50 דייטים ראשונים

מבט חטוף בקאסט של "50 דייטים ראשונים" מבטיח קומדיה רומנטית תוססת ולא מזיקה. אדם סנדלר, דרו ברימור, רוב שניידר, שון אוסטין ודן אקרויד מעלים את רף הציפיות מהסרט. אז מה כבר יכול להיות רע? הבעיה של הסרט היא שהשם שבחרו לו לא ממש הולם אותו, "50 דייטים מיותרים" היה יכול להיות שם ממצה הרבה יותר, רק מה, מוכר קצת פחות..

דווקא לתסריט יש פוטנציאל, אומנם טחנו לנו בשנים האחרונות סרטי זיכרון כאלה ואחרים
(כשהמוערך מכולם הוא כמובן "ממנטו"), הייחוד כביכול של הסרט הזה הוא בהיותו קומדיה קלילה ובלתי מחייבת בעליל, אז שיהיה ברור הסרט הוא קומדיה כל כך קלילה שממש קשה להבחין בבדיחות מרוב הקלילות שלהן, יוצאים מן הכלל הם רוב שניידר בתפקיד אולה, יליד הוואי חסר פחד ומפוצץ בילדים ההולכים אחריו לכל מקום ולוסיה סטרוס בתפקיד אלקסה העוזרת של סנדלר שלא ממש ברור עד סוף הסרט אם היא גבר מאוד נשי או אישה מאוד גברית, מה שכן מרמת הלחיצות שלה לאורך הסרט גם טמפון מקצועי יכול ללמוד דבר או שניים (שווה להתמקד בתוספות הבחורה די מדהימה נטורל וללא מסכות).

העלילה מתמקדת באחד, הנרי רוט שלפי הפתיח של הסרט יודע את העבודה... בתור וטרינר ימי, מר רוט נהנה מזמן פנוי בשפע, בתור וטרינר ימי בהוואי נוספות לזמן הפנוי גם נופשות חרמניות וחסרות עכבות והנרי מנצל את המצב היטב.

יום אחד במסגרת שיטוטיו באי נתקל הנרי ידידינו בלוסי (דרו ברימור המתוקה), ומיד נזכר כמה אהב לראות אי.טי. בילדותו. הנרי מתאהב בלוסי עוד לפני שהספיק להגיד אלוהה. רק מה, לוסי שלנו סובלת מתסמונת אובדן זיכרון לטווח קצר, אצלה הזיכרון נמחק כל 24 שעות, למחרת בבוקר היא כבר לא זוכרת כלום ממה שקרה אתמול וגרוע מכך, כבר שנה שהיא חיה את אותו יום בדיוק. אז הנרי מחליט לא לוותר ולגרום לליסה להתאהב בו ויהי מה וכך מתחיל הסרט הבלתי נגמר "50 דייטים ראשונים".

עכשיו קחו את השם ותפנימו, לא ממש מוותרים לכם במהלך הצפייה על הדייטים, אם לא הבנתם, הסרט ממשיך וממשיך, יש שלב של "דרמה", ו-"טוויסט בעלילה", מכיוון שזה כל כך צפוי תקציר העלילה יהיה קצת מיותר כאן

והתוספות? דווקא לא רעות בכלל, אפילו אפשר לחשוב שהסרט שווה אם צופים בהן קודם. כרגיל יש לנו כאן ערוץ קריינות של הבמאי, כמו גם מאחורי הקלעים של מספר סצנות, דווקא נחמד, חבל שכרגיל אין תרגום לעברית. סרטון חמוד למדי של "הקומדי סנטרל" בהנחיית רוב שניידר בדמותו של אולה, שמראיין את השחקנים ולא ממש מפנים שהוא דמות פיקטיבית ולא הדבר האמיתי. כמו בכל קומדיה יש לנו את מנת הפיספוסים הקבועה, סצנות שהוצאו בעריכה ושלושה קליפים מפס קול הסרט.

לחובבי סנדלר, אין פה חידוש מסעיר (לטעמי האישי הבנאדם כבר מיצה את עצמו והגיע הזמן שיתמקד בסגנון סרטים אחר, ראיתם למה הוא מסוגל ב"מוכה אהבה"). מומלץ למי שסתם רוצה להעביר ערב ולכאלו המגיעים נטולי ציפיות, אני את שלי אמרתי.