בנק לאומי למשכנתאות פועל בתקופה האחרונה למנות כונס נכסים מטעמו על דירתה של רימונדה פישר, מי שהיתה חברתו לחיים של אלחנן טננבוים. הבנק טוען שהדירה בה מתגוררת פישר בבת ים היא בבעלות טננבוים, לאחר שפישר מכרה לו לכאורה את הדירה בפברואר 1999 תמורת 160 אלף דולר. כך נודע ל-TheMarker.
הבנק טוען, באמצעות עו"ד אבי מאיר, כי טננבוים לקח משכנתא לצורך רכישת הדירה, וכי יתרת החוב שלו עומדת היום על כ-600 אלף שקל ולכן יש לממש את הדירה. הדירה אינה רשומה בבעלותו של טננבוים, אלא יש לזכותו הערת אזהרה בלבד.
בעקבות בקשת הבנק העבירה ראש ההוצל"פ בתל אביב, ורדה שוורץ, את הבקשה לתגובתה של רימונדה פישר, וזו הגישה היום להוצל"פ תצהיר, בו היא טוענת כי אלחנן טננבוים רימה והונה אותה בפרשה זו כמו בפרשות אחרות.
פישר טוענת בתצהיר כי "כפי שהונה את המדינה ואת אזרחיה וכפי שהפיל אותם ברשתו, כך עשה גם לי במשך תקופה ארוכה, אישה אלמנה, בודדה וחסרת הגנות, אשר היתה נתונה לחסדיו מבלי יכולת להתגונן".
פישר מציינת בתצהיר כי במהלך הקשר בינה לבין טננבוים הוא שיחק בה ביד רמה ויצר אצלה תלות כלכלית ונפשית. כן היא חושפת בפעם הראשונה כי למעשה במהלך הקשר בינהם היא התעברה מטננבוים, אך ההריון הסתיים בהפלה. לטענתה, נושא זה נוצל על ידי טננבוים "באופן ציני, תוך שהוא נטע בי לאורך השנים תקוות שווא להיריון נוסף ממנו ותוך שימוש בהבטחות אלו כדי לנצל ולסחוט אותי באופנים שונים".
"טננבוים השתמש בי ובנכסי לשם ביצוע עבירות שונות בלא ידיעתי ובלא הסכמתי", אומרת פישר בתצהיר, "ואף סידר לי במהלך הקשר עימו עבודות בחברות מפוקפקות, אותן נטשתי במהירות לאחר שחשדתי בטיב עסקיהן".
"טנבבוים השתמש בי 'כתפאורה אנושית' בפגישות עם קייס עוביד"
לעניין הדירה, אומרת פישר בתצהיר כי "הנכס שייך לי ומעולם לא מכרתי את הנכס לאלחנן טננבוים או לכל אדם אחר". לגבי חוזה המכר שצורף לבקשת הבנק, אומרת פישר כי "החוזה נחתם על ידי תוך כפייה, אילוץ ורמייה מצד אלחנן טננבוים, אשר למעשה תיכנן לגרוף לכיסו את כספי ההלוואה בלי להחזירם, וכך עשה כדי להותיר אותי ואת אשתו ובני משפחתו האחרים כאחראים לחובותיו כפי שעשה בעבר מספר פעמים".
פישר מוסיפה כי טננבוים "נהג להחתים אותי על מסמכים ושטרות שונים, ולא נתן לי הזדמנות לבדוק מה מהות המסמכים ותוכנם, וזאת תוך איומים מתמידים וסחיטה". כך, היא טוענת, היה גם בקשר להסכם המכר אשר נחתם תוך סחיטה רגשית ואיומים, כאשר היא היתה "במצב כלכלי עדין, אלמנה טריה תלויה בו באופן מוחלט ומפוחדת". פישר מוסיפה כי טננבוים גרם לה נזקים נוספים אשר בגינם בכוונתה לתבוע אותו בעתיד.
פישר מציינת בתצהיר כי אין לה כל מקום מגורים חלופי, כי היא משתכרת סכומים נמוכים בעבודות מזדמנות וכי היא מוכרזת זה לא מכבר כחייבת מוגבלת באמצעים, בגין תיקי הוצאה לפועל רבים שיש נגדה עקב חובות בהם סיבך אותה טננבוים.
"אין כל סיכוי שאוכל לממן לעצמי מקום מגורים חלופי", אומרת פישר, ומוסיפה כי "יהיה זה צודק מכל היבט שהוא - חוקי, אנושי או מוסרי - שבנק לאומי יעשה קודם כל ניסיון להיפרע מהלווים ובעיקר מטננבוים, לפני שינסה לנקוט בצעד דרסטי של הוצאתי מהדירה לרחוב, בעיקר אחרי כל התלאות שעברתי ונקלעתי אליהן, לאחר שנפלתי ברשתו של הנוכל רב המעללים אלחנן טננבוים".
בתצהירה מתייחסת רימונדה פישר למערכת היחסים שניהלה עם טטנבוים, ובין השאר לכך שבמהלך התקופה בה היו בקשר הוא היה מפגיש בינה לבין אנשי צבא בכירים, כדי ליצור בה רושם לגבי מעמדו. כמו כן היא מציינת בתצהיר כי טנבבוים השתמש בה "כתפאורה אנושית" בפגישותיו עם קייס עוביד, וכי היו לו קשרים עם אריאל שרון.
יש לציין כי בעבר התנגדה פישר לעסקת הטיעון שנכרתה בין המדינה לטננבוים, והציעה לסייע במידע לגביו. במכתב ששלח בזמנו עו"ד יאיר אולמרט שייצג את פישר ליועמ"ש בטרם נחתמה עסקת הטיעון, נטען כי למרות המגעים שנערכו בין פישר ליאחב"ל (היחידה הארצית לחקירות הונאה) לגבי מידע שתספק להם על טננבוים, הודיעו לה לפתע כי אין עוד צורך במידע שבידה. אולמרט ביקש מהיועמ"ש בשמה של פישר למנוע את קיום העסקה, אך כידוע העסקה נחתמה בסופו של דבר.