באמא שלי, חמותי קבורה מתחת למגדל פיזה

    חנוך דאום, מנביאי גל התנ"ך החדש, ממשיך לחשוף סקופים בלעדיים מפרשת השבוע. והפעם: כל מה שרציתם לדעת על פרשת בהר


    בדיוק בשבוע בו קוראים את פרשת בהר, הדנה במצוות גאולת הארץ, הגיע לידי "צידה לדרך", מדריך הלכתי שימושי לשליח ולנוסע הדתי לחו"ל, וגם אם זה לא היה באותו שבוע, נשתדל לא להיות קטנוניים. למי שלא מעודכן בפרטי תורתנו הקדושה נזכיר כי על פי ההלכה אין לצאת מארץ הקודש, אלא אם כן מדובר בנסיעה לצורך עסקים, שידוכים או ביקור בקברי צדיקים. קינקי. יחד עם זאת, שזה ביטוי ששייך בעיקר לדוברי משרד החוץ, להתעלם מכך שכולם במגזר הדתי החלו לטוס אל על חוץ ממני אי אפשר, מה שהופך את השאלות שמתעוררות בנסיעה לחו"ל לרלוונטיות במיוחד.

    כאן המקום לומר מילה של ביקורת לאחי הנוסעים לחו"ל: סעו אחים שלי, סעו ותיהנו, אין לאיש בעיה עם כך. אך את זאת עליכם לדעת: כאשר אתם מספרים על קרוב משפחה שקבור בניו זילנד אתם לא הופכים את הטיול לכשר אלא את עצמכם לפסיכים. גם התיאורים המופלגים שלכם על פאר בית הכנסת היהודי הסמוך למגדל אייפל אינם אלא בדיחה עילגת על הציבור הניאו-אורתודוכסי. מי שליבו חפץ בנפלאות הגויים - סוף כל סוף גם אותם ברא אלוהים - שיבושם לו, אבל מדוע לעזאזל אנחנו צריכים לספוג את כל הסיפורים הללו על מצוות ומעשים טובים בלאס וגאגס? שאו ברכה וסעו לנו מהעיניים, ושיהיה בכיף כפרות, באמת שיהיה בכיף. רק תפסיקו להתנצל.

    הגדילו לעשות אוניברסיטת בר אילן והמרכז העולמי לזהות יהודית, שקראו לציבור הרחב במודעת פרסום מלבבת להצטרף לטיול בן 13 יום - שימו לב טוב - "בעקבות יהדות סין והונג קונג". הלו, בר אילן, מה קורה? יהדות סין והונג קונג? וואט דה הל יהדות הונג קונג? בשביל חמישה יהודים ג'ינג'ים לנסוע עד לשם? האין בתי כנסת מפוארים יותר ברובע היהודי? אפשר להיות טיפה פחות פטתים וסתם לצאת לטייל?


    תסמונת דאום

    והשבוע, ספיישל מיוחד ששלח לי ר' חיים ולדמירסקי. מי שמכיר את השמחות במגזר הדתי, מכיר ודאי גם את חרזני הקלקר (התכנסנו כאן בשמחה ורון/ באולמי גוש עציון). השיר מוקדש להם באהבה:

    זהו שיר על הכותבים בחרוזים
    הנאלצים להשתמש במילים כמו תפוזים
    שבשביל לגמור שורה בצורה מרשימה
    צריכים לקרוא בנשימה אחת שורה כ"כ ארוכה עד שימצאו מילה מתאימה
    מתוכם יש גם כמה עצלנים
    שפשוט חורזים בהטייה לרבים,
    שמשתמשים באופן קבוע גם מתוך שינה
    בחרוז הנלוז - "שנה" ו"השתנה"
    שנזקקים לפעמים לפתוח את המילון
    כדי למצוא חרוז מרשים שייצור פרצילון ("המצאה מתוחכמת" - ע"פי אבן שושן)
    ולפעמים בלי בושה פשוט כותבים מילה מונפצת
    וכל הסביבה ממש משתגלצת
    כמובן, ישנו גם טריק כושל - שינוי נושא
    כבר הזכרתי שאני מעסה?
    ויש כאלה שלשם חרוז משנים את דעתם
    למרות שאני מאוד אוהב אותם
    בקיצור מה שרציתי לומר במטותא
    אני שונא חרוזים אחוש-שילינג.





    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully