בימים בהם רוקם ראש ממשלת ישראל תוכניות לעקירתם של אלפי יהודים מבתיהם בארצם, כתקדים מסוכן להמשך הטרנספר של עוד מאות אלפי יהודים, מתלהט שוב הוויכוח הציבורי לגבי גבול הציות ומהותה של פקודה בלתי חוקית בעליל. בהקשר זה ראוי לבחון את דבריהם של כמה מראשי השמאל, שהתבטאו בנושא בעבר, ונתנו הגדרות ישימות גם לימינו:
השרים לשעבר יוסי שריד ויאיר צבן כתבו ב"ידיעות אחרונות" ב-27.06.90 "לכל אנשי הטרנספר": "מי שמגרש כפר אחד אנשים, נשים וטף מועד לחולל טרנספר שלם ... אנחנו את פקודת הטרנספר איננו ממלאים, וגם הילדים שלנו וחניכינו אינם ממלאים אותה... היום שבו תינתן פקודת הטרנספר, שהיא פקודה בלתי חוקית בעליל, יהיה גם היום של סירוב פקודה ... לכל מי שהתעניין לדעת מהו הקו האדום שלנו כאן הוא עובר". האם מה שנכון לגבי כפר ערבי אינו ישים גם לכפר יהודי?!
הסופר עמוס עוז כתב "על דמוקרטיה וציות" בהוצאת "יש גבול" באותה שנה: "מול גירושם והגלייתם של הערבים...'טרנספר'...עלינו לקום ולומר בחריפות ובפשטות: זהו רעיון בלתי אפשרי מפני שאנחנו לא ניתן לכם... אפילו אם נצטרך לפלג את המדינה ואת הצבא. אפילו אם נצטרך להשתטח תחת גלגלי המשאיות. אפילו אם נצטרך לפוצץ את הגשרים... הימין הישראלי צריך לדעת שיש מעשים שאם ינסה לעשותם הוא יגרום להתפרקות המדינה...". האם רעיון הטרנספר הוא בלתי אפשרי רק כאשר מדובר בערבים?! האם רק הימין הישראלי צריך לדעת שמעשה הטרנספר עלול לגרום להתפרקות?!
יקיר השמאל 2004, אריאל שרון, אמר בראיון לערוץ 7 ב-13.07.95, בעיצומו של תהליך אוסלו, את הדברים הבאים, ולא צפה שייאלץ לשמוע אותם היום כנגדו: "כמי ששרת בצה"ל שנים רבות אני אומר שחייל חייב למלא פקודות, ואם החייל מרגיש שהפקודה שניתנה לו היא בניגוד למצפונו, עליו באופן אישי ... להתייצב בפני מפקדו, להסביר לו זאת ולהיות מוכן לשאת בתוצאות, ... אין פה שום נושא של מרד". האם קביעה זו נכונה רק כשראש הממשלה הוא רבין, או גם כשהוא שרון?! אגב, הח"מ וחבריו שמעו באותם ימים מפיו של מדריך הסיורים המעולה, אריק שרון, בגוש קטיף עצמו, הסברים מאלפים על חשיבותו ההתיישבותית והביטחונית של המקום.
עיוות חמור קיים בשיח הציבורי בקשר לפקודת הטרנספר ולפקודות אחרות: ההשוואה הנעשית בין סרבנים משמאל ומימין. בעוד שמשמאל מדובר בעריקה תוך כדי מלחמה ובאי-נכונות להילחם באויב, מימין מדובר באי-נכונות לבצע פקודה בלתי-חוקית בעליל ובאי-נכונות להילחם באחים. ההבדל בין 2 הסוגים הוא עצום, ואסור לטשטשו ולהעמידו על אותו בסיס. מי שמסרב לבצע טרנספר עושה זאת כי מדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל, שדגל שחור מתנוסס עליה, שאסור לתיתה ושאסור לבצעה, ולפיכך עמדתו מוסרית, וסרבנותו היא אמיתית וללא מירכאות. ואל יאמרו לנו מי שששים אלי טרנספר כי המתנחלים אינם אחים. גם מי שאינו מצדד במפעל ההתנחלות יודע היטב שהם אינם האויב.
ככל הנראה שלום אינו ניתן להשגה בעתיד הקרוב. ניתן יהיה להשיגו בעתיד אם ורק אם יישמרו 2 העקרונות הבאים: א. מדינת ישראל והעם היהודי אינם יכולים להכיר בלב ארץ ישראל כבארץ זרה. הכרה כזו משמיטה את הקרקע מתחת לזכות הקיום של מדינה יהודית בכל חלק אחר של ארץ ישראל. ב. עקירה כוחנית של בני אדם מבתיהם ובניגוד לרצונם, רק בגלל מוצאם האתני או הדתי, ואפילו אם הם יהודים, היא בניגוד לחוק, ופקודה לעשות זאת היא בלתי חוקית בעליל.
ד"ר רון בריימן הוא יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי
שוב יוצא הטרנספר אל הדרך
רון בריימן
26.8.2004 / 11:11