חלק מהמשקיעים שהבטיחו להזרים הון לקרן ההון סיכון אקסיד (Exeed) החליטו לא לכבד את התחייבותם להעביר כספים, אף שבהסכם ההשקעה נקבע כי ייאלצו לשלם קנסות עונשין על פעולה כזו. מנהל הקרן, זיו דסקלו, אישר את הידיעה. לדבריו, המשבר הביא לכך שמשקיעים פרטיים שנכנסו לקשיים העדיפו לא לעמוד בהתחייבויותיהם, ולשלם את הקנסות. אקסיד נחשבת לאחת מקרנות הסיד הבולטות בישראל. מייסדה, זיו דסקלו, ביצע כמה השקעות מוצלחות, ובהן השקעה בחברת אביר-נט, שנרכשה על ידי ממקו ונמכרה לפלטינום, שנמכרה לענקית התוכנה CA.
קרן אקסיד השקיעה גם בחברת Peach networks, שהוקמה על ידי אלביט ונמכרה לפני שנתיים למיקרוסופט תמורת 76 מיליון דולר.
הקרן פועלת במודל "ירוק תמיד" (evergreen), המאפשר לה לשמור על התחייבויות של משקיעים להשקעות בסכום כולל של 30 מיליון דולר כל הזמן. לאחר ביצוע השקעות בחברות, המשקיעים מבצעים התחייבויות חדשות, עד להשלמת הגיוס בהיקף של 30 מיליון דולר. בתעשיית ההון סיכון בישראל שוררת באחרונה חרדה מפני האפשרות שמשקיעים יתכחשו להתחייבויותיהם.
ככל הידוע, יש לפחות עוד שתי קרנות הון סיכון, ובהן אחת מהגדולות בישראל, שנאלצו לקבל באחרונה הודעות אי עמידה בהתחייבות של משקיעים. עם זאת, מדובר עדיין בצעד קיצוני ונדיר של משקיעים.
החשש בתעשיית ההון סיכון הוא שבגלל המשבר שאליו נקלעה התעשייה הטכנולוגית, והסיכויים הנמוכים לקבלת תשואות גבוהות על השקעות הון סיכון בתקופה הקרובה, משקיעים מוגבלים (Limited partners) לא יעמדו בהתחייבויות שלקחו על עצמם להשקעות בחברות פורטפוליו באמצעות חברת הניהול של הקרנות.
בתעשייה סבורים כי תופעת האי-עמידה בהתחייבויות תוגבל בעיקר למשקיעים הפרטיים בקרנות ההון סיכון, ולא תחרוג למשקיעים המוסדיים, שהם עיקר המשקיעים בקרנות ההון סיכון הפועלות בישראל. כמו כן, ההערכה היא כי מרבית המשקיעים לא יבטלו את מחויבותם לקרנות. הקרנות המצויות ברמת הסיכון הגבוהה ביותר הן הקרנות הקטנות, שהשקעות של משקיעים פרטיים הם חלק ניכר מהן.
עם זאת, בקבוצת הסיכון מצויות גם קרנות שסיימו באחרונה את גיוס הקרן שלהן ועדיין לא הספיקו להשקיע חלק ניכר מההון שגייסו בחברות פורטפוליו רבות, וקרנות שחלק ניכר מחברות הפורטפוליו שלהן נמחק.
אחת הדוגמאות הבולטות, עד כה, לתופעה המדוברת היא חברת ההשקעות יזם. בעקבות השקעות בחברות דוט.קום כושלות וחשש שיותר ממחצית מחברות הפורטפוליו שלה ייסגרו, הודיע חלק מהמשקיעים בה כי ברצונם לסגור את יזם או למכור אותה, כדי להציל חלק מכספם. בפברואר 2001 נמכרה יזם ל-US Technologies, והמשקיעים בה, ובהם טקסס פסיפיק גרופ וקבוצת קרלייל, קיבלו חלק מכספם בחזרה.
בתעשייה עדיין מאמינים כי העונשים המוטלים בשל אי-עמידה בהתחייבות ירתיעו משקיעים מנקיטת צעד זה. עם זאת, ברוב הקרנות נקבע גובה הקנסות לפני שהמשבר הגיע לשיאו, וייתכן כי חומרתם לא תרתיע את המשקיעים, בכל זאת. ואכן, קרנות ישראליות שביצעו גיוסים ב-2001 החמירו את תנאי ההשקעה. כך לדוגמה, חלקן דורשות כיום מהמשקיעים לתת שליש מהכסף במזומן.
כשקרן מגייסת הון, היא מקבלת מהמשקיעים במרבית המקרים רק שיעור קטן מההון המגויס. היתר מתקבל בעת הצורך, על פי ההשקעות שמבצעת הקרן. תהליך זה נקרא "קריאה לכסף" (Capital Call).
על פי ההערכה בשוק, כ-2 מיליארד דולר מההון שגויס על ידי הקרנות הישראליות בשנים האחרונות, ממתינים לשלב הקריאה לכסף: מימוש התחייבויות המשקיעים בקרנות. בדרך כלל, הסכם ההשקעה קובע שאי-עמידה בהתחייבות גוררת מחיקת כל ההשקעות של המשקיעים שנעשו קודם באמצעות חברת הניהול של הקרן. בנוסף, אי-עמידה בהתחייבויות חושפת את המשקיעים לתביעות משפטיות.
ההערכה היא שהקרנות ינסו להימנע ממאבקים משפטיים עם משקיעים שייסוגו מהתחייבותם. עם זאת, מנהלי קרנות הביעו חשש שההימנעות ממאבקים משפטיים תביא להיווצרות תקדים של אי-עמידה בהסכמים.
אי-עמידה בהתחייבות נחשבת לצעד כה חריג, שכדי להימנע ממנו התפתחה תעשייה מקבילה של "קרנות משניות" (Secondary Funds). משקיעים המעוניינים לצאת מקרנות מסוימות מוכרים את חלקם בקרן במחירי הפסד לקרנות משניות, המחליפות אותם כמשקיעות בקרן.
עם זאת, בגלל מצב השוק באחרונה, לא כולן מצליחות למצוא משקיעים שיהיו מוכנים לקנות את השקעותיהן ולהיכנס במקומן לקרנות ההון סיכון.
חשש הקרנות מתגשם: משקיעים לא עומדים בהתחייבויות
הארץ
17.5.2001 / 7:50