נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, קיבל באופן רשמי את מועמדות מפלגתו לכהונה נוספת כנשיא ארה"ב, ואז המשיך לשאת את אחד הנאומים הטובים בקריירה שלו.
בוש פתח במספר מלים על האתגרים שניצבו בפני ארה"ב מאז 2001, ואז עבר למנות את מה שהציג כהישגיו בתחומי הפנים - חוקים האוכפים תקני הישגים על בתי ספר, הרחבת הנגישות לתרופות לקשישים ועוד.
בוש הציע לא פחות מחמש-עשרה תוכניות חדשות, בתחומי הכשרת עובדים, חינוך, בריאות ועוד. מה שבוש לא פירט, והפרשנים מיהרו לציין זאת ברגע שהנאום הסתיים, היה מאיפה יבוא הכסף. שאלה זו הופכת לרלוונטית עוד יותר לאור העובדה שבוש התחייב להפוך את קיצוצי המס שלו לקבועים ולערוך רפורמה בשיטת המיסוי - רפורמה שבהכרח תפחית את הכנסות הממשלה.
עוד נקודה שבה לא שכח בוש לגעת, היא רפורמה בחוקי הרשלנות הרפואית, שלטענתו מייקרת את הביטוח הרפואי ומונעת מאמריקאים רבים את האפשרות לרכוש אותה.
בוש מיעט יחסית לתקוף את יריבו, המועמד הדמוקרטי לנשיאות ג'ון קרי, אך הצליח ללעוג לטענתו של קרי שהוא בעצם זה שמייצג "ערכים שמרניים". כמו כן היכה בוש, כצפוי, בטענה העיקרית של הרפובליקנים נגד מועמד המפלגה היריבה - שהוא "מזגזג" בין עמדות. "הוא היה בעד המלחמה בעיראק, ואז נגדה. בעד מימון למען הכוחות שלנו בעיראק, ואז נגד", אמר בוש לקול קריאות הבוז והצחוק של הקהל.
"האם אקח את מלתו של מטורף?"
אמצע נאומו של בוש הוקדש להגנה על המלחמה בעיראק בפרט, ועל מדיניות החוץ שלו בכלל. בוש סיפר שכאשר ביקר ב"גראונד זירו", אחז בזרועו אחד מעובדי החילוץ ואמר "כל מה שיידרש, אל תאכזב אותי". מאז, סיפר בוש, הוא קם בכל בוקר ותוהה כיצד להגן טוב יותר על אמריקה. "לעולם לא אעצור כשמדובר בהגנה על ארה"ב", אמר.
בוש אמר שארה"ב נלחמה בטרוריסטים "לא למען כוח, ולא מתוך גאווה, אלא מפני שחיי אזרחינו היו מוטלים על הכף". בוש טען כי "האסטרטגיה שלנו מצליחה. לפני ארבע שנים היתה אפגניסטן הבסיס של אל קאעדה, פקיסטן היתה נקודת מעבר לטרוריסטים, ערב הסעודית היתה קרקע פוריה למערך גיוס הכספים של הטרור, לוב בנתה בחשאי נשק גרעיני, עיראק היתה איום מתגבר ואל קאעדה פעלה באין מפריע". כיום, אמר בוש, ממשלת אפגניסטן החופשית מתכוננת לבחירות, ערב הסעודית עורכת פשיטות על טרוריסטים, לוב מפרקת את תוכנית הנשק הגרעיני שלה, ממשלת עיראק החופשית נלחמת למען עצמאותה ולמעלה משלושה רבעים מחברי אל קאעדה נהרגו או נעצרו".
על סדאם חוסיין אמר בוש: "לאחר עשור של דיפלומטיה, נתנו לו עוד הזדמנות, ביקשנו ממנו להתפרק מנשקו. הוא סירב, ואני ניצבתי בפני החלטה שמגיעה רק לנשיא: האם אשכח את לקחי ה-11/9 ואקח את מלתו של מטורף, או שאפעל כדי להגן על ארצנו? בעמדי מול ברירה כזו, אפעל בכל פעם".
בסיום נאום עשה בוש מאמץ לרכך את הטענות נגדו על יהירות. הוא התבדח על חשבון האנגלית השגויה-לעתים שלו, ועל "ההליכה השחצנית שלי, שבטקסס קוראים לה פשוט ללכת". הוא אמר ש"לפעמים אומרים לי שאני בוטה מדי, ועל כך אתם יכולים להודות לגברת עם השיער הלבן שיושבת שם" - אמו ברברה.
בוש סיים את נאומו בהלל לתקווה ולחזון של אמריקה. למרות החור הברור בנוגע למימון התוכניות שהציע, כל הפרשנים הסכימו שקרי יהיה חייב למקד את ביקורתו על הממשל, כי כרגע היתרון הוא של הנשיא.
הארץ מוסיף:
בוש הביע בנאומו תקווה כי הפלסטינים יכוננו דמוקרטיה בעקבות השינויים בעיראק ובאפגניסטן, והתייחס לישראל כ"ידידתנו הטובה".
בוש אמר כי ההחלטה לצאת למלחמה בעיראק היתה הקשה ביותר שקיבל, והוסיף כי הוא פועל למען "חופש במזרח התיכון הרחב יותר".