נכון, זה מסריח, ממש מסריח. אבל לפני שאתם סוגרים את הבאסטה, אז, במילותיהם של מונטי פייטון, "תמיד תסתכלו על הצד החיובי של החיים!". יש גם חדשות טובות בתוצאות של הבחירות לנשיאות.
הנה 17 סיבות למה לא לחתוך את הוורידים:
1. ג'ורג' בוש לא יכול לרוץ לקדנציה נוספת כי זה בניגוד לחוק.
2. הניצחון של בוש היה הזעום ביותר בשביל נשיא מכהן, מאז וודרו וילסון ב-1916.
3. קבוצת הגיל היחידה בה הרוב הצביע עבור קרי היתה המבוגרים הצעירים (54% לקרי מול 44% לבוש), מה שמוכיח שוב שההורים שלך תמיד טועים ואסור להקשיב להם.
4. למרות הניצחון של בוש, מרבית האמריקאים עדיין חושבים שהמדינה הולכת בכיוון הלא נכון (56%), שהמלחמה בעיראק לא מוצדקת (51%), ולא מרוצים מתפקודו של בוש (52%). הערה לזרים: אל תנסו להבין את הפרדוקס, זה משהו אמריקאי.
5. הרפובליקאים לא מחזיקים ברוב חסין-פיליבאסטר בקונגרס. אם הדמוקרטים יעשו את העבודה שלהם, בוש לא יוכל לדחוס ימנים קיצונים בבית המשפט העליון. רגע, אמרתי "אם הדמוקרטים יעשו את העבודה שלהם?", אז אולי כדאי שתשכחו מזה.
6. מישיגן הצביע עבור קרי! וככה גם כל צפון מזרח ארה"ב, מקום הולדת הדמוקרטיה שלנו. גם שמונה מדינות האגמים הגדולים הצביעו בחרו בקרי, וכל החוף המערבי! וגם הוואי. זאת התחלה. יש לנו את רוב המים המתוקים, את הר סנט הלן. מה שאומר שאנחנו יכולים לייבש אותם או להציף אותם בלבה.
7. שוב אנחנו מגלים שהבקאיי (סמל מדינת אוהיו) הוא אגוז, ולא סתם אגוז אגוז רעיל שהפיל אומה שלמה.
8. שמונים ושמונה אחוזים מהתמיכה של בוש הגיעה ממצביעים לבנים. בתוך 50 שנה בארה"ב לא יהיה עוד רוב לבן. נו, 50 שנה זה לא הרבה זמן. אם אתה בן עשר וקורא את זה, שנות הזהב שלך באמת יהיו מוזהבות ומישהו ידאג לך בשיבתך.
9. הומוסקסואלים, בגלל תוצאות ההצבעה, לא יוכלו להתחתן ב-11 מדינות. תודה לאל! תחשבו על כל המתנות חתונה שלא נצטרך עכשיו לקנות.
10. עוד חמישה אפרו-אמריקאים נבחרו לקונגרס. זה תמיד טוב שיותר יותר שחורים נאבקים לטובתנו ועושים את מה שהנבחרים שלנו לא עושים.
11. המנכ"ל של בירה "קורס" הובס במירוץ לסנאט במדינת קולרדו. לחיים!
12. תודו בזה: אנחנו אוהבים את התאומות בוש ולא רוצים באמת שהן ילכו.
13. ברמת המחוקקים הארצית. הדמוקרטים הרוויחו לפחות שלושה מושבים נוספים.
14. בוש עכשיו הוא "ברווז צולע". הוא לא יזכה לנחת יותר גדולה מזאת שהוא זכה בבחירות. מכאן והלאה זה רק נעשה גרוע יותר עבורו ומה שיותר חשוב שהוא לא ירצה לעשות את כל העבודה הקשה שציפיתם ממנו. זה כמו החודש האחרון בכיתה י"ב כבר הצלחת אז אפשר לחגוג! אולי הוא יתייחס לארבע השנים הקרובות כיום שישי אחד ארוך, והוא יבלה יותר זמן בחווה שלו או באתרי נופש אחרים. ולמה לא? הוא כבר הוכיח את הנקודה שלו, נקם באבא שלו וקרע אותנו.
15. אם בוש בכל זאת יחליט להגיע לעבודה ולקחת את המדינה הזאת בדרך חשוכה מאוד, עדיין יכולים להתרחש אחד משני התסריטים: עכשיו שהוא לא צריך עוד להתחנף לנוצרים השמרנים, אולי מישהו ילחש לו באוזן שכדאי לו להשקיע בבניית מורשת כלשהי, כדי שההיסטוריה תזכור אותו בצורה קצת יותר חיובית ואז הוא לא יבחר בסדר יום ימני-שמרני כל כך. אופציה נוספת היא שהוא יהפוך לכזה שחצן ושוויצר, וגם לא זהיר, שהוא יעשה בלאגן במימדים כאלה שיגרמו למפלגה שלו לרצות להדיח אותו.
16. יש כמעט 300 מיליון אמריקאים 200 מיליון מהם בגיל הצבעה. הפסדנו רק ב-3.5 מיליון קולות זה לא ניצחון מוחץ, כלומר כמעט הצלחנו. תחשבו שהיינו מפסידים בפער ב-20 מיליון קולות.
17. לבסוף והכי חשוב, יותר מ-55 מיליון אמריקאים הצביעו למועמד שכונה "הליברל מספר אחד בארה"ב". זה יותר מכל המצביעים שתמכו בריגן, בוש האב, קלינטון או אל גור. אם התקשורת מחפשת במה להאחז אז זה הנתון החשוב. בפעם הראשונה מאז קנדי, כל כך הרבה אמריקאים היו מוכנים להצביע למועמד ליברלי אמיתי. אולי עדיף שהעיתונאים לא ידווחו על זה, ככה יהיו לנו את אלמנט ההפתעה בבחירות של 2008.
ובכן, אתם מרגישים יותר טוב? אני מקווה שכן. כמו שחבר שלי מורט כתב לי אתמול: "הסב הרומני שלי נהג לומר לי, 'תזכור, זאת כזאת מדינה נהדרת היא בכלל לא צריכה נשיא!'"
* "הטור מתפרסם בוואלה! חדשות על פי הסכם עם מייקל מור
17 סיבות לא לחתוך את הוורידים
מייקל מור
14.11.2004 / 11:36