אז מה באמת עשה קרי בווייטנאם?

בשבועות האחרונים מתנהלת בארה"ב סערה סביב טענותיהם של מספר ותיקי מלחמת וייטנאם, הטוענים שהמועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ון קרי, קיבל את המדליות והעיטורים שלו באותה מלחמה בצורה לא ישרה. הסיפורים אינם חדשים, וחלקם מסתובבים עוד מאז תקופת הפעילות של קרי נגד מלחמת וייטנאם, לאחר שובו ממנה בשנות ה-70' המוקדמות. פעילות זו, אגב, ובמיוחד עדות שנשא קרי בסנאט ובה תיאר פשעי מלחמה שהתבצעו לדבריו על בסיסי קבוע, הם המניע העיקרי לשנאה שחשים רבים מוותיקי וייטנאם כלפי קרי.

בכל מקרה, לפניכם מורה נבוכים לפרשיה, שיסייע לכם לעשות קצת סדר בבלגאן.

ותיקי הסירות טוענים, בתשדיריהם הראשונים ובספרם "לא ראוי לפיקוד", שקרי זכה בשתי המדליות שלו (כוכב הכסף וכוכב הארד) על סמך דיווחים שקריים, וכי גם שלושת עיטורי לב הארגמן שלו (על פציעה בקרב) אינן מוצדקות. את הכסף קיבל קרי כשהפנה את הסירה שלו לתוך אש אויב, קרקע את הסירה על הגדה, הסתער והרג לוחם וייטנאמי חמוש במטול טילי כתף. את כוכב הארד קיבל כשאחד מאנשי צוותו נפל לנהר בעקבות פיצוץ מוקש תת מימי. קרי סובב את הסירה לאחור, נכנס לתוך אש אויב, רכן מעבר לסיפון ומשך את ג'יימס ראסמן, איש הכומתות הירוקות, מתוך המים.

ותיקי הסירות טוענים שבמקרה של כוכב הכסף נהג קרי בפזיזות ובניגוד לנהלים (למרות שמפקד הצי באוקינוס השקט הוא שחתום על המדליה), וכי הוייטנאמי אותו הרג קרי היה רק ילד, שהיה פצוע ובכלל ברח מהמקום כשקרי ירה בו בגב. במקרה של כוכב הארד טוענים הוותיקים שלא היתה אש אויב, וכי קרי נמלט מדבוקת הסירות לאחר שאחת מהן עלתה על מוקש.

בשני המקרים, אנשי צוות הסירה של קרי הם אלה שהיו קרובים לאירועים, וכולם כאחד מגבים את גרסתו של קרי. יש גם לוחמים מסירות אחרות שמגבים את גרסתו של קרי, ורבים מהם החלו להשמיע את קולם בימים האחרונים, בעקבות המסע של "ותיקי הסירות". רוב 254 החברים בארגון ותיקי הסירות פשוט לא היו עדי ראייה לאירועים הנדונים.

בנוסף, ישנן סתירות מהותיות ביותר בין עדויותיהם של מנהיגי הארגון לבין דבריהם כיום. ג'ורג' אליוט, שהיה הממונה על קרי, העיד מספר פעמים בעבר כי קרי ראוי בהחלט למדליות שלו. הוא עשה זאת, בין השאר, במערכת הבחירות של קרי לסנאט ב-96'. גם רוי הופמן ואדריאן לונסדייל צוטטו בעבר כאומרים שקרי נהג באומץ באותן פרשיות. הופמן אף אמר למראיין "אני לא אגיד שום דבר רע עליו". מתי חל שינוי בדעתו של הופמן? כשיצאה לאור הביוגרפיה של קרי, שהעמידה את הופמן עצמו באור לא חיובי במיוחד. אז, לפי עדותו של לונסדייל, יצר עמו הופמן קשר ושכנע אותו "להעמיד דברים על דיוקם".

אלה לא הסתירות היחידות. אדם בשם לואיס לטסון מופיע בתשדיר הראשון של הארגון ומכריז בבטחה: "ג'ון קרי אינו ראוי ללב הארגמן הראשון שלו. אני יודע, כי אני טיפלתי באותה פציעה". הבעיה היחידה היא ששמו של לטסון אינו מופיע באף מסמך רפואי הקשור לאף אחת משלוש הפציעות של קרי. חבר אחר בארגון, לארי ת'ורלו, מצהיר במלוא גרונו שלא היתה אש אויב באותה תקרית שבה זכה קרי בכוכב הארד. אלא שלמר ת'ורלו עצמו יש גם כן כוכב ברונזה מאותו יום, אותה שעה, אותו מקום. ומה כתוב במסמך המלווה את המדליה? "בשל סיוע לסירה שעלתה על מוקש, למרות כדורי אויב ששרקו סביבו".

בנוסף לכל הסתירות, ישנה כמובן העובדה הקטנה שארגון ותיקי הסירות ממומן, ברובו המכריע, על ידי בוב פרי, מיליונר טקסאני שהוא אחד מבכירי התורמים לבוש בפרט ולמפלגה הרפובליקנית בטקסס בכלל.

בראיון עם הניו יורק טיימס תיארה אשתו של אחד מ"וותיקי סירות הקרב" כיצד נערכה לכל החברים בארגון "פגישת החדרה" שבה, לדבריה "הגענו עם רשמים מעורפלים שמשהו עם האיש הזה לא בסדר, ויצאנו משוכנעים לגמרי". את המסקנות מתיאור ראוי לציון זה נשאיר לכל קורא וקוראת בנפרד.

למרות כל החורים הללו בסיפור של משמיצי קרי, ישנו סיפור אחד שבנוגע אליו קרי אכן כנראה לא ממש מדייק. אחת האנקדוטות האהובות על קרי היא "ערב חג המולד, 1968", אז שהה במשימה חשאית בקמבודיה, שמע ברדיו את הנשיא ניקסון מכחיש בתוקף שיש לארה"ב נוכחות צבאית כלשהי בקמבודיה, והבין את חוסר הטעם שבאותה מלחמה.

אז מסתבר שבאותו ערב חג מולד הוא כמעט בוודאות לא היה בקמבודיה, ואפילו הוא כבר הודה שהטענה הזו אינה מדויקת. גם ההיסטוריון הנשיאותי דאגלס ברינקלי, שגם כתב את הביוגרפיה של קרי ("Tour of Duty") אומר שקרי לא היה בקמבודיה באותו יום. אבל אין כמעט ספק, גם לדבריו של ברינקלי, שבחודש שלאחר מכן ביצע קרי מספר משימות של העברת סוכני סי.איי.איי ואנשי כוחות מיוחדים לתוך קמבודיה, כך שהנקודה המהותית בסיפור כנראה נכונה, וקרי אשם רק בהלבשתה בסממנים רגשיים של ערב חג.