חברת החשמל מפזרת "אפר פחם" סביב עמודי חשמל ומשתמשת בו כבסיס לייצוב העמודים. ב"חדשות HOT בשפלה" דווח אתמול כי סביב עמודי חשמל המוקמים בתקופה האחרונה בחולות קיבוץ פלמחים, מפוזר החומר המסוכן ללא איטום ובידוד הקרקע, וללא ההגנה המתאימה בכדי למנוע זיהום סביבתי קשה.
אפר הפחם הינו תוצר לוואי הנוצר משרפת פחם בתחנות הכוח של חברת החשמל. הוא מכיל שורה ארוכה של מתכות, תחמוצות צורן, אלומיניום, ברזל, מגנזיום, כספית וגם יסודות קורט (יסודות שריכוזם מאד נמוך), אשר בחלקם רעילים ועלולים להזיק לחי ואף לצומח. מידת זמינותם של החומרים מחייבת לפעמים טיפול מונע סביבתי. כמו כן מכיל האפר יסודות רדיואקטיביים בשיעור נמוך. הסיכונים העלולים להיגרם על ידי אפר הפחם הם זרימה של חומרים מסוכנים וזיהום קרקע ומקורות מים תת קרקעיים, וכן קרינה רדיואקטיבית ופליטת רדון.
חמשת תחנות הכוח בישראל מייצרות קרוב למיליון טון פסולת אפר פחם בשנה, כתוצאה משריפה של כ-12 מיליון טונות פחם לייצור חשמל. מאז שהוקמה תחנת הכוח בחדרה, לפני כעשרים שנה, כ-70% מהאפר המיוצר בארץ מעורבב במלט ובבלוקים המשמשים לבניה. השימוש באפר הפחם בענפי הבנייה והתשתית נפוץ ביותר בעולם. בעזרת מיון לפי גודל וניקיון החומר אפשר להשביח את האפר ולנצלו באופן איכותי וכלכלי יותר בענף הבנייה.
המשרד לאיכות הסביבה קבע תקן מיוחד לקרינה רדיואקטיבית המותרת במלט בניין, כשלצורך ייצור מטר מעוקב בטון מותר להשתמש אך ורק ב-160 ק"ג אפר פחם - רובו כתחליף לחול. כמות זו מהווה 10% בלבד ממשקל הבטון. האפר תורם ללכידות, לחוזק ולעמידות תערובת הבטון. השימוש בו גם מצמצם את הצורך בחול ואת הפגיעה בחופים. אולם הוא גם מפזר קרינה מייננת (קרינה רדיואקטיבית הגורמת לסוגים רבים של סרטן ולפגמים גנטיים בצאצאים בשיעורים גבוהים יחסית), ולכן אסור להכניס כמות גדולה מדי ממנו למוצרי הבנייה.
הוועדה הבינלאומית להגנה רדיולוגית קבעה כי חשיפה שנתית ל-100 מילירם קרינה מעשה ידי אדם (מילירם הוא יחידת המדידה של הקרינה המייננת) גורמת ל-50 מקרי מוות מסרטן על כל מיליון איש מדי שנה. מספר זה, 100 מילירם, נקבע ברוב העולם כגבול החשיפה לקרינה מגורמים מעשה ידי אדם. התקן הישראלי, נקבע גם הוא ביחס לגבול זה, והוא קובע שמידת הקרינה השנתית שמקורה במוצרי בנייה לא תעלה על 30 מילירם לשנה. תקן זה, אגב, מייושם בפועל רק לגבי בלוקים ולא על שאר חומרי הבניה.
חיים וסביבה: "נזק בלתי הפיך למי התהום"
בעבר השתמשה חברת החשמל בשארית האפר, שלא הועבר לתעשיית הבנייה, לבניית הסוללה ליד תחנת-הכוח בחדרה, וכיום הוא משמש לבניית סוללות אחרות וכבישים ברחבי הארץ. העודפים שלא נוצלו למטרות בנייה (מדובר בעשרות אלפי טונות של אפר פחם) הושלכו לים כפסולת. במשך כעשר שנים (עד סוף 1998) הוטלו לים קרוב ל- 1.2 מיליון טון אפר פחם, באתר המרוחק כ- 70 קילומטרים מהחוף ולעומק של כ- 1500 מטרים.
לפני כשנתיים גובשה "אמנת ברצלונה למניעת זיהום הים התיכון", שאסרה על השלכת אפר הפחם לים וחייבה את חברת החשמל למצוא פתרון אחר לשאריות. מאז משתמשת, כנראה, חברת החשמל בעודפי האפר כתחליף קרקע, ללא ההגנה הראויה.
כך למשל קיבוץ זיקים רכש קרקע מחברת החשמל בכדי להגביה שטח אדמה. על פי ארגונים ירוקים, מעל מאגר מי התהום שנמצא באזור, נמצאים כרגע 40 אלף טון של החומר המסוכן.
לדברי יורם אסידון, המשמש כיועץ סביבתי וחבר ועד בארגון "חיים וסביבה", אם אכן משליכה חברת החשמל את האפר בחולות בפלמחים, ללא כל הגנה, מדובר בסכנה גדולה מאוד. לטענתו החומר יחלחל אל מי התהום ועלול לגרום לנזק בלתי הפיך לכל מי שישתה מהם בעתיד.
חברת החשמל: לאפר התחתית אין כל השפעה על מקורות המים
מחברת החשמל נמסר בתגובה:
"אפר הפחם הינו משאב, המתאים למגוון שימושים בתעשיית הבניה ( מלט ובטון) ובתשתיות ( סלילת כבישים, שיקום מחצבות ואתרי פסולת סגורים). זאת, במידה שכל השימושים מתבצעים בתנאים הרשומים בהנחיות ובתקנים, שנקבעו על ידי הרשויות המתאימות. אין כל סיכון סביבתי כתוצאה מהשימוש באפר הפחם.
אפר הפחם משמש גם כחומר מילוי. מדובר באפר תחתית, שאין כל מגבלה לשימוש בו בכל רחבי הארץ, מאחר שהוא נחשב כ'פסולת אינרטית' על ידי המשרד לאיכות הסביבה. לאפר התחתית אין כל השפעה על מקורות המים.
יצויין, כי חברת החשמל הינה חברה ציבורית, שכל פעולותיה שקופות, והיא פועלת אך ורק על פי החוק והתקנות. בכל מקום שבו משתמשים באפר זה נדרשים אישורים מתאימים להטמנה וחברת החשמל פונה ומקבלת אותם מנציבות המים וממנהלת אפר הפחם.