למען הכדורגל הישראלי

בשנת 1980 הייתי שחקן ליברפול ונקבע לנו משחק נגד סאות'המפטון שנפל על יום כיפור, שיוצא פעם ב- 7 שנים ביום שבת .זו הייתה הפעם הראשונה שכדורגלן ישראלי שיחק בחו"ל ונאלץ לשחק ביום כיפור, הייתי בדילמה גדולה מאד משום שאני בא מבית מסורתי וצם מגיל 12 וממש לא ידעתי מה לעשות. היה רעש גדול סביב החלטתי לשחק . החלטתי להתקשר לאבא שלי, שהוא אדם דתי, ולשאול אותו. אבי אמר לי "תעשה מה שאתה רוצה – תחליט בעצמך". החלטתי לשחק - בכל זאת נאבקתי קשה כדי להיכנס להרכב הפותח של ליברפול. אבי קיבל את החלטתי, אבל אמר שהוא בכל זאת ישאל את הרב שלו. והרב אמר "אם אתה בחו"ל – תנהג כמנהג המקום, כמו שהם קובעים. ואני כבר אתפלל עבורך ואבקש סליחה ומחילה". בסופו של דבר צמתי, הלכתי לבית כנסת, ואחר כך עליתי לשחק. היה לי קשה מאוד, ואין ספק שאחרי המשחק התחרטתי. כאשר עברתי לשחק בגלאזגו ריינג'רס , יום כיפור יצא ביום שבת אבל אז החלטתי שאני לא משחק והמנג'ר הבין אותי .

בעיקרון אני בעד שלא ישחקו בערבי חג וימים קדושים, אבל אסור לשכוח דבר מאוד חשוב, והוא שבישראל עצמה מתקיימים משחקים בשבת. ואם בישראל משחקים בשבת, שזה היום הכי קדוש, אז כאשר יוצא לרוע מזלנו המשחק דווקא בערב חג , אין ברירה אלא לשחק . מה עוד שבדרך כלל זה לא תלוי בנו. ראה מקרה המשחק הקרוב של מול באיירן. הרי ניסו לשנות את מועד המשחק, אבל אם באירופה החליטו שחייבים לשחק - צריך לקבל את הדין, לבקש יפה סליחה ולשחק.

הרי כולם יודעים שהכדורגל הישראלי אינו נמנע על אריות הכדורגל בעולם. לקח לנו הרבה זמן, ומשחקים בכל מיני מסגרות של אוקיאניה וכד', עד שהצלחנו להתקבל לאירופה. זו מחווה מאוד גדולה של האירופאים שבאה לאחר עבודה מאוד מאוד קשה של הרבה אנשים, שצריך להעריך אותם על זה, ולא למזער את ההישג שלהם או לסכן אותו.

עדיף כמובן שלא לשחק, אבל אם אין ברירה צריך לכבד את מי שהחליט כפי שהחליט. וזה גם מה שאמרתי לבן שלי, תמיר, שמשחק היום במכבי. תמיר הוא בסך הכל בורג קטן במערכת, ואני חושב שאם המערכת של מכבי החליטה לשחק, אף שחקן לא יכול להחליט אחרת.