וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עמימות באוניברסיטה העברית

יניב מגל

20.10.2004 / 10:16

כמדי שנה ייערך סקר שביעות רצון הסטודנטים מהמרצים . גם השנה האוניברסיטה העברית תמשיך במסורת: האונ' היחידה שבה מראים רק את התוצאות הטובות. "אין מה לדאוג", מרגיע נשיא האונ', "מי שלא מלמד טוב אינו מקבל קביעות". תוצאות בדיקת 'פי האתון' מטילות ספק בדברים

כל סטודנט מכיר את הסיטואציה: שיעור או שניים לפני שמסתיים קורס נכנסת מזכירת החוג ובידיה שאלונים, ומחלקת אותם לסטודנטים. בשאלונים מתבקשים הסטודנטים לתת ציונים לקורס ולמרצה שהעביר אותו: שביעות רצון, בהירות החומר ודרך העברתו, עד כמה תרם הקורס לשיפור ידיעות הסטודנט, יחס המרצה לסטודנטים וקטגוריות דומות נוספות.
רבים מכם ודאי התעניינו מה תוצאות הסקר, ואם נעזרו בתוצאותיו כדי לשפר את איכות ההוראה. האם ייתכן שמרצה, אשר מזה זמן רב זוכה לציונים נמוכים בקריטריונים שהוזכרו למעלה, ממשיך להרצות ואולי אף יכול לזכות לקידום?
למי שבאמת מתעניין, מסתבר שהאוניברסיטה העברית שומרת על מדיניות של עמימות בנושא זה, ואינה מוכנה לפרסם את הנתונים המלאים, משל היה מדובר בפרויקט סודי ביותר. מה שאנו זוכים לראות באתר האוניברסיטה זאת רשימת כל המרצים בחוג, וציון היות המרצה ב'חצי העליון בפקולטה', 'מצטיין פקולטה', או שלא מצוין לידו דבר, ואז יש להניח שהוא בחצי התחתון של הפקולטה. גם לאחר בקשת 'פי האתון' לצפות בסקר המלא, ניתנה האפשרות לצפות רק בתוצאות אלו, בלי לפרט מדוע אי אפשר לראות את הרשימה המלאה.

פה גם המקום לציין שהאוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה היחידה בארץ שמסתירה את הנתונים הפחות טובים. בכל אוניברסיטה אחרת יכול הסטודנט לראות איזה ציון קיבל המרצה שלו.

למי ששכח לרגע מדוע השקיפות וחופש המידע חשובים, ונוטה להאמין שהאוניברסיטה דווקא נותנת טיפול הולם לתוצאות הסקר, להלן הסבר קצר: האוניברסיטה היא בראש ובראשונה מוסד מחקרי, ועיקר מעייניה הם תגליות, מחקרים שזוכים לפרסומים במגזינים יוקרתיים ומרצים שזוכים לפרסים על מחקרים ותגליות. לכן, ניתן להניח שאם ישנו חוקר-מרצה שהתגלה כחוקר מבריק וכמרצה בינוני ומטה, האוניברסיטה לא תראה בנתון זה גורם שיעכב את קידומו, שכן הוא תורם במה שחשוב למוסד באמת. אולם רעיון קונספירטיבי זה נדחה מכל וכל ע"י דוברות האוניברסיטה, שטרחה להבהיר כי "נשיא האוניברסיטה רואה חשיבות רבה בשיפור איכות ההוראה של חברי הסגל האקדמי. חוקר מצטיין לא יקבל קביעות או העלאה בדרגה אם יקבל ציון נמוך בסקרי הערכת ההוראה". כל מילה בסלע!
יצאנו לבדוק את ציוניהם של הפרופסורים הנכבדים של האוניברסיטה ביחס לממוצע הציונים הכולל של המרצים. האם, בהסתמך על תגובת האוניברסיטה, ניתן להניח שמי שזכו לקביעות הם מרצים באיכות שמעל הרמה הממוצעת, שכן אם לא היו כאלה, לדבריו, לא היו זוכים לקידום? באופן מפתיע מתגלה הנתון ההפוך: הם הרבה מתחת לממוצע! מתוך 108 פרופסורים מהפקולטות למדעי הרוח והחברה שקיבלו ציונים בסקר איכות ההוראה בשלוש השנים התשס"א-התשס"ג (הסקר של השנה האחרונה טרם פורסם, אף על פי שכבר חלפו ארבעה חודשים מאז זו נסתיימה), קרוב למחצית (49) היו מתחת לממוצע הפקולטה, לעומת 23 בלבד שזכו להיות מעל הממוצע לאורך שלוש השנים.

בדיקה נוספת העלתה שלא מדובר בנתונים סטטיסטיים בלבד, ותשאול סטודנטים אשר לומדים אצל פרופסורים שבכל שלוש השנים היו מתחת לממוצע הפקולטה מלמד שאכן איכות ההוראה שלהם אינה מהטובות שידע המקום. כך לדוגמה מסבירה סטודנטית לפילוסופיה את איכות ההוראה של פרופסור מהחוג (שמות פרופסורים אלו שמור במערכת): "הוא אינו יודע להעביר שיעור. מסיים אותו חצי שעה לפני הזמן, לעתים בא באיחור, ומגיב ב'קטילות' על שאלות שאינן מוצאות חן בעיניו". סטודנט למדעי המדינה אומר דברים דומים על פרופסור מוכר מהחוג שלו, שגם לא זכה כבר שלוש שנים להימנות עם החציון העליון בציוני איכות ההוראה של הפקולטה: "הוא גרוע ביותר. אחרי שיעור אחד אף אחד לא מגיע עוד. הוא סוטה מהחומר ולא מלמד בצורה ברורה". סטודנטית לביולוגיה מגבעת רם לא התקשתה לציין כמה מרצים גרועים, גם הם כבר שלוש שנים לפחות אינם בחצי העליון של הציונים, וכנראה לא במקרה. על אחד היא אומרת: "הוא מרצה גרוע. הספר היחיד בקורס זו חוברת שהוא כתב, ושמסבירה באופן עוד יותר גרוע", ועל אחר היא אומרת: "הוא מדבר בצורה לא ברורה לחלוטין, לא מבינים מה הוא אומר".
על סמך הנתונים שניתן לדלות ממעטה העמימות נראה כי למרות דברי נשיא האוניברסיטה, את המוסד שהוא עומד בראשו מעניין בעיקר המחקר, ונושא שיפור איכות ההוראה נמצא הרבה יותר נמוך בסדר העדיפויות. נראה שבעניין זה המחויבות שהנהלת האוניברסיטה חשה כלפי הסטודנטים אינה גבוהה, על אף שכה"ל הגבוה, אף על פי שהממשלה מממנת חלק ניכר מתקציב האוניברסיטה, כסף שמגיע מאתנו, משלמי המסים, ואף על פי שההשקעה בסטודנטים, בסופו של דבר, היא אינטרס של האוניברסיטה, כיוון שגם המחקר לא יוכל לעמוד בלא הגב האקדמי, הוא הסטודנטים.

תגובת הדוברות: "סקר הערכת הוראה לשנת הלימודים התשס"ד עדיין לא התפרסם, ונמצא כעת בשלבי עיבוד הנתונים וגיבושם. בשנים האחרונות מפעילה האוניברסיטה סדנאות לשיפור ההוראה של מרצים. הפקולטות מפנות את המרצים שקיבלו ציונים נמוכים במשאל הערכת הוראה לסדנאות אישיות או קבוצתיות לשיפור ההוראה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully