נשיא אחד ביום - יוליסס גרנט

יוליסס סימפסון גרנט, נשיאה ה-18 של ארצות הברית, נולד ב-1822 באוהיו בשם היירם יוליסס, לאב שעיבד עורות. לשם יוליסס סימפסון זכה בטעות, בעת רישום שגוי לאקדמיה הצבאית ווסט פוינט, אליה נכנס בגיל 17, בחוסר רצון מופגן ובכפייה מצד אביו. באקדמיה נחשב לתלמיד וחייל בינוני-מינוס. ב-1848 התחתן עם ג'וליה דנט, ויצא להלחם במלחמת מקסיקו, כשהוא פוצח בשירות צבאי שעתיד להימשך 11 שנים. במלחמה זו בלט גרנט, וקודם הודות להפגנת גבורה. בסיומה נשלח לחוף המערבי השומם, שם בילה שלוש שנים, ללא אשתו וילדיו הקטנים. ב-1854 עזב את השירות, ולאחר שנכשל כסוכן נדל"ן, עשה את שהבטיח לעצמו לא לעשות לעולם, ונכנס לעסק העורות המשפחתי.

מכריו של גרנט באותה תקופה העידו על אדם מתבודד, שתיין כבד הנוטה לדיכאונות ואיש בעל עיניים חלולות. שבע שנים לאחר כניסתו לעסק המשפחתי, פרצה מלחמת האזרחים האמריקאית ואיתה הלהט המחודש של גרנט, שגייס קבוצת מתנדבים ממקום מגוריו באילינוי, ונרשם עימם לשירות. למרות הביקוש הרב לאנשי צבא מנוסים, ובעיקר לבוגרי ווסט פוינט, גרנט לא קיבל מינוי מיידי עקב שמועות על שתיינותו הכבדה. אך ברגע שנמצא לו מקום הולם, הנהיג גרנט את אנשיו, באומץ ובביטחון מעוררי השראה, וקודם במהירות הבזק בשרשרת הפיקוד עד לדרגת גנרל, כשהוא רושם סדרה של ניצחונות צבאיים מכריעים בקרבות קריטיים במלחמה. באביב 1864 קידם הנשיא לינקולן את גרנט לדרגת "גנרל עליון" ולמפקד צבא האיחוד. גרנט מינה את הגנרל שרמן למפקד הצבא במערב, והחל ליישם טקטיקה קשוחה וקטלנית של מלחמת התשה חסרת פשרות, גם במחיר של אובדן רב לכוחות האיחוד בקרבות רבים.

רדיפתו העקשנית אחר מפקד צבא הקונפדרציה, רוברט לי, וחופש הפעולה הטוטאלי שקיבל מלינקולן, הניבו את התוצאה הרצויה, כשהאחרון נכנע באולם בית המשפט של אפומטוקס בווירג'יניה, לאחר המצור שהטיל גרנט על ערי המפתח ריצ'מונד ופיטסבורג. המפקד, שלא ראה אף אחד ממטר בדרכו ליישום הטקטיקות האכזריות והלא-מתפשרות שלו, הפך לאגדה צבאית. גבר עם עצבי-ברזל בגובה 167 ס"מ, שעישן סיגרים בשרשרת והילך על שדה מלא-גופות בלי למצמץ (למרות שבתוך תוכו סלד מדם בצורה קיצונית). גרנט שב לאילינוי עטור תהילה, וכעבור שנה קיבל מהקונגרס דרגה חדשה – גנרל חמישה כוכבים (או: "גנרל הצבא"). בוועידת המפלגה הרפובליקאית של 1868, נפרש לפני גרנט שטיח אדום, כשבכירי המפלגה משכנעים אותו לקבל את המועמדות לנשיאות. הוא נבחר למועמד המפלגה – כשאיש אינו מתמודד מולו.

גרנט התמודד מול מועמד הדמוקרטים, מושל ניו יורק, הורשיו סימור. הוא הואשם על ידי הדמוקרטים כ"עריץ צבאי" ו"אנטישמי", כשאת מועמדו לסגנות, יושב ראש בית הנבחרים שולר קולפאקס, מאשימים בשחיתות. מנגד, הרפובליקאים כיסחו את תדמיתם של אנשי המפלגה הדמוקרטית כ"ספק אנטי-פטריוטיים" בזמן המלחמה. למרות הציפיות, גרנט ניצח אך לא בניצחון סוחף, מה שהוכיח כי יש תקווה למפלגה הדמוקרטית, למרות הכל. מה שהדאיג רבים, בכל זאת, היא ההתעלמות מהעובדה שבכל שלב בחייו, שלא קשור במלחמה, גרנט היה כשלון חרוץ.

כשהוא נחוש להביס את התופעה הפופולרית בדרום, שנקראה "קו-קלוקס-קלאן" ועשתה למצנפות לבנות את מה שמייקל ג'קסון עשה לכפפות יהלומים, גרנט פעל למען עיגון זכויות ההצבעה של השחורים בחקיקה ולמען קידומם כאזרחים (כמעט) שווי זכויות באופן כללי. הוא הצליח באופן חלקי, כשמבלי ששם לב, הדרום הפך להיות נשלט על ידי קבוצת מושלים התומכים ב"כוח הלבן". בינתיים, הפך ממשלו לפארסה של שחיתות וסקנדלים. ב"הונאת הוויסקי הגדולה", נגנבו על ידי קבוצת אנשי ממשל, בהם מזכירו האישי של גרנט, מיליוני דולרים מכספי המיסים. גרנט לא יכל לעמוד בלחץ והיה חסר כל כישורים פוליטיים, כשהוא רצה לברוח (בערך פעמיים ביום), הוא היה קופץ ללובי של מלון סמוך בוושינגטון ומעשן בו סיגרים לבד. באותו לובי, היו מנסים להגיע אליו שתדלנים, אליהם התייחס כ"מבקרי-לובי ארורים" (ובכך המציא את הכינוי 'לוביסטים').

בבחירות 1872 רץ הנשיא גרנט נגד עורך ה"ניו יורק טריביון", הוראס גרילי, שהורץ על ידי הדמוקרטים כריצוי קבוצה של "רפובליקאים ליברלים", שפרשו ממפלגתם והציעו סיוע לדמוקרטים. אך המועמדות התמוהה של גרילי, שתקף בעבר את הדמוקרטים בחריפות, לא עברה, למרות חולשתו של גרנט וכישלונותיו הברורים. לצד זה, זכורים איוריו של תומס נאסט כנגד גרילי, שהפכו להיות תופעה פופולרית הרבה יותר מסאטירה פוליטית מצויה. גרנט ניצח ברוב גדול וכיהן כהונה שניה, עד 1877.

לאחר פרישתו, הצטרף גרנט כשותף לחברת השקעות שקרסה מייד (נו, מה חדש?). הוא שקע בחובות עצומים, והתקשה לחשוב על דרך להחזיר אותם, בעיקר לאחר שנודע לו כי יש לו גידול סרטני ממאיר בגרון. בעזרת ידידו, הסופר מארק טוויין, הוא כתב את זיכרונותיו, ולו רק כדי שאשתו וילדיו לא יישאו בחובות כל חייהם. ממש ימים ספורים לפני מותו, סיימו השניים את הכתיבה, ובזכות הרב-אמן הפך הספר ללהיט ענק, כשהוא מספק למשפחת גרנט הכנסות יפות.

- בגיל 7, גרנט טבע וכמעט מת מוות קליני.
- כבר בגיל 9, גרנט הילד נודע למרחקים כאומן באילוף סוסים, אליו היו מגיעים חוואים מנוסים לבקש עצות.
- אחרי ווסט פוינט, גרנט הכריז כי הוא רוצה להיות מורה למתמטיקה.
- בעת עבודתו בחנות העורות, היה לגרנט עבד. במעשה נדיר, כשהוא בהחלט יכול להיעזר בכסף שתביא לו מכירת העבד, הוא חתם על שחרורו.
- לפני שרצח את לינקולן, ג'ון ווילקס בות' עקב אחרי גרנט ואשתו. למזלו של גרנט, הוא סירב להזמנתו של הנשיא להתלוות אליו לתאו בתיאטרון "פורד", שם נרצח.