השבוע בקמפיין: זה בידיים של בוש

השבוע האחרון היה השבוע הגרוע ביותר של המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב, ג'ון קרי, מאז החורף האחרון, אז נראה הקמפיין שלו מת כל-כך עד שהוא נאלץ למשכן את ביתו כדי להשאיר אותו בחיים. הרפובליקנים סיימו ועידה מוצלחת מאד (אם כי יש שיאמרו גם מרושעת מאד), וההבטחות של פעילי שמאל לשבש את הוועידה הסתיימו ביותר מאלף מעצרים, רובם מניעתיים, ולא הרבה יותר. גם הדיבורים הגבוהים של הפעילים על הסתננות למערך הוועידה ושיבושה מבפנים לא התגשמו. שתי פעילות שמאל מקליפורניה הצליחו להשיג כרטיסים לנאומו של בוש, ואחת מהן גם הצליחה להניף שלט בגנותו ולצעוק "בוש שיקר, אנשים מתו", אבל היא מיד תוקלה על ידי כוחות הביטחון והועפה מהאולם.

למחרת הוועידה כבר זינק בוש ליתרון של 11% בסקר של השבועון טיים. סקר של ניוזוויק, שפורסם יומיים לאחר מכן, הראה תוצאה זהה, ותומכי קרי נאלצו להתנחם בסקרים שבאו לאחר מכן, הראו יתרונות קטנים יותר לבוש והורידו במקצת את הממוצע.

בתגובה דוחקים עוזרים ופרשנים בקרי להוריד את הכפפות ולהתחיל "להיכנס" בבוש ולמקד את הקמפיין. כפי שפורסם ב"הארץ" וכאן בוואלה!, קרי קיים שיחה ארוכה עם הנשיא לשעבר ביל קלינטון, לפני שהאחרון נכנס לניתוח מעקפים, ובו המליץ הנשיא הדמוקרטי האחרון למועמד הנוכחי של המפלגה לתפקיד לעזוב את שירותו בווייטנאם – שארך 4.5 חודשים ואירע לפני 35 שנה – ולהתמקד בבעיות פנים, שהן אלה שהביאו לניצחונו של קלינטון עצמו, שרץ על בסיס הסיסמא "זו הכלכלה, טמבל".

קרי דווקא קיבל תחמושת בתחום הכלכלה, כשהתפרסם שכלכלת ארה"ב הוסיפה רק 144 אלף מקומות עבודה חדשים (לחעומת 150 אלף שדרושים רק כדי להדביק את גידול שוק העובדים), וכי הגירעון התקציבי מתקרב במהירות לקו חצי הטריליון. הבית הלבן ניסה להציג את הנתונים כחדשות חיוביות, "שהושגו הודות למנהיגותו של הנשיא בתחום הקלות המס", אבל קרי מיהר לירות חזרה, ולומר שרק ג'ורג' וו. בוש יכול להציג גירעון שיא כהישג.

בתחילת השבוע קיבל קרי תחמושת מהסנאטור הפורש בוב גרהאם (פלורידה), חבר במשך שנים רבות בוועדת המודיעין של הבית העליון בקונגרס, שטוען בספרו החדש "ענייני מודיעין" כי הגנרל טומי פרנקס (עד לא מכבר מפקד כוחות ארה"ב באזור המפרץ) סיפר לו כבר שנה לפני המלחמה בעיראק, וארבעה חודשים בלבד לאחר הפלישה לאפגניסטן, שמשאבים יקרי ערך (כגון מזל"טי ריגול) מופנים מהמצוד אחר מנהיגי אל-קאעדה לעבר הכנות למלחמה בעיראק. גרהאם גם טוען ש-28 עמודים, שנמחקו בהוראת הבית הלבן מדו"ח הוועדה לחקירת פיגועי ה-11 בספטמבר, כללו מידע על תמיכה כספית של בכירים סעודיים באל-קאעדה.

עוד תחמושת, אם יהיה מוכן ללכלך את הידיים די הצורך להשתמש בה, יוכל קרי להפיק מספר שעתיד לצאת לאור בשבוע הבא. הספר נקרא "המשפחה: הסיפור האמיתי של שושלת בוש", וכלל בין השאער את הטענות שג'ורג' בוש נהג להסניף קוקאין בקמפ דייויד כשאביו היה הנשיא – כלומר לא רק בשנות השבעים, אלא גם אחרי שהנשיא נגמל לטענתו מאלכוהול (אחרי יום הולדתו ה-40, ב-1986) ושינה את אורח חייו ההולל.

מי שכן מוכן להוריד את הכפפות הם חבורה שקוראת לעצמה "טקסאנים למען האמת" – רמז בהפוכה ל"ותיקי סירות הקרב למען האמת" שגרמו לתדמיתו של ג'ון קרי כגיבור מלחמה כל-כך הרבה נזק. הקבוצה החדשה הוציאה תשדיר טלוויזיה חדש שנקרא "נפקד". בתשדיר מופיע מפקד יחידת המשמר הלאומי המוטס שבו היה בוש מוצב ב-1972, ואומר "זו היתה היחידה שלי, ואני לא זוכר אותך נמצא שם", אומר האיש לנשיא.

במקביל הצליחה סוכנות הידיעות איי.פי. להשיג באמצעות צו בית משפט את שחרורם של המסמכים החסרים משירותו הצבאי של בוש. במסמכים מוכח באופן סופי שבוש אכן נפקד מיחידתו במשך חודשים ארוכים ב-1972, כולל במהלך "כוננות פעילה" באוקטובר 1972, שבה הוזנקה הטייסת של בוש, בלעדיו, בשל אתרעה מפני התקפת פתע על דרום ארה"ב.

הערב, בתוכנית "60 דקות 2", צפוי להתראיין אדם שמצהיר כי הוא קידם את בוש לראש רשימת המגויסים למשמר הלאומי האווירי – דרך מועדפת להתחמק משירות בווייטנאם אז – על חשבון מועמדים מתאימים יותר אך נטולי קשרים משפחתיים.

בעניינים רציניים יותר, מנסה קרי לדחוק את בוש לפינה בעניין סודן, ודורש ממנו להכריז על המתרחש בחבל דארפור כרצח עם (דבר שהקונגרס כבר עשה, אבל הבית הלבן טרם), לארגן סנקציות חריפות של האו"ם ולארגן כוח צבאי רב לאומי שיתערב בנעשה בחבל, שם טובחות מיליציות ערביות בחסות הממשלה בכפריים האפריקאים.

אתמול לקח סגן הנשיא, דיק צ'ייני, את השימוש במלחימה בטרור במסגרת הקמפיין צעד אחד קדימה, ואמר במפורש שבחירה בקרי תגביר את הסיכוי למתקפת טרור נוספת נוסח ה-11 בספטמבר. במקביל הכריז הבית הלבן, בעקבות האסון בבית הספר בבסלאן שברוסיה, שממשלתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חייבת להידבר עם המורדים הצ'צ'נים.

בשקלול כל הסקרים שפורסמו אחרי הוועידה הרפובליקנית, מוביל הנשיא בוש ב-6.4% - 49.8% לעומת 43.4% לקרי, כשניידר מקבל 2.6%. במירוץ זוגי משתפר במעט מצבו של קרי, ובוש מוביל ב-5.2% - 49.7$% לעומת 44.5%.

גם בסקר שביעות הרצון מתפקודו רושם בוש זינוק פוסט-וועידתי. בשקלול הסקרים, מביעים 50.8% שביעות רצון מתפקודו, לעומת 45.8% השוללים אותו. אם לוקחים רק את הסקרים שנערכו החל מיום לפני נאומו של בוש (כלומר החל מ-1/9) ואילך, מצבו משתפר עוד יותר, עם 52% המביעים שביעות רצון מתפקודו.

גם במדינות המפתח נושבת הרוח בכיוונו של הנשיא. הוא מוביל בפלורידה בשקלול הסקרים האחרונים ב-2%, ובאוהיו ב-2.5%. בפנסילבניה מוביל קרי ב-1.9%, אבל זו ירידה מהיתרונות הבריאים שהיו לו עד לפני שבועיים. במישיגן שומר קרי על יתרון של 3.3%, ואילו במיזורי מוביל בוש ב-2.5%. בניו המשפייר שומר קרי על יתרון בריא של 7.1%, ואילו בנבאדה עבר היתרון המינימלי לידי בוש, שמוביל כעת ב-1.1%. בוויסקונסין מוביל כעת בוש בשיעור זניח של 0.4%. במינסוטה מוביל קרי, אבל רק ב-2.8%, ואם ייאלץ להשקיע בה משאבים כדי לנצח, יהווה הדבר ניצחון קטן ליריבו. בניו מקסיקו ממשיך קרי להוביל ובקולורדו, בה ניצח בוש ב-8% בשנת 2000, שורר כעת שוויון מוחלט. במה שמהווה חדשות ממש רעות לקרי, סקר חדש של ראסמוסן מראה שיתרונו בניו ג'רזי ירד ל-4% בלבד. לעומת זאת, בטנסי הוא מוביל.

במעקב האלקטורלי שלנו, בו אנחנו מציבים בטור של כל מועמד את המדינות בהן הוא מוביל ב-5% או יותר, מוביל בוש על קרי בתוצאה 182-178, כש-93 קולות אלקטורליים מתנדנדים לכיוון הנשיא, 75 לכיוון קרי, ו-9 נמצאים בקולורדו, ששרויה על פי הסקרים האחרונים בשוויון מוחלט. חשוב לציין שרוב סקרי המדינות נערכו לפני תום הוועידה הרפובליקנית, ואם גם במדינות השונות יירשם אותו סחף בדעת הקהל שנרשם בסקרים הלאומיים, הנתונים הללו צפויים להשתנות במידה משמעותית.