הצעת חוק לביטול האיסור על המתות חסד תוצג בשבוע הבא לחברי הפרלמנט בבריטניה, כך דווח בבי. בי. סי. לורד ג'ופה, אשר ייצג את הסייענים לחולים הסופניים בוועדה שהוקמה בבית הלורדים, אומר כי ההצעה קוראת "לאפשר למבוגר כשיר אשר סובל בצורה בלתי נסבלת, כתוצאה ממחלה סופנית, לקבל סיוע רפואי למותו, אם בקשתו, שתיבחן, מתמשכת ועקשנית".
מחקר בקרב 790 אנשים, שנערך על ידי העמותה להמתות חסד, מצא כי 50% ישקלו לטוס לחו"ל כדי לקבל עזרה רפואית למות, אם יסבלו בצור בלתי נסבלת ממחלה סופנית.
מארק סלאטרי מהעמותה להמתות חסד אמר כי "אנשים מחפשים אלטרנטיבות, היות והחוק במדינה לא מאפשר להם דרכים אחרות. ההצעה בשבוע הבא עולה במטרה לתת לאנשים נתיב בטוח לעזרה רפואית, על מנת לעשות את הדברים הללו באופן ראוי, ולא לאפשר להם להתרחש באופן חסר שליטה ובקרה".
ג'ון מילינגטון מקבוצת פרולייפ, אמר כי "המתת חסד מרצון תגרום לנו להאמין כי החוק יכול להיות תקף רק במקרים מסויימים, כשכל הקריטריונים מתמלאים. אך, למען האמת, ראיות ממדינות אחרות בהן המתת החסד היא חוקית, מצביעות על כך שזה בלתי אפשרי למנוע מהגבולות להתרחב. המתת חסד מרצון הופכת להמתת חסד לא רצונית. זו תהיה סכנה רצינית".
"חבל לנסוע כל הדרך לעיר היפה הזו רק כדי למות"
לסלי קלוז, היא אחותו של ג'ון קלוז, חולה סופני אשר שילם לארגון ה"דיגניטאס" השוויצרי שיסייעו לו במותו. הארגון נוסד ב- 1998, ובשנתיים האחרונות עזר לטענת הגברת קלוז ל-22 בריטים למות. בחוק השוודי משנת 1937, סיוע בהתאבדות נחשב כפשע רק אם ניתן להוכיח כי מספקי העזרה פעלו ממניע אישי.
היא אמרה כי "איני חושבת שאף אחד מ-22 האנשים הללו היה צריך ללכת לציריך על מנת למות. כמו שאחי כתב, 'היה זה חבל לנסוע את כל הדרך לעיר הנהדרת הזו, ולאנשים הטובים הללו, רק כדי למות'. אנחנו צריכים תנאים כאלו גם כאן".
קלוז הוסיפה כי יותר מ-550 בריטים חברים עתה בארגון וכי, על פי המייסד מר לודוויג מינליס, 20% מחבריו נענים להצעה לעזרה במוות, "כך שיותר ממאה אנשים צפויים לעבור את המסע לציריך". לא נראה לי שכדאי לנו להרשות את זה. בריטניה צריכה לשנות את המדיניות שלה. דוגמאות ממדינות אחרות מראות כי טיעון 'המדרון החלקלק' לא עובד".