מוטציות גנטיות חמורות אצל ילדים של עובדי צ'רנוביל

מדענים ישראלים ואוקראינים אומרים כי קיימת עדות ברורה לכך שדי בחשיפה מוגבלת לקרינה רדיוקאטיבית כדי לגרום למוטציות אנושיות. במחקר שערכו בנושא, הם מצאו "גידול ניכר ובלתי צפוי" במוטציות בקרב ילדים שנולדו לאחר אסון צ'רנוביל ב-1986, שנולדו להורים שהשתתפו בצוותים שניקו את הכור לאחר התפוצצותו.

המחקר, שבחן ילדים שנולדו ל"מפרקי הכור" – חברי צוותי ניקיון שנשלחו לכור לאחר שהתפוצץ – גילה כי הם "קיבלו את הרמות הגבוהות ביותר של קרינה, ככל הנראה בצירוף כלשהו של צורות כרוניות וחמורות". הילדים, המתגוררים כיום באוקראינה ובישראל, הם לרוב בנים ובנות לאבות שהיו בין מנקי שרידי הכור הגרעיני. באחד המקרים, גם האב וגם האם היו בצוות הניקיון.

החוקרים מצאו כי החשיפה המוגבלת לקרינה הביאה לשינויים מרובים ומשמעותיים במבנה הדי.אן.איי האנושי, המועברים לדורות הבאים במבנה הגנטי. הם אמרו כי אינם מוציאים מכלל אפשרות שמדובר בהשפעות ארוכות טווח של החשיפה לקרינה. בנוסף, הם דיווחו על איתור גורמים נוספים הקשורים לשינויים, ובהם משך הזמן שעבר בין החשיפה ועד ההיריון ומשך עבודת הניקיון באזור המזוהם.

החוקרים, שפירסמו את ממצאיהם במחקר שיצא לאור בכתב עת מדעי מקצועי, ציינו כי בעוד שההנחה לפיה אפשר שחשיפה לקרינה יונית גורמת למוטציות בגן האנושי, אירועים כגון פצצות האטום בהירושימה ונגסקי " לא הביאו לפגמים גנטיים משמעותיים".

אחיהם ואחיותיהם של ילדי צ'רנוביל, שנולדו לפני הדליפה בכור, שימשו כקבוצת ביקורת למחקר, בצד משפחות שלא נחשפו לקרינה מהכור. ההשוואה העלתה כי "נמצא גידול של פי שבעה במספר רצועות הדי.אן.איי בקרב אלה שנולדו להורים שנחשפו לקרינה". המחקר מסכם: "התוצאות מורות כי גם רמות נמוכות של קרינה יכולות לגרום לשינויים רבים במבנה הדי.אן.איי האנושי".