לא שוכחת

לפעמים, בעיקר בימים שלפני יום כיפור, הייתי רוצה לחשוב שאולי יש סיבה בגללה אני קצת חוששת ממנו, מהיושב במרומים. אולי כן קיימת איזו אג'נדה מוסרית שכולנו מחויבים לה, ולו רק מפני שאם לא נעשה כן, ניענש בחומרה.

מחשבה זו מלווה אותי כשאני לא מצליחה לסלק מהראש מחשבות על דברים רעים שפקדו אותי. יש כמה דרכים להתמודד התחושה הקשה המלווה אותנו כשנעשה לנו עוול, פגעו בנו או עשו לנו משהו רע, וכל אחת מהן כשרה בעיני:

נקמה. הדעה הרווחת היא כי נקמה היא משהו לא מוסרי, צורך פרימיטיבי, חסר תכלית וילדותי שיש להתעלות מעליו. אני דווקא חושבת אחרת. לעתים מזומנות אני מדמיינת שאני סוכנת סודית של אחת מסוכנויות הביון הבינלאומיות, נוהגת בבגדי לייטקס שחורים בג'יפ ההאמר שלי, ויורה באקדחי הכסוף על כל הראויים לנקמה. אחרי שהם צונחים על הרצפה, משפריצים דם מהעורק הראשי במפשעה, אני יורקת עליהם בפרצוף מלא בוז. איזו תחושה של התרוממות רוח. אפילו ורדה רזיאל ז'קונט אמרה באחת התוכניות ברדיו שהיא בהחלט ממליצה על נקמה, זה משחרר, ועל פי רוב זה משחר לפתחם של אלה שמגיע להם. בשורה התחתונה אני לא ממליצה לשכור ג'יפ, תחפושת של אשת החתול ו-FN 9 מ"מ, אבל כל נקמה אחרת, קטנה אך כואבת, תעשה את המלאכה, ותביא לתחושת שחרור. מניסיון.

שכחה. תשכחו מזה. תמחקו את זה. תפעילו את כל המנועים של מכונת ההדחקה. הדחקה היא לא רק אופציה תת-מודעת, שנעשית כאילו בלי ששמנו לב. אני לא יודעת מה כתוב בספרי הפסיכולוגיה, אבל אני, כדוקטורנטית לפסיכולוגיה בגרוש, אומרת לכם שהדחקה אקטיבית אפשרית. היום גם יותר קל להשכיח ולהדחיק את האנשים שסביבנו באמצעים טכנולוגיים: מחקו אותם מהמסנג'ר, חסמו את המיילים המגיעים מהם, החליפו את שמם בטלפון הסלולרי לכיתוב "לא לענות", והזמן יעשה את שלו. לא רופא, אבל מביא הקלה.

סליחה. מזה זמן שאני הופכת במילה המשונה הזו, ומנסה להבין מה משמעותה. מה זה אומר לסלוח? זה אומר שלא כועסים יותר? שמבינים? שמבינים אבל כועסים? למרבית המילים יש תמונה דמיונית שמלווה אותן, התמונה של המילה "סליחה" עדיין לא התבהרה בראשי. יש כמה אנשים בעולמי שהייתי כבר רוצה לסלוח להם על מעשי העבר, אבל אני פשוט לא יודעת איך. מה אמורים להרגיש לפני הסליחה? מה מרגישים אחרי? ואם סלחתם, ופתאום כעבור זמן מה הכאב והכעס שבים וצפים מעלה, הסליחה מתבטלת? יש איזו תחושה שיותר מכך שהסליחה נועדה לגרום לנו להרגיש טוב יותר, היא מסייעת לצד הפוגע להרגיש טוב יותר. ואולי זו המשמעות של הדברים. אולי אנו אמורים להקל על אחרים, כדי שביום שבו נתפס אנו במעשה האסור שלנו, יהיה מי שייקל עלינו.