השטן לא מזדקן

בן מעט יותר מעשר הייתי כאשר הלך לעולמו, בדיוק 26 שנה לפני סוף השבוע הזה (9 באוקטובר, מסרטן הריאות). הוא זנח את הבמה סופית שנה לפני שנולדתי, כך שהימצאותי בפאריס בגיל רך מאוד, כבר בשלהי 1968, לא הועילה במאום. נגזר עלי לראות אותו רק בתוכניות טלוויזיה ובקלטות וידיאו (כיום ניתן גם בדי-וי-די), שם הונצחו רק מעט מהופעותיו על הבמה. צפיתי גם בסרטים האחדים שעשה, ובראיונות שהעניק. ידידי הצייר המרהיב שמעון אבישר ידע גם לספר לי עליו מעט מהיכרותם האישית, שלא היתה אינטימית ממש אך השתרעה על-פני שנים רבות, סיפורים שריתקו אותי תמיד. שנים האזנתי לכל שיריו. ידעתי פעם רבים מהם על-פה. את חלקם אני עדיין זוכר על-פה, ואם מציעים לי מספיק יין אני עשוי לשיר אותם, טוב יותר או פחות.

תמיד רציתי לכתוב עליו כמה מילים, משהו, ועד היום – מעולם לא נזדמנה לי הבמה המתאימה. עתה, משהפכה במה כזו זמינה סוף סוף, נדמה לי שהכל כבר נאמר, נכתב ושודר אודותיו, ואין בידי לחדש דבר. או כמעט, שכן רבות נאמר, נכתב ושודר, אך לא הכל תורגם – והנה יש בידי לערוך מחווה נוסטלגית לאיש, שאולי יש בה מעט יותר ערך מאשר במאמר מלומד יותר או פחות על חייו ואישיותו.

עם הפנינים המוקדמות יותר של אותו אמן שלא זכו (לפחות ככל הידוע לי) לתרגום עברי, נמנה שירו "Le Diable (Ca Va)", שכתב והלחין במקור עבור ז'ולייט גרקו. בראיונות שנתנה היא, בשנות ה-90' וה-80', אהבה לספר על שיר זה ועל המפגש עמו בתחילת דרכו. ראו, נהגה לומר, כמה שיר זה אקטואלי עדיין כיום!

ואכן, שורו וראו; קבלו נא תרגום עברי חדש (ויחידי כנראה), לזה השיר:

השטן (לא רע)

פרולוג:
יום אחד בא השטן ארצה. יום אחד בא השטן ארצה כדי להשגיח על האינטרסים שלו. הוא ראה הכל, השטן. הוא שמע הכל. ולאחר שראה הכל, לאחר ששמע הכל, הוא חזר לביתו, שם. ושם, ערכו משתה גדול. ובתום המשתה הוא קם, השטן, ונשא נאום. בתמצית, הוא אמר כך:
המצב... לא רע.

עוד מלוא החלד אש, אימה,
בוערת עוד האדמה – לא רע
משתעשעת כל אומה
במשחקי המלחמה – לא רע
ובצדי המסילה
אברי אדם בדם נחים
כי את מטען החבלה
הפעילה יד הערכים
בלי מחילה אלי תלים
הקורבנות נאספים – לא רע

הכל ניתן כיום לרכוש
חיים, כבוד וגם קדושה – לא רע
חברו לאום ולאום לחרוש
מזימתם בלחישה – לא רע
מארצות הילדים
שודד ממון אדם לבן
בתפאורת מאה עשרים
יוצג הערב "הקמצן"
אופסי כוחות, מתים, אובדים
גם מדינות גם ילדים – לא רע

אשר ראו כבר את הכל
הפכו עיניהם אפורות – לא רע
הם לא ישירו עוד בקול
ברחובות עיר האורות – לא רע
ובכל תמונה בכל עיתון,
לא משורר תאב חירות,
מבט חצוף של ניצחון
תישיר ממנה השחיתות
וכה ההגונים סובלים
לקול צחוקם של הנוכלים
לא רע לא רע לא רע לא רע

כבר 26 שנה שז'אק ברל אינו מזדקן עוד, והעולם נותר כבשיר שכתב, הלחין והקליט לפני חצי מאה.