שדות פוטנציאליות לנצח

CERN, הארגון האירופי למחקר גרעיני, והמיתקן הגדול בעולם לחקר פיזיקת החלקיקים, חוגג החודש יובל שנים להיווסדו. ברי לי כי מבחינות מסוימות ורבות לא אבין את CERN עד יום מותי.
ידידי יוחאי הפיזיקאי (דווקא לא שם בדוי חרף החריזה המקרית) נוטה לרגוז כאשר אני אומר זאת. אין מדובר כאן בכשפים, הוא מנסה לשכנע, כי אם בהגיון. כל אחד יכול להבין, הוא מתעקש, אם רק יתגבר על הפחד מפיזיקה. אין בי פחד, אני אומר לו, אני פשוט לא מבין איך האור הוא גם חלקיק וגם גל. לא מבין איך החתול של שרדינגר גם חי וגם מת. מצטער, לא מפחד, אבל גם לא מבין. אני יכול לחזור על המשפטים שבהם משתמשים ההוקינגים והפנרוזים והאיינשטיינים, אבל מבלי להבין אותם. אני בטוח שהגיון עצום כרוך באופן שבו קיומם של חלקיקי w-boson ו-z-boson (התגלו בינואר ובמאי 1983, ב-CERN, בהתאמה) מאשש את נכונות תיאוריית ה-Electroweak, אבל אין לי מושג קלוש מה זה אומר.

לפני שנים אחדות ראיתי סרט תיעודי על CERN, וסרט זה היה ערוך בצורה מעניינת. יוצרו הקרין בו ראיונות שערך עם פיזיקאים המועסקים במתקן ועורכים בו מחקרים ממחקרים שונים, כאשר הוא נע מהזוטרים שבהם אל הבכירים ביותר. הזוטרים ביותר אמרו דברים כגון: "אנו עורכים התנגשויות בין פרוטונים ואנטי-פרוטונים באנרגיה של 270 GeV לקרן", או "אנו בודקים תיאוריה שלפיה יכול להתקיים חומר בצפיפות גדולה פי 20 משל החומר הגרעיני והקווארקים אינם אנוסים להיקשר שם בחלקיקים מורכבים יותר כמו נויטרונים או פרוטונים". דרג הביניים אמר: "כן, ודאי, אבל זה רק תיאור טכני של הניסויים. מה שבאמת אנחנו מעוניינים בו הוא להבין ממה החומר עשוי ומה מחזיקו יחדיו". ואילו המרואיין הבכיר ביותר אמר: "CERN? מה עושה CERN? בעצם, מה שמעניין אותי לבדוק, זה שדות של פוטנציאליות".

שדות של פוטנציאליות? שדות של פוטנציאליות!? אני נזכר בראיון ומתלונן בפני יוחאי (המייצג בעולמי את עולם הפיזיקה והעוסקים בה). מה הוא מצפה שמישהו יבין מזה?!?
יוחאי עמל כתמיד, ואני לא משתכנע. כעת הוא ממשיל משל כלשהו באמצעות "המזגן, מכונה מופלאה שפעילותה נוגדת את סדרי הטבע. היא יודעת לקחת חום, ולשים אותו במקום שבו יש יותר חום!". אני מהנהן באדיבות, ועוטה ארשת של אדם שאמנם לא חשב עד כה על דוגמא מאלפת זו, אך היא נהירה לו לחלוטין. למעשה, אין לי מושג על מה הוא מדבר. תמיד חשבתי שמזגן זו מכונה שלוקחת חשמל מחברת החשמל (שבתורה, לוקחת ממני כסף) ועושה קור ממשהו (ממה?) ושמה אותו במקום שבו יש בו חום (כלומר – על מצחי המיוזע), ובכלל – איך זה קשור לפיזיקה בעצם?

או, בדרכים רבות. שכן באורח פלאי, אני כן מצליח להבין שהחיפוש אחר אמיתות קמאיות במדע חשוב לא פחות מהניסיון לפתור בעיות מדעיות ספציפיות. יש לנו כיום מחשבים, מטוסי סילון ותמסורת לוויינית, הואיל וחקרנו, בדקנו וגילינו תופעות שונות בפיזיקה, שהשפיעו באורח מוחלט על האלקטרוניקה המודרנית ועל הלוגיקה המתמטית. לעתים קרובות, אפילו כלי עבודה המשמש בחיפוש אחר אמיתות מדעיות בסיסיות הופך לתגלית או לפיתוח מרכזי בזכות עצמו. ובהקשר זה חשוב לציין כי כותב טור זה, קוראיו, ומערכת וואלה! כולה חבים חוב גדול ל-CERN.

שכן, ב-1990 עבד שם בחור בשם טים ברנרס-לי, שבשעה שעבד שם בצוותא עם רובר קאיו, הציע שיטה לשיתוף מידע המצוי במחשבים שונים והמבוססת על טכנולוגיה משנות ה-60', ההיפרטקסט. ההצעה התקבלה, והרשת העולמית יצאה לדרך. מאז התפרסמה הרשת גם בראשי התיבות שלה (WWW) ובכינויה בפי כל (שאינו מדויק כלל) "האינטרנט", והיא מאפשרת לי להביא בפניכם כמה שורות מדי שבוע, ולכם – להגיב על שורות אלו. אין כל ספק: כולנו כאן כרגע רק בזכות שדות הפוטנציאליות.