לאורך החופים מצוי מגוון של נמלים ומעגנים עתיקים, הנהרסים ונשחקים בהדרגה. זהו גם גורלם של אתרי עתיקות תת ימיים שהיו שמורים מתחת לחול אלפי שנים ונחשפו בשנים האחרונות לשלל מפגעים סביבתיים. אם יימשך התהליך בקצב הנוכחי, צפוי להיעלם בתוך 10-20 שנה חלק ניכר משרידי ערי החוף העתיקות.
עבודות פיתוח וייבוש המבוצעות על רצועת החוף, והפרה של חוקי התכנון והבניה, פוגעות לעתים בעתיקות. במקביל, גדל תוך שנים ספורות מספר הצוללנים בארץ למעל 100 אלף, וממצאים ארכיאולוגים נמצאים תחת איום מתמיד שייחשפו ויימשו באופן בלתי מבוקר. בנוסף, נגרמים שינויים קיצוניים במאזן החולות על החוף עקב כריית חול, בניית שוברי גלים, נמלים ומרינות. השינויים גורמים לחשיפת ממצאים ארכיאולוגיים לפגעי הטבע.
נמל יפו, למשל, הנחשב לאחד מן הנמלים העתיקים בעולם, הוא דוגמא להרס המתגבר של אתרים מסוגו. בעוד שערים רבות בעולם, משיקגו ועד ברצלונה, שיקמו את הנמלים העתיקים שבתחומן והפכו אותם לאטרקציה תיירותית והיסטורית, הרי שנמל יפו הוזנח. ב-1993 החליטה הממשלה להפריטו ובמקביל הוכרז על תהליך ייבושו. לדעת הגופים הירוקים יש בהחלטות האלה כדי לאיים על עצם קיומו של הנמל. ב-1998 הוקם ועד הפעולה להצלת נמל יפו, הנאבק עדיין על עתידו.
אני נותן להורדוס גג 20 שנה
תמר נהרי
15.5.2001 / 13:19