חשד: ח"כ הדליף לרוזנשטיין על החקירה

אנשי המשטרה המנהלים את חקירת זאב רוזנשטיין חושדים, כי החשוד בניהול עסקת סמים גדולה קיבל הודעה מוקדמת על החקירה נגדו. "מעריב" מצטט גורם מקורב לחקירה, כאומר: "השאלה היא לא אם רוזנשטיין ידע על החקירה הסמויה, זה כבר ברור שכן. השאלה היא כמה גורמים עדכנו אותו, שכן נראה לנו שמדובר ביותר ממדליף אחד".

במשטרה סבורים כי הבעת פניו המופתעת של רוזנשטיין בעת שנעצר היתה לא יותר מהצגה, ומטילים פצצה: לפחות אחד מהמדליפים, חושדים במשטרה, מסר לרוזנשטיין את ההודעה על החקירה היישר מבית המחוקקים - הכנסת.

זאב רוזנשטיין נחשב כמקורב למספר חברי כנסת, בהם גם שרים, והוא נהנה אף מקשרים חמים עם לא מעט חברי מרכז הליכוד. עקב החשדות תנהל במשטרה בימים הקרובים חקירה יסודית לאיתור המדליפים.

כתב "הארץ", יובל יועז, מוסיף:

רוזנשטיין הועבר היום לידי שירות בתי הסוהר ונכלא בכלא "אוהלי קידר" שבדרום. הוא ישהה בתא מבודד וללא מגע עם אסירים אחרים באגף מאובטח בבית הכלא. בקול ישראל דווח כי רוזנשטיין הושם בתא ששימש את יגאל עמיר בתחילת מאסרו.

שופט בית משפט השלום בירושלים יצחק מילנוב נענה אתמול לבקשת המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה, והורה על מעצרו של רוזנשטיין למשך 20 יום, לקראת הסגרתו לארה"ב. מרגע מעצרו עומדים לרשות ארה"ב 60 יום להעביר לישראל את בקשת ההסגרה, ובזמן זה, קובע חוק ההסגרה, יכולה הפרקליטות לבקש את מעצרו ל-20 יום בכל פעם, עד שהבקשה האמריקאית תוגש, ועל בסיסה תוכן בפרקליטות עתירה לבית המשפט המחוזי, להכרזה על רוזנשטיין כבר-הסגרה. אם לא ייעצר - "אין כל מגבלה שתמנע מרוזנשטיין להימלט מאימת הדין", כתב השופט.

בעוד כשלושה שבועות תשוב פרקליטות המדינה ותבקש את הארכת מעצרו של רוזנשטיין, זאת מאחר שבקשת ההסגרה הרשמית מארה"ב לא תגיע ב-20 הימים הקרובים. לדברי מקורות במשרד המשפטים, יש עדיין הליכים פרוצדורליים משפטיים שאמורים להתרחש בשבועות הקרובים בארה"ב, ורק לאחר שאלה יוצאו לפועל - ועל בסיסם - יוכל משרד המשפטים האמריקאי לנסח את בקשת ההסגרה שתוגש לישראל, בחתימתו של מזכיר המדינה האמריקאי.

עם הגשתה לבית המשפט של בקשת הפרקליטות למעצרו הזמני של רוזנשטיין, נחשפה אתמול גם בקשת המעצר שהועברה משלטונות ארה"ב לישראל. ממנה עולה כי ב-15 בספטמבר, לפני כחודשיים, הוגש נגד רוזנשטיין כתב אישום במדינת פלורידה, בחשד לקשירת קשר להפצת 700 אלף כדורי אקסטזי, המהווה עבירה פדרלית. השופט הפדרלי רוברט דיוב חתם על צו למעצרו של רוזנשטיין לנוכח האישום.

על-פי בקשת המעצר של ממשלת ארה"ב, מדובר ב"פעילות עבריינית נרחבת שעניינה סחר בכמויות גדולות של סמים מסוכנים", והעונש הצפוי לרוזנשטיין אם יורשע בארה"ב עומד על 20 שנות מאסר. על בסיס החלטת בית המשפט בפלורידה העבירה ארה"ב, באמצעות שגרירותה בישראל, ב-23 בספטמבר למשרד החוץ הישראלי בקשה לעצור את רוזנשטיין לצורך הסגרתו, בהתאם לאמנת ההסגרה הדו-צדדית שבין שתי המדינות.

מדבריו בבית המשפט של סניגורו של רוזנשטיין, עו"ד מוטי כץ, עולה כי מעצרו השבוע לא בא לרוזנשטיין בהפתעה, ויתרה מזו - כי הוא היה מודע להליכים המשפטיים שהתנהלו בעניינו בארה"ב. "בידי מצוי כרגע חומר אותנטי מארה"ב שנוגע למשפטו של שם-טוב מכתבי (שותפו של רוזנשטיין - י"י) כשההליכים קיבלו פומבי. אלה לא דברים חסויים, הדברים היו ידועים. לא ראינו שרוזנשטיין ברח". הסניגור הציע לבחור בחלופת מעצר בדמות מעצר בית של רוזנשטיין, כששני שוטרים שומרים עליו לבל יברח. "היינו חוסכים כך הרבה כספי מדינה, ומקיימים את עקרון הגבלת החירות".

אולם למרות דברים אלה, במשרד המשפטים מבהירים כי רוזנשטיין לא היה מודע למבצע הגדול שהתנהל בעניינו בשלוש וחצי השנים האחרונות, תוך שיתוף-פעולה של ה-DEA ומשטרת ישראל, וכי גם אם היו לו חשדות כלשהן, הנחת-העבודה שלו היתה שדווקא בישראל הוא מוגן יחסית. על כך תעיד העובדה שמחודש אוגוסט האחרון הפסיק רוזנשטיין לגמרי את נסיעותיו התכופות לחו"ל. לדברי מקורות בפרקליטות המדינה, אפשר שרוזנשטיין חשש שמחפשים אותו בחו"ל, אולם לא שיער כי בסופו של דבר ייעצר דווקא בישראל.

השופט מילנוב עיין בחומר חסוי שהגישה הפרקליטות וכן ברישום יציאותיו של רוזנשטיין מהארץ, וקבע כי יש יסוד סביר להניח שרוזנשטיין יוכרז בסופו של דבר בר-הסגרה, וכי תוגש בקשה מטעם ארה"ב להסגירו. הוא גם קבע כי מעצרו של רוזנשטיין דרוש להבטחת ההסגרה.

בית המשפט קיבל בסופו של דבר את טענת המדינה, כי השיקול המרכזי בהחלטה על מעצרו-לפני-הסגרה של רוזנשטיין הוא התחייבותה של מדינת ישראל בפני מדינה זרה לקיים את אמנת ההסגרה ביניהן. בנסיבות כאלה, נקבע, יינתן משקל מכריע לחשש, ואפילו קלוש, להימלטותו של החשוד אם מחליט בית המשפט לא לעוצרו, ועל כן תהיה הנטייה להורות על מעצרו עד לדיון בעתירה להכריז עליו בר-הסגרה, גם בנסיבות שעל-פי חוקי המעצר הרגילים היו מוליכות לשחרור בתנאים מגבילים.

גם בקשותיו של סניגורו של רוזנשטיין לחקור את נציג המשטרה על הראיות אודותיו, בטענה כי אין בידי המשטרה ראיות זולת "חומר ישן שפורסם בארה"ב לפני שנים אחדות" נדחו בידי בית המשפט. השופט קבע כי החומר המצוי כעת בידי משטרת ישראל הוא חלקי בלבד, והוא אף איננו בטוח שהרשויות בישראל רשאיות לחשוף אותו. סמכות זו מצויה בשלב זה, לדבריו, בידי ממשלת ארה"ב.