את "אשכבה" של לוין, בתרגומו של ג'אנג פינג. זו הייתה הפעם הראשונה בה הופיע בסין תיאטרון ישראלי.
הוא דובר עברית שוטפת במבטא סיני. את שפת הקודש למד בשנת 1985, כשבמהלך לימודי התואר השני בסין נדרש לבחור שפה זרה נוספת, מלבד אנגלית. הוא למד בכיתת העברית הראשונה בסין, ביחד עם עוד שמונה תלמידים. מחציתם עובדים היום במשרד החוץ הסיני.
בזמן המהפכה התרבותית בסין זכה סבו הנוצרי של גאנג ל"חינוך מחדש" - שם קוד לענישה הקשה שניתנה בשם הקומוניזם לאינטלקטואלים, אנשי רוח ודת ו"אלמנטים אנטי-מהפכניים" אחרים. הסב, שהיה פרופסור באוניברסיטה, נשלח לכפר מרוחק ללמד בבית ספר יסודי. על אף שנים של סבל, נשאר נוצרי. "אפשר להגיד שהסיפור שלו השפיע על בחירת הקריירה שלי", אומר גאנג.
בני הזוג שניהם מבייגינג. הם נפגשו בטיול אחרי התיכון. הוא הגיע לישראל בחילופי סטודנטים ב-93', והיא הצטרפה אחרי שנה. במהלך הדוקטורט החל ללמד באוניברסיטה.
למה בחרתם לחיות בישראל?
"הדבר הכי חשוב לי הוא שזה המקום היחיד בו אני יכול לתרום ליחסי סין-ישראל. אני מתרגם לסינית עבודות יהודיות חשובות, בעזרתן הסינים יכולים לדעת מה זה תנ"ך, מה זה תלמוד. לפני זה לא היה כלום".
הבירוקרטיה הישראלית
באופן לא מפתיע במיוחד, משרד הפנים הישראלי מתלהב הרבה פחות משהותם של בני הזוג בישראל. מכיוון שאינם עומדים בשום קריטריון לקבלת אזרחות, מנסים השניים מאז שנת 99' להשיג מעמד של תושבי קבע. התהליך מוכר עד כאב לכל מי שאיתרע מזלו להזדקק לעזרת הביורוקרטיה הישראלית: הבקשה מוגשת, עוברים חודש או חודשיים ואז מגיע טופס דחייה לאקוני ללא שום הסבר. "אמרו לנו שאין עם מי לדבר, ושאין טעם שננסה", הם מספרים.
מישהו עוזר לכם?
ג'אנג פינג: "כן. אנחנו קיבלנו ומקבלים הרבה עזרה מחברים שלנו, וגם מאנשים שלא מכירים אותנו אישית אבל מעריכים את העבודה האקדמית שלי. מדי פעם מבקשים ממני לכתוב מכתב אישי שיצורף לבקשה, על התחושות שלי בקשר למדינה בקשר לגישור תרבויות, וכיו"ב".
בפברואר האחרון קיבלו בני הזוג מעמד תושב ארעי - תעודת זהות צהובה - שכמו ויזת עבודה חייבת להיות מחודשת מדי שנה. היתרון? עכשיו הם יכולים לעבוד איפה שהם רוצים. לא שזה נחוץ: גאנג פינג לוקח את העיסוק שלו ברצינות. לפי החוק הסיני, אזרח המקבל אזרחות שנייה צריך לוותר על האזרחות הסינית. שאלתי את גאנג אם הוא היה עושה דבר כזה. "במקרה הצורך, כן", ענה במפתיע.
אתם מתגעגעים לסין?
"אנחנו נוסעים מדי פעם הביתה לבייגינג, אבל התרגלנו לחיות כאן. אנחנו מרגישים יותר בבית כאן מאשר שם. אנחנו בעיקר אוהבים את האנשים. רוב מי שפגשנו כאן מאוד נעימים - יש יוצאי דופן כמובן, אבל הרוב ידידותיים ואוהבים לעזור, האמת שיותר מבסין. למעשה, הבעיה היחידה שלנו היא עם הוויזה".
מה המשפחה והחברים חושבים על זה שאתם גרים בישראל?
"המשפחה בסדר עכשיו. הסברנו להם במהלך השנים שאין בעיה לחיות כאן, שזה בטוח, לא כמו בטלוויזיה. אימא שלי אפילו ביקרה פעם. לחלק מהחברים זה עדיין קשה. לפעמים אנחנו לא רוצים לספר להם שאנחנו גרים בישראל. יש כאלה שחושבים שאנחנו לא מספרים את האמת בקשר למדינה. הם אומרים שאנחנו משוגעים".