כש'היום שאחרי מחר' (או בשמו המקוצר 'מחרתיים') נחת אצלי בבית, נראה כאילו העולם מחייך. לרוב, הטלוויזיה שלי מכוונת על ערוצי דיסקברי, בחיפוש תזזיתי אחרי תוכניות על עב"מים, דינוזאורים או הוריקנים שהורסים כל דבר שהם נוגעים בו. ולפתע, יש לי בידיים שעתיים + תוספות של אסונות טבע ועולם בחורבות, כפי שאנו מכירים אותו.
מי שטען שהסרט לוקה בחסר בכל מה שנוגע לסיפור האנושי אב המנסה להציל את בנו ממזג האוויר המקפיא בניו יורק, לא הבין דבר בחייו. שלא תטעו, הסיפור האנושי באמת מופרך מהמציאות, אבל לא לשם כך התכנסו לצפייה. מי שרוצה לראות סרט עם דרמה הפורטת על מיתרי הלב מוזמן לראות את 'במבי'. כל השאר יותר ממוזמנים לצפות בחצי הצפוני של כדור הארץ נחרב על ידי הוריקנים, סופות ברד ושלג המאיימים להרוס את הציוויליזציה.
הבמאי רולנד אמריק ('גודזילה', 'היום השלישי' ו-'סטארגייט' שהביא לפריצת רבע השעה של מילי אביטל בהוליווד) אחראי גם על 'מחרתיים' עתיר האפקטים. שתי מסגרות עוטפות את הסרט. הראשונה עוסקת באסון האקולוגי שגרמו בני האדם בגלל התנהגות חסרת אחריות כלפי אמא אדמה. בגלל התחממות האקלים, מתחיל עידן קרח חדש (הסבר הגיוני בסרט), שפורץ תוך שבועיים. המסגרת השניה מספרת על ג'ק האל (דניס קוויד), מומחה למזג אוויר, המתריע על הסופה הממשמשת וקרבה, אך אבוי, הממשל מסרב להקשיב. בנו, סאם (ג'ייק ג'ילנהול), נמצא בניו יורק, והסופה הגדולה הממיתה הרס וחורבן מאיימת גם על העיר הזו. ג'ק, שביום רגיל לא היה זוכה לתואר אב השנה, מחליט לצאת לניו יורק ולנסות להציל את בנו מפני הסערה המקפיאה, ובכך לכפר על העבר. מפתיע שהאולפן ההוליוודי לא שיווק את הסרט תחת הכותרת "בשם האב, הבן ורוח הקודש". הסוף ידוע מראש, אבל שוב, מי שבוחר להתעמק דווקא בנקודה הזו צופה בסרט הלא נכון. היה עדיף אם 'מחרתיים' היה קצת יותר מדוייק והמסגרת האנושית היתה מושקעת כמו בסרט 'טוויסטר', אבל חיים עם מה שיש.
המהדורה המיוחדת של הסרט שופעת תוספות, והראשונה מתחילה עוד לפני שפותחים את האריזה. תמונת תלת מימד של פסל החירות עם הלפיד הקפוא מתנוססת בגאווה, ומזכירה שכמה שאמריקה חושבת שהיא גדולה, מזג האוויר יגמד אותה לגודל הטבעי שלה. 2 תקליטורים מבטיחים ערימת תוספות ואפילו מקיימים, אבל הלכה למעשה, רובן הגדול לא ממש מעניין. חשוב לציין שאף תוספת לא מתורגמת, כך שאם אתם לא מדברים אנגלית כשפת אם, תצטרכו להגביר את הטלוויזיה לרמות מבהילות על מנת להבין כל מילה שהבמאי עם המבטא הגרמני מוציא מהפה. לא יפה להתעלל בצופים.
מסתבר שהוצאו המון, אבל המון, סצינות בעריכה. כולן נמצאות בתוספות בשלב כזה או אחר של הפקה. שלושה ספיישלים על הכנת הסרט מכל זווית אפשרית של טרום הפקה, הצילומים עצמם ועריכה, גלריית סטוריבורד ארוכה, וכל מיני הדמיות מחשב מיותרות על ערים בעולם ואיך הם יראו כשעידן הקרח יגיע שוב. התוספת המשמעותית ביותר היא סרט מדעי על השתנות האקלים בכדור הארץ שכבר מתחילה. הסרט לא נגוע באימרות יחצ"נות בנאליות, אלא תוקף את התנהלות האמריקאים והבזבזנות הגורמת לאקלים להשתנות. יופי של מסמך, המעורר אותנו מתרדמה ומציג את הבעיות העומדות לפנינו כקריטיות כבר עכשיו.
סביר להניח שהסרט לא ישרוד את מבחן הזמן כמו 'טוויסטר' או 'היום השלישי', למרות הכסף שנשפך בכמויות גדולות יותר מהמים בסצינות שהטביעו את ניו יורק. קשה להסביר את הבעיה המרכזית של הסרט (מלבד סיפור של האב והבן). אולי זה הבימוי המוזר, זוויות צילום חסרות מעוף או סתם הרגשה טכנית בסצינות האפקטים, אבל כסף נמשך לכסף ומאות מיליונים של דולרים מהשכרת וקניית הסרט יצטרפו אל יותר מחצי מיליארד דולר מהכנסותיו בקולנוע.
לזכותו של אמריק יש לציין שבעיית האקולוגיה העולמית זכתה ליחסי ציבור שארגון 'גרינפיס' בחיים לא חלמו עליו. אז אנחנו מודעים לבעיה. איך פותרים אותה?
היום שאחרי מחר
3.11.2004 / 14:17