מזוז: החוק מאפשר אזרחות לגרים רפורמים

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, סבור כי אם המדינה מעוניינת למנוע ממתגיירים רפורמים או קונסרבטיבים שהתגיירו בישראל קבלת אזרחות ישראלית, עליה ליזום "תיקון חקיקה שימנע מעמד לפי חוק השבות לכל מי שהתגייר בישראל".

מזוז הציג את עמדתו זו בדיון שהתקיים לאחרונה בלשכתו, בהשתתפות נציגי משרד המשפטים, בהם המשנה ליועץ, יהושע שופמן, מנהלת מחלקת בג"צים, יוכי גנסין, הממונה על ייעוץ וחקיקה, אביטל שטרנברג, נציגי משרד הפנים, מזכיר הממשלה, ישראל מימון, וראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה, הרב חיים דרוקמן.

הדיון, בהשתתפות 15 נציגי הממשלה בראשות היועץ המשפטי לממשלה, נועד לנסות ללבן את הסוגיה הרגישה מבחינה פוליטית, ויחסי דת ומדינה בישראל: אם אפשר לשמר באמצעים חוקיים את המונופול של הגיור האורתודוקסי בארץ - הגיור הממלכתי - שכיום רק הוא מקנה אזרחות ישראלית. הדיון אצל מזוז נועד לגבש את עמדת פרקליטות המדינה, שעליה להשיב לבג"ץ בסוגיה זו בשבועות הקרובים. בסיכום הדיון רב המשתתפים כתב העוזר הראשי ליועץ המשפטי לממשלה, אליעד וינשל: "הדרך המשפטית הנכונה היא עיגון ההסדר בחקיקה".

בהביעו את העמדה, לפיה כיום אין דרך חוקית אפשרית למנוע מתן אזרחות ישראלית למתגיירים בישראל בגיורים לא-אורתודוקסים. התקרב מזוז לעמדת שר הפנים, אברהם פורז.

לפני כחודש ימים הודיע פורז למזוז, כי יעניק אזרחות ישראלית, תוך רישום הלאום "יהודי" בתעודת הזהות הכחולה, ל-11 עובדים זרים ותיירים שחיים בישראל שנים רבות, במעמד של תושב, ועברו בישראל גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בכך שינה שר הפנים את מעמדם האזרחי של 11 מבין 17 תושבי המדינה, שהגיעו לישראל, בין השאר מהפיליפינים ומפרו.

אזרחים זרים אלה עתרו לבג"ץ לפני חמש שנים, ותבעו באמצעות "המרכז לפלורליזם יהודי", שהמדינה תכיר בגיור הרפורמי או הקונסרבטיבי שעברו בישראל, לשם קבלת אזרחות ישראלית.

כשפורז החליט על מתן אזרחות ישראלית ל-11 העותרים, הוא מימש הלכה למעשה את פסיקת בג"ץ. לפני שבועות אחדים פסק בג"ץ, בהרכב של 11 שופטים, כי חוק השבות שמקנה אזרחות ישראלית, יחול גם על מי שהתגייר בישראל, והתגורר בה קודם לכן במעמד של תושב קבע. עם זאת, בג"ץ קבע כי על המדינה להציג את עמדתה ביחס להכרתה בגיורים רפורמיים או קונסרבטיובים, לשם קבלת אזרחות ישראלית לפי חוק השבות.

מזכיר הממשלה, עו"ד ישראל מימון, הודיע למזוז לאחרונה כי יזום דיון בסוגיה בממשלה, אך לא התחייב למועד הדיון. הסיבה לכך ברורה - בעת האחרונה מתקיים משא ומתן על הרחבת הממשלה, ובמועד זה הממשלה תתקשה לקיים דיון בנושא כה טעון. החרדים, שראש הממשלה, אריאל שרון, דן בצירופם האפשרי לקואליציה, מתנגדים לשבירת המונופול האורתודוקסי על הגיורים בישראל. שינוי, שתומכת בכך, עלולה לחולל משבר אם הממשלה תחליט להתנגד למדיניותה.

היות שכך, ומאחר שהאווירה הפוליטית כה טעונה, ביקש אתמול משרד המשפטים ארכה מבג"ץ במתן תשובתו בסוגיה, עד לסוף אוקטובר. בג"ץ נענה. המועד המקורי שקבע בג"ץ לתשובת המדינה להצגת עמדתה ביחס לגיורים רפורמיים או קונסרבטיביים, חלף לפני שבועות אחדים.