נשיא פקיסטן, פרבז מושארף, יצא בקריאה לחפש דרכים חדשות למציאת פיתרון למחלוקת בין הודו לפקיסטן סביב חבל קשמיר. מפלגות האופוזיציה הפקיסטניות הגיבו בזעם, אולם פוליטיקאים בתוך קשמיר עצמה בירכו על הקריאה. בין האפשרויות שהעלה המנהיג הפקיסטני היו שלטון משותף בחבל קשמיר, וחלוקתו מחדש. הוא אף הוסיף, כי דרישתה המסורתית של פקיסטן למשאל עם היא בלתי ישימה, בעוד שהצעתה של הודו להקמת גבול קבע בין שני חלקיה של קשמיר היא בלתי מקובלת.
בתגובה לדברי מושארף טענה הודו, כי העיתונאים לא צריכים להיות ראשונים לשמוע הצעות חדשות בנוגע לקשמיר. "אנו לא מאמינים, כי חבל ג'אמו וקשמיר הוא נושא שהדיונים בו יכולים להתנהל בתקשורת" אמר דובר משרד החוץ ההודי, נאוטג' סארנה, והוסיף, כי שטח המחלוקת הינו רק "אחד הנושאים" במשא ומתן בין הודו ופקיסטן שהחל בינואר האחרון.
גורמים רשמיים בהודו מאמינים, כי הנשיא מושארף אוהב לצבור נקודות פוליטיות, אך בשיחות המשא ומתן עצמן אינו מוותר ואינו נכנע.
הבדלנים לא מוותרים על הגדרה עצמית
כתב הבי.בי.סי מדווח, כי יוזמתו החדשה והאמיצה של הנשיא הכתה את פקיסטן בתדהמה. ארגון הגג של ששת המפלגות האיסלאמיות קרא לתוכנית "בגידה בקשמיר". דובר הארגון הוא הוסיף כי "זוהי פניית פרסה, הליכה לאחור במדיניות פקיסטן בנושא קשמיר מאז העצמאות".
בחלק הקשמירי הנשלט בידי פקיסטן, אמר ראש הממשלה, סיקאנדר האייאט, כי הוא מאוכזב מהערותיו של הנשיא בדבר אי ישימותו של משאל עם ובנושא חלוקתו מחדש של האזור. "אנו מאמינים במשאל עם, שהובטח לנו בידי הודו ופקיסטן גם יחד" אמר האייאט, בהתייחסו להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם משנת 1948, עליה הסכימו שתי המדינות. "עתה, לאחר חמישה עשורים, הם דנים על חלוקת קשמיר לשישה או שבעה אזורים".
בצד ההודי של קשמיר, מנהיג הסיעה הבדלנית, סעיד עלי שח' גילאני, אמר כי תומכיו עומדים על דרישתם לזכות להגדרה עצמית. עם זאת, מנהיג הסיעה המתונה בירך על הצעותיו של מושארף: "הן יוכלו להתקבל בהודו, בפקיסטן וגם בקשמיר, ויובילו את האזור לתקופה ארוכה של שלום ושגשוג".
הודו ופקיסטן לחמו על חבל קשמיר בשתיים מתוך שלוש מלחמותיהן. שתי המדינות צוברות, מאז המלחמות, נשק גרעיני.