ביהמ"ש: בנק מחויב בהקפדת יתר על חיסיון לקוחות המסתירים את זהותם

מאת בן-ציון ציטרין/ הארץ

בנק מחויב בהקפדת יתר על חיסיון לקוחותיו, בפרט אם הלקוחות נקטו צעדים לשמירת זהותם בסוד - כך קבע שופט בית המשפט המחוזי גבריאל קלינג. לדבריו, מדובר במקרים שבהם הלקוחות פועלים באמצעות נאמן או כחברה בע"מ שנתוני רשם החברות אינם מספיקים לחשיפת מלוא המידע אודותיהם. במקרים אלה, אם בחרו הלקוחות להסתיר את זהותם - לא ניתן לצפות לקבל מידע מסניף הבנק שבו פועל חשבונם, קובע השופט.

פסק הדין ניתן במסגרת תביעה של חברה הולנדית, פרוויני הולדינג, שביקשה לחייב את בנק דיסקונט למסור לה מידע אודות לקוחות, שעל פי החשד חשבונם שימש מקלט להלבנת כספים. בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד עידית רוט, טענה החברה כי עובד בכיר שלה לשעבר הפקיד כ-10 מליון דולר בשלושה חשבונות בסניף בני ברק של בנק דיסקונט ברבעון הראשון של 2001 .

בתיק נפתחו במקביל הליכים פליליים נגד העובד. החברה ביקשה מבית המשפט לתת צו גילוי המורה לבנק לספק לה מידע אודות חשבונות הרשומים תחת השם מ.מ.מ.מ. בע"מ, פינטר וג'יפה.

החברה ביקשה, בין השאר, לקבל פרטי זיהוי וכתובות של בעלי חשבונות אלה מתוך מסמכי הבנק, שמהם תוכל לאתרם ולמסור להם את כתב התביעה. כן ביקשה החברה ללמוד ממסמכים אלה לאן הועבר הכסף שנגזל מהחברה ההולנדית.

החברה אמרה כי אינה חולקת על עצם קיומו של חיסיון על מידע בנקאי, ואולם טענה כי אינו חל על זהותו ועל מענו של הלקוח. עוד טענה כי חוק הגנת הפרטיות מגן על הפרט ולא על התאגיד.

הבנק, באמצעות עו"ד זוהר משעולי, טען כי כל החשבונות שבהם מעוניינת החברה נפתחו תחת שמות בדויים, בגלל רצון בעלי החשבונות לשמור על צנעתם.

לדברי בית המשפט, התובעים הטילו עיקולים זמניים על החשבונות ובדרך זו תוכל החברה לנקוט בהליכי גילוי ועיון, אם תזכה בסכום התביעה.

קלינג דחה את החברה לקבל עוד מידע כדי לאתר נכסים מעבר לסכום הנתבע (בש"א 7951/01).