יהיה טוב כן

זה אמנם לא ניתן למדידה אמפירית, אבל לרוב הנכים אין בעיה עם היחס של העמחה. העובדה שאנחנו המדינה היחידה בעולם שהיה בה קמפיין שקורא לא לחנות במקומות חניה של נכים לא פגעה אף היא במחשבה הקולקטיבית של הנכים שטוענת שהעם דווקא בסדר.

אברהם תשובה, עיתונאי שמלווה את ספורט הנכים בישראל מעל ל-30 שנה ונכה בפני עצמו מסביר: "מכיוון שהנכים הם חלק קבוע בנוף הישראלי ורובם גם מתקשרים לאסוציאציות צבאיות הרי שאוטומאטית הנכים מקבלים אצלנו כבוד מהאנשים הבריאים. לפני האולימפיאדה הלכתי לאכול בפלאפל התאומים ברמת גן והוא הבטיח לי פלאפל בחינם לכל המשלחת אם יהיו מדליות. העם מעריך, נדמה שהרשויות קצת פחות".

כאמור בכתבה הקודמת שעסקה בספורט הנכים בדקנו מדוע נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה לא מצליחים למצוא את מקומם כספורטאים וגילינו שנכון להיום רק אם נפצעת בצה"ל או לחילופין אתה משותק מילדותך, אתה יכול לפעול במסגרת ספורטיבית שהיא לא שיקומית: בבית הלוחם ובאיל"ן. מביטוח לאומי הסבירו לנו שעם התקציב שיש להם מהמדינה הם לא יכולים לעזור לאותם נכי תאונות דרכים ותאונות עבודה ולהכניס אותם למסגרת ספורטיבית.

מתן וילנאי היה השר הראשון שניסה להגדיל את התקציב ואף עשה זאת. הוא העניק לספורט הנכים את התקציב הגבוה ביותר בהיסטוריה שלו:1.2 מיליון שקל. אבל אז עלה אריק שרון והצליח אמנם להגדיל יחסית את מספר החיילים הנכים כהרגלו בקודש, אבל במקביל הקטין את התקציב.

ראדו רוזנטל מנכ"ל התאחדות ספורט הנכים מסביר: "הוועד האולימפי בישראל מקבל 6 מיליון שקלים לשנה בין אולימפיאדה לאולימפיאדה. אנחנו מקבלים רק 350 אלף. מבחינת היחס של הרשויות אני מרגיש מגמת שיפור אבל לא כזו שבאמת משנה את ההבנה הבסיסית שמדובר בספורטאים אולימפיים שצריכים לעזור להם. הרשויות לא קולטות שמדובר בספורטאים לכל דבר ועניין".

לימור לבנת שהפכה את אתונה לבית השני שלה בחודשיים האחרונים הבטיחה לאחרונה לספורטאים: "שהיא הולכת לפתח את התשתיות ולעזור במתקנים". במקביל החלו עמותות שונות לדרוש "שוויון במענקים לספורטאים הנכים שזכו במדליות". לטענת גורמים בספורט הנכים שלא רצו להחשף "זוהי טעות שתעלה לנו באיבוד המומנטום".

כשאותם גורמים מדברים על איבוד המומנטום הם מתכוונים לכך שהיום יפגשו הנכים עם נשיא המדינה, בפעם האחרונה כנראה בגל הפופלאריות האחרון. "המטרה שלנו היא אמנם התשתיות אבל גם להגדיל את מעגל הספורטאים ולגרום לכך שיותר נכים יתעסקו בספורט. אנשים מכוונים את ההצלחה לכיוונים הלא נכונים. ספורטאי נכה הוא לא ספורטאי אולימפי וזה ברור ולכן השוואת המענקים לא תפתור כל בעיה, להיפך היא יכולה ליצור אנטגוניזם".

כחלק מהמסקנות של אולימפיאדת סידני החלה היחידה לספורט הישגי, זו שמטפלת בספורטאים הבריאים, לספק צרכים בסיסיים לספורטאים הנכים: מעטפת רפואית, פסיכולוגים שעוסקים בספורט וימי גיבוש. מספר ספורטאים בריאים אף עוזרים לספורטאים הנכים בצורה זו או אחרת. גיא סטריק הוא המאמן של נבחרת הקליעה. השייט אודי גל עוזר בהתנדבות לנבחרת השייט.

"היחידה לספורט הישגי אכן עוזרת לנו אבל זה לא עובד בצורה מסודרת" מסביר רוזנטל, "קיבלנו הבטחה ממשרד ראש הממשלה להעביר בממשלה את חוק ההכנות האולימפיות. משמעות החוק היא העברת כספים ללא תלות במשרדי הממשלה". בעקבות כך תקציב הוועד האולימפי יגדל ל-8 שקלים בשנה ואילו הנכים יקבלו 3 מיליון שקלים בשנה. במצב כזה יהיה לאגודות יותר כסף לצרף את אותם נכים שהם נפגעי תאונות דרכים ועבודה.

ואם זה לא העלה אצלכם את המצב רוח, חכו שתשמעו את זה. בחודש האחרון נדמה שדברים החלו לזוז גם באיל"ן וגם בבית הלוחם נתנו לנו להבין את הדברים הבאים, שאמנם לא יצאו כהודעה רשמית אבל השאירו הרבה תקווה: "בביטוח הלאומי יגדילו ראש בעקבות ההתפחויות האחרונות בספורט הנכים" אמרו שני הבתים העיקריים של הספורטאים הנכים בארץ ישראל: "מי שיבקש ללכת בכיוון הספורטיבי ימצא בשנים הקרובות בית באחד משני המקומות. אם יגדל התקציב זה ישפר את הכמות של האנשים שיוכלו להתקבל, הבעיה היא שכרגע של יהיה מעוגן בחוק ואנחנו יכולים להתייחס רק לכל מקרה לגופו ולא להבטיח מראש הבטחות".

ראדו רוזנטל לא נאיבי הוא יודיע שיקח שנה לפחות עד שההחלטה על התקציב תעבור והספורטאים הנכים יקבלו סוף סוף את התנאים המתאמים. לא בטוח שאריק ישאר בראשות הממשלה ובנוסף במדינה שלנו כבר למדנו שלא חייבים לעמוד בהבטחות. רונזטל ימשיך לחפש גורמים שיתמכו בו כלכלית. כבר 40 שנה קיימת הבריכה בבית איל"ן ברמת גן וכבר 40 שנה לא מצליחים למצוא באיל"ן את הגורם הפיננסי שיעזור בבניית הגג כדי ששחיינים כמו איציק ממסטילוב לא יצטרכו לנדוד בימי חורף לבית הלוחם.

אברהם תשובה שימשיך לסקר את ספורט הנכים גם בשנים הקרובות מסביר: "הדבר הראשון שמלמדים אותך כשאתה קולט שאתה נכה הוא לא להתמסכן. אנחנו לא מסכנים ואנחנו מוקיעים מאיתנו נכים שמרחמים על עצמם. החיים שלנו לא צריכים להיפסק בגלל שיש לנו מקלות או גלגלים. נכון זה מפריע בחיי היום יום אבל אדם נשפט על פי האישיות שלו והיכולות האישיות שלו. אנחנו נמשיך להילחם את המלחמות שלנו אבל ממקום של גאווה".

שרת החינוך לימור לבנת, ראש הממשלה אריק שרון ואפילו גולשי וואלה! הנחמדים יותר והנחמדים פחות, חשוב שתזכרו שזה גם המאבק שלכם. להזמין לארוחת ערב או לחילופין לכתוב תגובה כמו: "כל הכבוד אתם הספורטאים האמיתיים", זה נחמד בשביל לנקות את המצפון. גם אנחנו יכולים לעשות יותר מזה.