הרשות הבריטית להפריה וחקר העובר אישרה למדענים לראשונה, לערוך בדיקות בעוברי מבחנה, בכדי לחקור סרטן העובר בתורשה. האישור הגיע בעקבות בקשה של זוג שביקש לעבור הפריה חוץ גופית.
הבי.בי.סי דווח כי קיים סיכוי גדול שסרטן המעי הגנטי מועבר בתורשה מהורה לבנו, וכי מדענים בריטים מקווים ששיטת המחקר הנוכחית, השנויה במחלוקת, תעזור להילחם בסרטן זה.
דוברת של הרשות אישרה כי קבוצה של מדענים בקולג' של לונדון החלה לערוך בדיקות בעוברים, בכדי לגלות את הגן שגורם לסרטן פוליפי ברקמת הבלוטות. אם הורה הינו נשא של גן זה ישנו סיכוי של 50% שהגן יעבור גם לילדו. הימצאות הגן עלולה להוביל לסרטן במעי או ברקטום כבר בשנות העשרה המוקדמות.
אחד מהזוגות שזכו בזכות להעביר את עוברם החוץ גופי בבדיקות הללו אמרו כי הם "מאושרים מההחלטה, לא רק מהזכות לתת לילדנו את מירב הסיכויים להיות נקי מהגנים החולים, אלה גם למנוע ממנו להעביר אותו הלאה בתורשה".
"עלינו לחפש תרופות שמצילות חיים ולא כאלו שהורגות"
עוברים שנוצרו על ידי הפריה חוץ גופית יכולים לעבור בדיקות על ידי תהליך של אבחון גנטי לפני השתלה. זוהי טכנולוגיה המאפשרת גילוי של פגמים גנטיים בעוברים שנוצרו כתוצאה מהפריה חוץ-גופית. האבחון הגנטי נערך על תא אחד או שניים שנלקחים מהעובר יומיים עד ארבעה ימים לאחר ההפריה, טרם העברתו של העובר להשתלה והמשך התפתחות ברחם. הסרת התאים מתבצעת בטכניקה של מיקרומניפולציה באופן שאינו פוגע בהמשך התפתחותו של העובר. לאחר מכן, נבדק המבנה המולקולרי של החומר הגנטי (DNA) של תאי העובר שהוסרו במטרה לגלות פגמים גנטיים או כרומוזומליים בעובר. הבדיקה מאפשרת גם זיהוי של מין העובר.
לאחר הבדיקה יושתלו בגוף האם רק העוברים הנקיים מהגן המסרטן. בעבר השתמשו בתהליך בכדי לאבחן הפרעות בריאותיות שונות, דוגמת סיסטיק פיברוזיס, אולם זו הפעם הראשונה שהוא משמש לאבחון של מחלה שאינה משפיעה על החולה עד תחילת גיל ההתבגרות.
רופאים בבריטניה מביעים חשש מהמחקר, ומציינים כי ההחלטה לאשרו הייתה צריכה להתקבל "בידי קהל גדול יותר". דוקטור מוחמד טאראנסי, מנהל המרכז הגניקולוגי בלונדון, אמר כי "אמנם מדובר כאן בתנאים רפואיים בעלי השלכות חמורות, אך מדובר בתנאים שלא יהיו קיימים בזמן הלידה. קיים סיכוי התנאים הללו יופיעו רק כעבור 20, 30 או 40 שנה במהלך חיי האדם, או שלא יופיעו כלל, או שקיים סיכוי כי עד אז תמצא תרופה למחלה? האם זה הדבר הנכון לעשות? אין זה מתפקידה של הרשות לחקר העובר, או שלושה מחבריה, או אפילו רופא קליני כמוני, להחליט החלטה שכזו. יש לקבלה לאחר דיון מעמיק". דוקטור טאראנסי הגיש בקשה לערוך מחקר על גנים של סרטן השד, ובקשתו נשקלת על ידי הרשות.
גורמים אחרים הביעו חשש מההיבטים האתיים של ההחלטה, והזהירו מפני הידרדרות שתחל באישור לטפל בעוברים שיחלו במחלה בבגרותם ועלול להסתיים ב"השבחת גזע". חלקם טוענים: "עלינו לחפש תרופות שמצילות חיים ולא כאלו שהורגות".
החובה לעשות מול המוסר האתי
כאמור, הדילמות העולות בהקשר של טכנולוגיית אבחון גנטי לפני לידה הן חלק מדיון רחב יותר בהשלכות האתיות של שימוש בטכנולוגיות רפואיות חדשות. השאלה הבסיסית שנשאלת בהקשר זה היא "האם מחובתנו לעשות כל מה שביכולתנו לעשות". כלומר, האם מן הראוי לעשות שימוש בכל טכנולוגיה רק משום שהאפשרות הטכנית עומדת לרשותנו.
שאלה זו עולה במלוא העוז בתחום של טכנולוגיות הפריה מלאכותית, שבדיקה זו היא חלק ממנו. כמו כן, בסוגייה זו באים לידי ביטוי שני אינטרסים נכבדים שצריך לאזן ביניהם: זכות ההורים לפרטיות ולתכנון המשפחה כרצונם, לעומת זכות המדינה למנוע ניצול לרעה של טכנולוגיה ולהגן על קבוצות חלשות בחברה. בהקשר זה נשמעות דעות סותרות בשאלה האם יש להורים זכות חוקתית ל"סלקציה של עוברים". יש הסבורים שזכות זו קיימת אך מוגבלת לסלקציה משיקולים רפואיים בלבד, להבדיל מסלקציה של תכונות שאין להן קשר עם מצב רפואי. יש גם הסוברים כי הזכות החוקתית ל"חופש פריון" כוללת גם זכות לסלקציה על בסיס קריטריונים לא רפואיים, אולם מדובר בגישה חריגה ולא מקובלת.
החששות העולים מסוג זה של רפואה הם: חשש מ"השבחת הגזע" או "הנדסה גנטית", באמצעות הגדלת מספר הילודים שנולדים עם תכונות/ מאפיינים שנחשבים רצויים/ נחשקים או בדרך של אלימינציה של תכונות שנחשבות לא רצויות. חשש מהפרת "מאזן המינים" בחברה - הטענה שמועלית היא שהדבר יגרום להפרת ה"איזון הטבעי" בין גברים ונשים, בדומה להשלכות של סלקציה של עוברים/ תינוקות ממין נקבה באמצעות הפלות שנפוצה במדינות מסוימות. לעומת השוללים באופן גורף שימוש בשיטה לסלקציה מינית למטרות לא רפואיות, יש התומכים בכך באופן מוגבל. למשל, לטובת משפחות שאין בהם איזון בין בנים לבנות שברצונן "לאזן" את המשפחה.
גם בהנחה שאנו מצטמצמים לשימוש בתהליך זה למטרות רפואיות בלבד, נשאלת השאלה מהו קו הגבול שיגדיר את דרגת החומרה של מחלה/פגם/נכות שמצדיקים סלקציה שכזו. קיים גם חשש מהימנות האבחון, שנערך על סמך החומר הגנטי של תא אחד או שניים שנלקחים מהעובר, להבדיל ממספר גדול יותר של תאים שמהווים בסיס לאבחון גנטי בשיטות המסורתיות. לבסוף ישנה הטענה המסורתית, לפיה השמדת עוברים היא שוות ערך להפלה, שבעיניהם של מתנגדי ההפלות משולה ל"רצח".