נשיא אחד ביום - תיאודור רוזוולט

הנשיא ה-26 היה האדם הצעיר ביותר שכיהן בבית הלבן, אדם אובססיבי לעוצמה ואולי נביא תרבות ה"פופ" הראשון. תיאודור רוזוולט נולד ב-1858 לאחת המשפחות העשירות והמיוחסות בניו יורק. כילד חולני סבל מאסתמה קשה ומאנגינות, והעובדה שהיה ממושקף וחלוש הפכה אותו לתולעת ספרים. אך אביו האוהד והתובעני לא היה מוכן לראות את בנו הופך לחנאן גמור, ודרש מטדי הצעיר לעבוד על פיתוח הגוף. כיאה לאריסטוקרטים, למד טדי מהמורים הפרטיים הטובים ביותר, ובבדידותו הפך את המשקולות לחברותיו הטובות ביותר.

בגיל 16 נשלח להרווארד, שם חווה לראשונה שחרור ועצמאות. טדי פרח בהרווארד, אך בשנתו הראשונה שם נודע לו כי אביו מת מסרטן. הוא הפך מנער נעים ורגוע יחסית, לבחור עם לא מעט אגרסיות, ופעם אחת אף שלף אקדח וירה למוות בכלבם של שכניו, שעצבן אותו. הוא ניסה לתעל את האגרסיות לכיוונים ספורטיביים. את סוסו, עליו רכב כמעט כל יום, הביא לאפיסת כוחות, ובטיולים התיש את עצמו בגמיעת כ-80 קילומטר ביום. בערבים למד אגרוף.

טדי נרגע קצת, לאחר שנשא לאשה את אליס לי, בה היה מאוהב קשות. אליס נכנסה להריון, וביום הלידה נפלו על רוזוולט הצעיר שתי מכות ברצף. כמה שעות לפני הלידה, הודיעו לו כי אמו מתה במפתיע, ובחדר הלידה, מייד לאחר מכן, מתה אליס, שסבלה ממחלה קשה שלא אובחנה. טדי נטרף מצער. הוא מסר את בתו התינוקת לטיפולה של אחותו, גזר ושרף את תמונותיה ומכתביה של אליס ועזב למדינת דקוטה, לגדל בקר בשממה. שם היה צד את האוכל שלו בעצמו, אורב לדובים ומכסח גנבי סוסים שהגיעו לחוותו המרוחקת. הוא נרגע, השתקם ולמד לשלוט בעצמו.

רוזוולט חזר ללונג איילנד, לבית שבנה לאליס, ופגש חברת ילדות בשם אדית' קארו. הזוג התאהב ונישא. בנוסף לבתו, שנקראה על שם אמה המנוחה, הביא הזוג עוד חמישה ילדים, באחוזה שנקראה "גבעת סאגאמור", ושתהיה לעד מקום המפלט שלו.

רוזוולט נכנס לשירות הציבורי, והתקדם במהרה במפלגה הרפובליקאית. הוא שירת כמפקד משטרת ניו יורק, וכתת-שר הצי, בממשל הנשיא מקינלי. במלחמה עם ספרד, ב-1898, יצא לשרת בקובה, שם הקים את גדוד ה-"Rough Riders" המפורסם, ונודע בסיפורי גבורה על קרבות פנים מול פנים. הפוליטיקאי הצעיר וגיבור המלחמה שב הביתה, ונבחר למושל מדינת ניו יורק. זמן קצרצר לאחר מכן, עקב מותו של סגן הנשיא הובארט, נבחר רוזוולט לרוץ עם מקינלי לכהונה שנייה. הצמד ניצח את מערכת הבחירות של 1900, כשעיקר הקרדיט לכך ניתן לכלכלה הפורחת.

כעבור חצי שנה, בעיצומו של גל אנרכיסטי ששטף את אירופה וארה"ב, הושפע צעיר ממוצא פולני בשם ליאון צ'ולגוש, מאמה גולדמן, צעירה יהודייה שנאמה בהתלהבות בחוף המזרחי בעד האנרכיזם. הוא נסע לתערוכה בבופאלו, בה ביקר הנשיא מקינלי, וירה בו. הנשיא מת לאחר שבוע. צ'ולגוש, שנימק את מעשהו רק בכך ש"הרגתי את הנשיא משום שהוא אויביו של כל האנשים הטובים", נמצא שפוי והוצא להורג.

רוזוולט בן ה-42, הנשיא הצעיר ביותר בתפקיד, חולל מהפך בתפקידו. הוא היה הראשון לקרב את העיתונות לבית הלבן, והקים שם את חדר התקשורת בבית הלבן (סי.ג'יי. חייבת לו את חייה). הוא נתן לעיתונות יד חופשית בסיקור יומי של מעללי משפחתו, בעיקר של ילדיו הפעלתניים בבית הלבן. משפחת רוזוולט הצעירה הפכה, למעשה, לדרמה הקומית היומית הראשונה באמריקה. הוא ניהל קשר שוטף עם הציבור, ופנה אליו בכל הזדמנות. רוזוולט תאב העוצמה, אמר כי "לא נראה לי שמישהו עד כה נהנה מהנשיאות כמוני".

בנשיאותו נודע רוזוולט כלוחם בשחיתות שפשתה, עקב פריחת הכלכלה והמונופולים הגדולים. הוא הוביל מהלך, שביטל את המצב שבו רק לבעלי הון היה מותר לרוץ לסנאט, חוקק את חוק חינוך חובה במסגרת חקיקה סוציאלית רחבה, ועמד לצד איגודי העובדים הגדולים במאבקם (ואל תשכחו שהיה לו שפם כמו של עמיר פרץ). הוא החל בבנייתה של תעלת פנמה, וכחובב טבע מושבע, הכפיל את כמות שמורות הטבע בארה"ב וביסס את מעמדן. זאת, על ידי הפקעת קרקעות פרטיות רבות, במהלך חריג.

בבחירות 1904, הציבה המפלגה הדמוקרטית שופט חסר כריזמה בשם אלטון פרקר, אותו ניצח רוזוולט הפופולרי בקלילות. הוא המשיך בעבודתו המאומצת, כשהוא מתמרן בחוכמה רבה את הקונגרס. ב-1905, לאחר תיווך מאומץ וחסר תקדים במלחמת רוסיה-יפן, קיבל רוזוולט את פרס נובל לשלום. תיווך פעיל בסכסוך מקומי מסוג כזה, לא יעשה שוב עד קרטר וקמפ דיוויד. למרות שהיה נשיא בעידן שלום, רוזוולט הכפיל את גודל הצי האמריקאי ופירגן לעולם הפגנת כוח, כששלח אותו מסביב לגלובוס. בבחירות 1908 החליט רוזוולט שלא לרוץ שוב, ושר הצבא שלו, וויליאם הווארד טאפט, שנשען על הפופולריות של הבוס, ניצח.

אך במשך ארבע שנים הפך רוזוולט למבקר החריף ביותר של ממשיכו, עד שהחליט לרוץ מולו ב-1912. הוועידה הרפובליקאית החליטה בכל זאת להמשיך עם טאפט, ורוזוולט פרש והקים את מפלגת ה"שור והאייל" הפרוגרסיבית. עם מועמד עצמאי נוסף מטעם "המפלגה הסוציאליסטית", ועם וודרו ווילסון הדמוקרט, הפך המרוץ למרובע. לראשונה, עבר מועמד של מפלגה שלישית את אחת מהשתיים הגדולות, כשרוזוולט, שלקח את רוב הקולות הרפובליקאים, מגיע שני אחרי ווילסון ולפני טאפט (שזכה רק ב-8 אלקטורים מול 88 לרוזוולט). כמו הוריו הוא מת בגיל צעיר (62), כשהוא זכור כאחד הנשיאים האהובים בתולדות האומה האמריקאית.

טריוויה לשיחות סלון:

- על שמו של רוזוולט קרוי ה"טדי-בר" – בובת הדב הקלאסית.
- הוא דודו של פרנקלין רוזוולט, הנשיא ה-32.
- רוזוולט הוא אחד מארבעת הנשיאים החקוקים על הר ראשמור, והיחיד מהמאה ה-20.
- הוא הנשיא הראשון שנסע במכונית וטס במטוס, וגם הראשון שביקר בחו"ל בעת כהונתו.
- בעת נאום בחירות, ב-1912, הוא נורה על ידי מתנקש. מדמם, עמד ונאם עוד שעה ארוכה, או כדבריו: "אני אגמור את הנאום הזה או אמות". גבר-גבר.