נשיא אחד ביום - ג'ורג' הרברט ווקר בוש

האויב של סדאם, הצ'ילבה של שמיר והאבא של W, שיאכלס לפחות עד ה-20 בינואר הקרוב את הבית הלבן, ג'ורג' הרברט ווקר בוש, נשיאה ה-41 של ארצות הברית, מלווה היום מקרוב את ממשל בנו, אולי כפיצוי על כך שהוא הועף לאחר כהונה אחת בלבד, כשהוא זכור כאחד הנשיאים הפחות-טובים שכיהנו במאה הזו. הוא נולד במסצ'וסטס ב-1924, בן למשפחה אמידה. פרסקוט בוש, אביו, צבר כסף רב בעסקים ופנה לפוליטיקה, כשהוא מכהן כסנאטור. הוא למד בבתי ספר יוקרתיים, ובהגיעו לגיל 18 התגייס ושירת במלחמת העולם השנייה כטייס הצעיר ביותר בין טייסי הקרב של הצי האמריקאי. הוא לחם בחזית היפנית ובמקרה מפורסם אחד, הופצץ מטוסו על ידי אש נ"מ, הוא נטש אותו מעל האוקינוס הפסיפי וניצל בנס על ידי צוללת אמריקאית.

לקראת סיום המלחמה, ב-1945, התחתן בוש עם חברתו ברברה והלך ללמוד ב'ייל' היוקרתית כלכלה, שם הוא גם שימש כקפטן נבחרת הבייסבול. לזוג יוולדו בהמשך שישה ילדים, אחת מהם תמות בגיל 4 מלוקמיה, האחר, ג'ב (ג'ון) מכהן כיום כמושל פלורידה, וג'ורג'. נו, ג'ורג'. יש האומרים שבאותה תקופה הצטרף למסדר הסטודנטים הסודי והאפל של 'ייל', "גולגולת ועצמות", קבוצת עלית שמבקשת שליטה עולמית, ושקיומה נחשף רק בשנים האחרונות לציבור. על פי תיאוריות קונספיציה שונות, הם עומדים מאחורי אירועים רבים בהיסטוריה של ארה"ב, והדיווחים מספרים, כי היא איגדה בתוכה כמה מהאנשים החזקים בתולדות האומה, ביניהם הנשיא טאפט, אביו של בוש, בנו, ג'ורג' W וגם – ראו זה פלא, ג'ון קרי. אבל אל תשאלו אותם, הם לא ידברו על זה. ב-1948 הדרימו ג'ורג' וברברה לטקסס, שם בעזרת קשריו הענפים של אבא, נכנס בוש לתעשיית הנפט, שם הוא עתיד לצבור הון לא מבוטל.

ב-1964, כשדבק בו החיידק הפוליטי, החליט בוש לקפוץ מעל הפופיק ולרוץ ישר לסנאט, מטעם המפלגה הרפובליקאית. הוא הובס, ושנתיים לאחר מכן נבחר לקונגרס. בכהונתו הוא התמקד בענייני חוץ, כמו בשארית הקריירה שלו, וב-1970 נכשל שוב במירוץ לסנאט. שנה לאחר מכן, מינה אותו ניקסון להיות השגריר באו"ם, והוא הנשיא היחיד שנשא בתפקיד זה. בתום שירות של שנתיים, נבחר להיות יו"ר הוועדה הרפובליקאית הלאומית, תפקיד שהקנה לו כח רב. הכוח הזה, הוא שהביא את הנשיא פורד, אשר הדיח במהלך כהונתו את ראש ה-CIA המכהן מתפקידו, למנות במקומו את בוש. הוא יישאר לנצח שושואיסט בנשמתו.

לאחר שנתיים של כהונה, שב בוש לטקסס והחל לתכנן את מירוצו למשרת נשיא ארה"ב. במהלך הפריימריז של 1980, הוא היה היריב המר ביותר של רונלד רייגן, אך האחרון, שהביס אותו, עשה בחירה שהפתיעה את כולם, ממש ברגע האחרון לפני ההודעה על המינוי, ובחר בבוש להיות מועמדו לסגן-הנשיא. הוא הכחיש שהתייחס לתכניותיו של רייגן כ"כלכלת וודו", אך קלטת שנחשפה במהלך כהונתו, הוכיחה זאת והביכה אותו. בכהונתו תחת רייגן, הוא לקח תפקיד פעיל בעיקר בענייני חוץ, אך גם בענייני פנים, כמו הקמפיין הנרחב למלחמה בסמים (וכשהוא היה עסוק, כידוע, הג'וניור הביא באף). הוא היה מעורב, לכאורה, בסקנדל 'איראן-קונטראס' (ראו נשיא אחד ליום – רייגן), ושנים לאחר מכן יחנון את המעורבים הבכירים בפרשה.

ב-1988, בסיום כהונת רייגן, היה ברור לכל כי בוש ירוץ לנשיאות. הוא ניצח בקלות בפריימריז את בוב דול, ומינה את דן קווייל, גאון בהתהוות, להיות מועמדו לסגן-הנשיא. במחנה הדמוקרטי, פרש מועמד מוביל בשם גרי הארט, לאחר גילויים על רומן עם קוזינה צעירה, וכמועמד לנשיאות נבחר מושל מסצ'וסטס, מייקל דוקאקיס, שרץ עם לויד בנטסן הקשיש והמנוסה כמועמד לסגן נשיא. דוקאקיס, לדעת רבים, היה יכול להיות אחד הנשיאים הטובים במאה הזו, אך הוא היה קמפיינר גרוע ביותר, הובס על ידי בוש בעימותים, והוצג באור נלעג (זכור במיוחד תשדיר בו הוא מבצבץ מתוך טנק, עם קסדה הגדולה ממידותיו). אל מול דוקאקיס, שהוקע כ"ליברל" מדי, האמריקאים שרצו לראות את ה"רייגניזם" נמשך העניקו לבוש נצחון קל, כשכל היה עליו לעשות זה לחזור על המנטרה "ללא מיסים חדשים". התחייבות, אותה יפר שוב ושוב בהמשך.

בוש התמקד בזירה הבינלאומית. כבר בשנתו הראשונה, הוא הורה על פלישה לפנמה ולכידתו של הרודן מנואל נורייגה. הוא צפה ופעל באיפוק בעוד ה'מלחמה הקרה' מגיעה לסיומה, עם התפרקותה של ברית המועצות. הפופולריות של ממשלו הרקיעה שחקים עם נפילתה של חומת ברלין. בתום עידן הקומוניזם, משימתה העולמית של ארה"ב נותרה עמומה, אך אז הגיעה 1990 ואיתה החמדנות של סדאם חוסיין, שפלש לכוויית. אל מול העקרון של שחרור מעריצות, ולצדו העקרון הלא פחות חשוב של שימור אינטרסים בתחום הנפט, הציב בוש לסדאם אולטימטום, שלא נענה. באמצעות שיחות אישיות עם שורת מנהיגים, בוש ארגן את הקואליציה הבינלאומית ויצא למלחמת המפרץ. עם כ-400,000 חיילים אמריקאים, ולצדם למעלה מ-100,000 נוספים של כוחות האו"ם והקואליציה, הביס בוש את סדאם בקלות. אך סדאם לא הופל מהשלטון, אלא המשיך לכהן שנים אחרי, כידוע, כשעל שטיח הכניסה לארמונו מוטבע פרצופו של הטקסני.

בתום המלחמה, חודשים לפני תחילת המירוץ לבחירות 1992, הרקיעו אחוזי הפופולריות של בוש לשחקים, עד כ-90% אחוזי אהדה. אך בשוך האבק המדברי, התגלו הכשלונות בתחומי הפנים. בוש דרדר את הכלכלה, כשהוא מביא למספר שיא של מובטלים. בוש הואשם כמי שנטש את החזית הפנימית לטובת התעסקות מסיבית בענייני העולם. בבחירות, בהן לקח תפקיד פעיל מי שנחשב היותר 'לוזר' בתא המשפחתי, ג'ורג' ג'וניור, ניצב מולו מועמד עצמאי עם אוזניים גדולות, אבל שיראה לו מאיפה משתין הטקסני, ומועמד דמוקרטי שנראה חסר סיכוי, שיתגלה בהמשך כפנומן ויביס אותו לאחר כהונה אחת בבית הלבן. על הפנומן הזה – במדור של מחר. בוש, שייזכר ככשלון יחסי בנשיאותו, ידרבן בעתיד את בנו לרוץ לבית הלבן, כשהוא מגבה אותו בשורת חברים מהאסכולה שלו, שילוו אותו צמוד-צמוד.

- למשך 3 שעות ב-1985, כשרייגן הוכנס לניתוח, בוש היה הנשיא-בפועל.
- ב-1987, השתתף סגן הנשיא בוועידה בנושא האיידס וקיבל קריאות בוז, מול מקרופון חי, הוא שאל: "מי אלה, קבוצת הומואים?".
- הוא היה הנשיא היחיד שכיהן כיו"ר המפלגה.
- הוא התבטא כמי ש"שונא ברוקולי", זעמם של מגדלי הברוקולי הגיע עד ברברה, שניסתה לשכנע אותו לאכול. אבל הוא לא היה מוכן.
- הוא נבחר מטקסס, אך השתמש במדינת מיין כמקום מגורים ועסקים, לצרכי מס.
- הוא הקיא והתעלף בעת ארוחה ביפן, במהלך כהונתו.
- הוא עשה תנועת V באצבעותיו בביקור באוסטרליה. האוסטרלים זעמו, שכן אצלם זה בדיוק כמו לעשות אצבע משולשת.
- לבוש קשרי דם או נישואים רחוקים לבנדיקט ארנולד (הבוגד המפורסם ביותר בהיסטוריה של ארה"ב), למרילין מונרו, לצ'רצ'יל ולנשיאים פירס, לינקולן, רוזוולט ופורד.
- הוא הנשיא היחיד שנולד ביוני.
- הוא קיבל תואר אביר מהמלכה אליזבת'. שוין.
- בוש הוא הנשיא היחיד, מלבד ג'ון אדמס, שגם בנו נבחר לנשיאות. בדיוק כמו ג'ורג' בוש הבן, גם ג'ון אדמס הבן ניצח בבחירות שנויות-במחלוקת, וכשהוא מנצח באלקטורים, אך מפסיד בקולות. בשני המקרים היה זה למועמד ממדינת טנסי.