מייקל מור ומלחמתו בבטלנים

חברים יקרים!

השבוע יצאתי למסע הסברה הכולל 20 מדינות ו-60 ערים, שמטרתו לשכנע את אלה שנשבר להם ונמאס להם לעזוב את הבית בשני בנובמבר לחצי שעה בלבד, כדי לסמן איקס בריבוע (או לנקב כרטיס או ללחוץ על מסך המחשב) כדי שאמריקה והעולם יינצלו.

מה שאני מבקש הוא שבני ארצנו, בתור בעלי הבית של פרויקט הבינוי בשדרות פנסילבניה 1,600 (הבית הלבן), יקדישו מספר דקות כדי לפנות את הדייר שכרגע הורס את המקום (ואת שאר השכונה). אחרי הכל, האם זה לא אחד הדברים הכי מגניבים בדמוקרטיה, האפשרות להעניש את אלה שבעמדות הכוח? "אתה מפוטר!" אוי איזו הרגשה טובה. במיוחד אם הנמען של מכתב הפיטורים הוא מישהו שרוצה לשלוח את הבן שלך למלחמה.

אז כיוון שלא היה לי משהו יותר חשוב לעשות בחודש הבא, החלטתי להגיע לכל המדינות המתנדנדות ולעשות כל מה שיידרש כדי שהאנשים יצביעו. אני אני אעשה בשבילכם את הכביסה, אני אנקה לכם את הבית, אני אסדר לכם אספקה שנתית של חטיפים - אם רק תבטיחו לי ללכת לקלפי בשני בנובמבר.

החלטתי לקרוא למסע שלי "מסע התקוממות הבטלנים", מאמץ מחוף לחוף להעיר את הרוב הלא מצביע מתרדמת החורף שלו. המטרה שלי היא לגרום לכמה שיותר מבין מאה מיליון הלא מצביעים בארה"ב, אפילו רק הפעם, להגיע לקלפיות ולשבור שיא הצבעה בעת המודרנית. אני מפעיל בזאת את האזעקה לכל הבטלנים בכל האומה לעזור לי להוביל את המרד. אני רוצה שכל בני הנוער והאנשים בגילאי ה-20, המתקיימים מחבילה של נודלס אינסטנט וטוסטונים, יקחו את הציניות המוצדקת שלהם ויזרקו אותה כמו בקבוק תבערה למרכז מערכת הבחירות. בתור "לא מצביעים" אתם פשוט מחוקים. אבל עם רק כמה אלפים מביניכם יצביעו זה יכול לעשות את ההבדל. למעשה, אתם מחזיקים את כל העוצמה בידיכם – שזה הרבה יותר קולי מלהחזיק את השלט של הטלוויזיה.

אני, הבטלן המקורי, שספג כבר כל כך הרבה התקפות על התנהלותו העצלה, אני מגיע לאולם או אצטדיון ממש ליד החדר במעונות שלכם. למה לאולמות גדולים כל כך? כי יש כל כך הרבה כמונו, ויגישו שם בירה וצ'יפס. אני אגיע לשם ואחלק פרסים ומתנות, ותחתונים נקיים למי שצריך. יחד איתי יגיעו גם עשרות אנשים שירשמו את המצביעים החדשים.

בואו לא נשאיר אף לא-מצביע מאחור.