אמריקה אונליין - 28/10

הסיפור החם של 24 השעות האחרונות במערכת הבחירות הוא היעלמם של 58 אלף קולות נעדרים בפלורידה. על פי נוהל הצבעת הנעדרים, מצביעים שאינם יכולים להגיע לקלפי שבה הם רשומים ביום הבחירות יכולים לבקש מבעוד מועד טופס הצבעת נעדרים ולשלוח אותו בדואר. קרוב ל-60 אלף טפסים כאלה, שהתבקשו לפני יותר משבועיים, מעולם לא הגיעו למצביעים שהזמינו אותם.

הרשויות בפלורידה חוקרות, וועדת הבחירות של המדינה כבר הודיעה שמי שלא קיבל טופס יכול לבקש אחד נוסף, שיישלח בדואר בהול (האמור להגיע תוך יממה). הדמוקרטים, כצפוי, זועקים חמס, ומה שמסייע להם לעשות זאת זו העובדה שהטפסים הנעדרים שייכים דווקא למחוז ברווארד – המחוז הדמוקרטי ביותר בפלורידה, בו גרף אל גור 67% מהקולות בשנת 2000. ג'וליאן בונדס, ראש ה-NAACP (האגודה הלאומית לקידום השחורים, הארגון הגדול והחזק ביותר למען זכויות השחורים בארה"ב) טוען כי המצב בפלורידה גרוע משהיה ב-2000, וכי הרפובליקאים מבצעים מאמץ חסר תקדים למנוע משחורים להצביע.

עוד בפלורידה, חולה רוח אחד ניסה לדרוס, או לפחות להפחיד בדריסה, את חברת הקונגרס הרפובליקאית קתרין האריס. האיש הדהיר את מכוניתו לעבר האריס וקבוצת תומכים, וסטה רק ברגע האחרון. האריס היתה מזכירת המדינה של פלורידה ב-2000, וסומנה כאשמה המרכזית באי הסדרים החמורים שליוו את הבחירות שם. האיש נעצר, ונותר רק לקוות שמכינים לו תא מרופד ואטום אי שם.

במדינת מפתח אחרת, אוהיו, דחה שופט פדרלי את ניסיונם של הרפובליקאים לערער על כשרותם של עשרות אלפי מצביעים חדשים שנרשמו בשבועות האחרונים לבחירות. השופט קיבל את טענת הדמוקרטים כי מדובר בניסיון לשלול את זכותם של אזרחים להשתתף בבחירות.

העיתון המוביל בקולורדו, ה"רוקי מאונטיין ניוז", מספר על כנס של רפובליקאים בולטים במדינה שהתכנסו במטה המקומי של קרי כדי להצהיר על תמיכתם במועמד היריב לנשיאות. הסיבות: הכישלונות בעיראק, קרבתו של בוש לימין הדתי וקיצוצי המס המופרזים. אמנם מדובר בסיפור שנראה לעיתון המקומי חשוב מספיק, אבל מצד שני הסיפור נשמע אנקדוטלי משהו ולא מייצג תופעה רחבה.

מה שלא ניתן לבטל הוא ניתוח של סוקר רפובליקאי רב השפעה, לפיו עתיד שיעור הצבעה גדול בקרב מיעוטים להטות את הבחירות במדינות המפתח לטובת קרי. טוני פבריציו, ששימש כסוקר הראשי במערכת הבחירות של בוב דול ב-96', מוצא שכרגע שורר שוויון כמעט מוחלט בין בוש לקרי ב-12 מדינות המפתח (47.3%-47.1% לבוש) אולם לדבריו, כשמשקללים את המדגם כדי לשקף שיעור הצבעה של מיעוטים זה לזה שהיה בשנת 2000, מוביל קרי ב-3.5%. אם משקללים לפי שיעורם היחסי של בני המיעוטים באוכלוסיה, צומח יתרונו של קרי ל-5.2%. לדברי פבריציו, "ברור ששיעור ההצבעה בקרב המיעוטים הוא הנעלם הגדול במערכת הבחירות, ועשוי לייצג יתרון אדיר לקרי. אם נניח ששיעור ההצבעה בקרבם יעלה על השיעור ב-2000, אין מנוס מן המסקנה שמספר מן המדינות הללו יילכו לקרי".

עם זאת, חשוב להזכיר כי ישנם סקרים לא מעטים המראים שבוש הגדיל מאד את שיעור התמיכה בו בקרב השחורים, במיוחד בקרב הדתיים והשמרנים שבהם, כך שייתכן כי העניין יתאזן. כמו כן, ראוי להזכיר בהקשר זה ציטוט מפורסם של ג'יימס קארוויל, העילוי הפוליטי שעמד מאחורי ניצחונותיו של קלינטון (וגם של אהוד ברק ב-99'): "אתה יודע איך קוראים למועמד שסומך על מצביעים חדשים? המפסיד".

הקולנוען התיעודי הנחשב ארול מוריס, שהפיק וביים לאחרונה את "ערפל מלחמה" על האמת שמאחורי מלחמת וייטנאם, הפיק והציב באתר האינטרנט שלו סרט ובו מרואיינים עשרות רפובליקאים המסבירים מדוע הם תומכים בקרי לנשיאות. בין המרואיינים חייל מארינס האומר על המלחמה בעיראק: "זה לא היה שימוש נאות בחיים שלי, או של חבריי שנהרגו שם".

זוכרים שסיפרנו לכם אתמול על המירוץ המתהדק במפתיע בקנזס, בין מונגיארדו הדמוקרטי לבאנינג הרפובליקאי, שמגלה סימנים של חוסר יציבות נפשית? מחנה באנינג החליט לשלוף את הקלף ההומואי, שעשוי לעבוד היטב במדינה שבה רוב מכריע מתנגד לכל סוג של זכויות לזוגיות חד מינית. תשדיר חדש של המועמד הרפובליקאי משווה בין "השמאלית האדירה של באנינג" (שכזכור, היה מגיש כוכב בבייסבול) לבין "פרק היד הרופס" של מונגיארדו. עוד מכנה התשדיר את מונגיארדו "חובט משני הכיוונים" – גם זה מונח מבייסבול, שפירושו שחקן שמסוגל לחבוט משני עברי בסיסי הבית, אבל גם משמש כביטוי רווח מאד לדו מיניות (יעני "משחק בשני הצדדים"). הקמפיין של באנינג מכחיש כי התכוון לרמיזה מינית כלשהי, אבל מי שמאמין לזה שירים את ידו (הלא רופסת, כמובן).

בעוד סימן לקדחתנות הנואשת של הישורת הסופית, הדמוקרטים חפרו קטע וידאו מלפני קרוב לעשר שנים, כשבוש עוד היה מושל טקסס, בו הוא רוטן על דאגתה התמידית של אשת סודו קארן יוז, מתלונן ש"היא עדיין אומרת לי מה לעשות" ומחווה לעברה באצבע משולשת. כשעוזרו מזהיר שזה עלול להיראות רע, בוש מבטל את דבריו ואומר: "זו בסך הכל הצדעה באצבע אחת". הדמוקרטים מתעקשים לנפנף בזה כהוכחה לגסות רוח וקלות דעת, אבל הרפובליקאים מבטלים את הדברים בלגלוג ואומרים שזו בסך הכל הוכחה שעדיין נותרה לבוש "רוח נעורים".

ולענייני עיראק: הסיפור של חומרי הנפץ שנעלמו מבסיס אל קאקעא ממשיך לשלוט בכותרות. רשת איי.בי.סי. טוענת שכמות חומרי הנפץ קטנה בהרבה מכפי שדווח בתחילה. במקום 380 טונות, מעמידה הרשת את המספר על 141 טונות, מתוכם "רק" שלושה טון אר.די.אקס – חומר נפץ רב עוצמה במיוחד, שדי בכמות קטנה ממנו לפיגוע רב ממדים.

במקביל טוען כעת הממשל שהרוסים הם אלה שהעבירו את חומרי הנפץ מהבסיס זמן קצר לפני הפלישה לעיראק, על מנת להסתיר את שיתוף הפעולה שלהם עם משטר סדאם. אבל הניו יורק טיימס, שחשף את הפרשה, מביא עדי ראייה שמספרים על בוזזים שהגיעו למקום במשאיות אחרי הפלישה ואחרי שהכוחות האמריקאים הבריחו מהמקום את הכוחות העיראקים, ואז עזבו בעצמם. משכנע מכל הוא מפקד החטיבה האמריקאית שכבשה את הבסיס, שמספר לטיימס כי כוחותיו לא ביצעו במקום ספירת מלאי אלא המשיכו מיד בדרכם לבגדד, מפני שחומרי הנפץ בבסיס "לא היו האיום בדוחק באותו שלב". במקביל מתמקדים הרפובליקאים ותומכיהם בטענות שהעיתוי לחשיפת הסיפור היה פוליטי, וגם פרשנים ליברלים מסוימים נאלצים להסכים איתם על כך.

עוד בעיראק: במשפט צבאי שנרך בבריטניה נחשף כי וושינגטון העבירה ללונדון את תוכניות הפלישה לעיראק חמישה חודשים תמימים לפני תחילת המלחמה. ידיעה זו, שקצת טובעת בפרשת חומרי הנפץ, תומכת בטענה כי ממשל בוש היה נחוש לפלוש לעיראק בלי שום קשר למו"מ על פקחי הנשק או כל דבר אחר.

נשארים בעיראק: פיטר גאלבריית', לשעבר שגריר ארה"ב בקרואטיה ומחברו של המאמר רב ההשפעה "יש מוצא מההסתבכות בעיראק", שתרגומו הובא כאן בוואלה! בתחילת הקיץ האחרון, מספר במאמר שפורסם אתמול כי לאחר ששב מבגדד באפריל 2003, הוא דיווח לתת שר ההגנה פול וולפוביץ שראה בוזזים מוציאים מבחנות עם נגיפי איידס ודבר מהמרכז לבקרת מחלות של עיראק. לדברי גאלבריית' – שתמך בעיקרון בפלישה להורדת סדאם מן השלטון אולם מבקר בחריפות את הביצוע – גם לאחר שדיווח לא הוצבה שמירה על מתקנים מסוג זה.

עדיין בעיראק: הניו יורק טיימס מדווח כי לדברי חיילים וקצינים אמריקאים, כוחות הקואליציה מאבדים שליטה בעיר רמאדי, הנמצאת ב"משולש הסוני" במערב עיראק. "המורדים נמצאים בכל מקום, נשים ילדים – הפחדנים האלה".

ולסיום, בנימה קצת יותר אופטימית, הוושינגטון פוסט מדווח שייתכן כי העיכוב במתקפה המתוכננת מזה זמן רב על פאלוג'ה דווקא מסייע לכוחות הקואליציה, שכן הוא נותן ללוחמים הזרים הממלאים את העיר זמן להמאיס את עצמם לגמרי, על ידי בריונותם ואלימותם. לא קשה להאמין לזה.

שלושה סקרים טריים (של איי.בי.סי, הוושינגטון פוסט והוול סטריט ג'ורנל השמרני) נותנים לקרי יתרון בהצבעה הכללית, בשיעור זהה של 49%-48%. מכון הסקרים זוגבי נותן את אותה תוצאה, רק לטובת בוש. בסקרי מדינה טריים של העיתון לוס אנג'לס טיימס, קרי מוביל ב-6% באוהיו, בוש מוביל ב-8% מרשימים בפלורידה ובפנסילבניה שורר שוויון מוחלט, בניגוד ליתרונות יציבים של קרי במדינה בשבועות האחרונים.

במעקב האלקטורים העדכני ביותר של המגזין סלייט, ממשיך בוש להוביל בתוצאה 276-262 (270 אלקטורים דרושים לניצחון). עם זאת, במדינות בהן מחזיק אחד המועמדים ביתרון של 5% או יותר, מוביל קרי במעקב הזה 234-227.