וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השבוע בקמפיין: אחרי צ'ארלי, לפני הוועידה

רחביה ברמן

17.8.2004 / 21:14

הוריקן צ'ארלי סיפק לנשיא הזדמנות להיראות יעיל ולקרי להיראות אחראי, והעיניים חוזרות בחשש לעבר הוועידה הרפובליקנית בניו יורק

הוריקן צ'ארלי היה האירוע המסעיר ביותר השבוע בקמפיין לנשיאות ארה"ב. במקביל נמשכו חילופי ההאשמות והטענות בין מחנהו של המועמד הדמוקרטי, ג'ון קרי, לאותם ותיקים ממלחמת וייטנאם שמערערים על דימויו כגיבור מלחמה. אבל האירוע הפוליטי הכי משמעותי באופק היה ונותר הוועידה הרפובליקנית, שתיערך בניו יורק בסוף החודש.

הנשיא בוש למד משגיאתו של אביו, שהתמהמה בתגובתו להוריקן אנדרו, שאירע במהלך הקמפיין של 92', והואשם תחילה בחוסר רגישות (כשסירב בתחילתה של הסערה להפעיל את חיל ההנדסה של הצבא כדי לסייע בשיקום) ואז בניסיון לקצור רווח פוליטי מהאסון (כשהציע לפתוח מחדש בסיס צבאי סמוך שנסגר, כדי לייצר תעסוקה באזור). בוש הבן מיהר להכריז על פלורידה כאזור אסון פדרלי עקבות הוריקן צ'ארלי, ולהפעיל את הצבא כדי לסייע בשיקום הפליטים. בוש נמצא במצב מעניין משום שבעוד הוא עצמו עשה את כל הצעדים הנכונים, האיש שבאמת אחראי לתגובה נכונה לטווח הארוך יותר הוא מושל המדינה, ג'ב בוש. מכיוון שהמושל הוא אחיו, בוש עלול להינזק – או עשוי להרוויח – מאיכות תפקודו של ג'ב ביחס לסופה ולהתאוששות.

גם קרי ניצל את ההזדמנות של הוריקן צ'ארלי כדי להוכיח תגובה נאותה למצב – הוא פשוט סירב לצאת לפלורידה ולהצטלם כדואג לתושבים, בטענה הצודקת שעצם נוכחותו היתה גוזלת כוחות משטרה, יוצרת הסחת דעת ומונעת מהם לטפל במצב עצמו.

הקרב על ניו יורק

המצב בניו יורק הולך ומתחמם לקראת הוועידה הרפובליקנית (30 באוגוסט – 2 בספטמבר). ארגון פעילים גדול החליט לחזור בו מהסכמתו לפשרה, שלפיה יערוך את מצעד המחאה שלו נגד ממשל בוש ב"ווסט סייד הייוויי" (הכביש המהיר שמהווה את גבולה המערבי של מנהטן). במקום זאת מחדשים הפעילים את מאבקם המשפטי למען היתר להפגין בסנטרל פארק (מקום נעים בהרבה, חייבים להודות). חלקם מאיימים שיפגינו שם גם בלי היתר. רבים, גם מתנגדי בוש ידועים, טוענים שאסור לתת היתר להפגין בפארק פשוט מתוך דאגה לאוצר האקולוגי הגדול של העיר, שעלול להירמס על ידי חצי מיליון בני אדם זועמים.

כמו כן מתרבות הדאגות, בצד הדמוקרטי, מפני התנגשויות אלימות בין מפגינים למשטרה. הדמוקרטים חוששים שאם יהיו התנגשויות אלימות המוניות ברחובות ניו יורק, סטייל הפגנות אנטי-גלובליזציה למיניהן (וחלק מהפעילים בשני המקרים זהים), בוש יוכל לצייר את מתנגדיו כמופרעים משתוללים, ולהצטייר כנציג החוק והסדר (בדיוק כפי שעשה ריצ'ארד ניקסון ב-68', בעקבות ההתפרעויות מחוץ לוועידה הדמוקרטית בשיקאגו באותה שנה). האף.בי.איי נקט בצעד חסר התקדים, בהקשר של מחאות פוליטיות בשנת בחירות, ושיגר סוכנים לשיחה עם כמה מהפעילים המובילים המתכננים את ההפגנות.

בנוסף מתוכננת צורה מתונה יותר של מחאה: שחקני תיאטרון הומוסקסואלים בברודוויי מתכוונים לקחת יום מחלה בערב שבו קיבלו צירי הוועידה הרפובליקנית כרטיסים לשמונה הצגות בעיר, כדי להביע את דעתם השלילית על המפלגה והנשיא.

בוועידה עצמה, אגב, ינאם בנו השני של הנשיא רייגן, מייקל, שיטען בקונטרה לאחיו רון שמחקר בתאי גזע הוא קשקוש. גורמים במפלגה הדמוקרטית מביעים, שלא לציטוט, שמחה ופליאה מכך שהנשיא בוחר לגעת בנושא הזה, שבו דעת הקהל נוטה נגד העמדה שלו.

"בואו נבטל את העמותות"

ובעניין ארגון פעילים אחר – נמשכת המחלוקת סביב התשדירים (והספר) של "ותיקי סירות הקרב למען האמת" – חבורה של ותיקי מלחמת וייטנאם, שטוענים שהיו עדי ראייה לאירועים בהם זכה ג'ון קרי בחמשת העיטורים שלו (שלושה לבבות ארגמן על פציעה, כוכב הברונזה וכוכב הכסף על אומץ), וכי קרי אינו ראוי למעשה לעיטורים. הוותיקים שלחו למערכות העיתונים מסמך ארוך ומנוסח היטב המפרט את הראיות שלהם, אבל אחרי ההתרשמות הראשונית מההשקעה בניסוח התגלו החורים.

באחד הקטעים החזקים ביותר בתשדיר אומר אדם אחד: "ג'ון קרי אינו ראוי ללב הארגמן השלישי שלו. אני יודע כי אני טיפלתי בפציעה ההיא". הבעיה היא ששמו של אותו חובש אינו מופיע על אף אחד מהמסמכים הרשמיים הקשורים באף אחד מלבבות הארגמן של קרי. הוא אינו הרופא החתום על אף דו"ח פציעה. היום גם פרסם ה"לוס אנג'לס טיימס" ניתוח של העובדות הזמינות, וקובע כי הן תומכות בגרסתם של קרי ורעיו, לפיה הוא פעל באומץ והרוויח ביושר את העיטורים שלו. אבל הסערה טרם דעכה וסקרים מראים שיש למודעות הללו השפעה מסוימת.

הדמוקרטים מנסים להפעיל לחץ על בוש שיגנה את התשדירים. הנשיא, מצידו, מנצל את הפרשה כדי לתקוף את עצם קיומן של "ועדות 527", שהן עמותות שמותר להן בזכות לולאה בחוק לממן תשדירים בטלוויזיה ושאר סוגי תעמולה, כל עוד אינן מזכירות את המועמדים בשמם. רובן המכריע של העמותות מסוג זה עוזרות לקרי, וצצו במטרה לאזן את היתרון הגדול שיש לבוש בגיוס כספים "מסורתי". בוש מסרב לגנות את התשדיר הספציפי של "ותיקי הסירות", ובמקום זאת אומר רק: "בואו נבטל את ועדות ה-527 לחלוטין".

מועמד הרפובליקנים לקונגרס גזען

ועוד בגזרת התשדירים: קמפיין בוש עשה טעות ושיחרר, שלושה ימים לפני המועד המיועד, תשדיר התקפה על קרי. התשדיר, שפורסם ברשת פוקס, גם האפיל על תשדיר חיובי ששיחרר קמפיין הנשיא, בניסיון להתנער מתדמית של מגזימנים בהתקפות השליליות, וגם נתן לקמפיין קרי שלושה ימים להכין תשובה לפני שהתשדיר יעלה בתפוצה רחבה.

מחקר של משרד התקציב של הקונגרס שהתפרסם השבוע קובע (באופן לא ממש מפתיע) שקיצוצי המס של הנשיא בוש היטיבו עם השכבות העליונות על חשבון המעמד הבינוני. מחקר נוסף, שגם הוא לא מאיר את מדיניות הממשל באור חיובי, מצביע על כך שחיילי מילואים השבים משירות מעיראק מגלים כי בזמן שנלחמו למען המולדת הם איבדו את המשרות האזרחיות שלהם.

לסיום, ניכרת מצוקה קלה לרפובליקנים במרוצים שונים לסנאט ולקונגרס. ההתחלה היתה כשהרפובליקנים באילינוי מצאו את עצמם ללא מועמד ראוי מול הכוכב הדמוקרטי העולה ברק אובאמה, ונאלצו לייבא את השמרן הקיצוני אלן קיז ממרילנד. קיז הוא אמנם שחור, שזה טוב מול אובאמה השחור (חצי שחור, אם מתעקשים), אבל דעותיו כה קיצוניות (בעד ביטול מוחלט של מס ההכנסה ושל מערכת החינוך הציבורית) עד שקשה להאמין שיצליח להוות איום כלשהו על אובאמה הפופולרי והמתוקצב.

אבל מצבם של הרפובליקנים באילינוי עוד טוב לעומת זה של עמיתיהם במחוז הבחירה השמיני בטנסי, שם נבחר כמועמד המפלגה לבית הנבחרים גזען מוצהר, שטוען שעל ארה"ב לעצור את התפשטות "הגנים של העוני" בתוכה. סניף טנסי של המפלגה הרפובליקנית התנער ממנו, אמנם, אבל האיש זכה בפריימריז של המפלגה ואם ייבחר (מה שלא סביר, כי מדובר במחוז דמוקרטי מאד), הוא ייצג את מפלגתו של הנשיא בוש.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פיטרו חוגגת יום הולדת עגול ואתם נהנים ממבצע של פעם ב-60 שנה

בשיתוף פיטרו

סקרים

בסקרים יש ירידה קלה לג'ון קרי, בעיקר בזכות סקר אחד, של מכון גאלופ המכובד, שנותן יתרון דווקא לבוש. זהו הסקר היחיד שנערך מאז תום הוועידה הדמוקרטית שמעניק יתרון לנשיא. בשקלול הסקרים המובילים מוליך קרי בקרב משולש ב-1.75%, ומקבל 47.25% לעומת 45.5% לבוש ו-2.25% למועמד העצמאי ראלף ניידר. בקרב ראש בראש מוביל קרי ב-2.4% - 48.7% לעומת 46.3%.

בסקר שביעות הרצון מתפקודו של הנשיא, עדיין לא מצליח בוש לחצות את קו ה-50%. בשקלול הסקרים המובילים, 49.7% מרוצים מתפקודו, לעומת 49% ששוללים אותו. חדשות טובות לקמפיין בוש מביאים הסקרים המורים שלראשונה מזה שבועות, רוב האמריקאים (52%) סבורים שארה"ב מנצחת במלחמה בטרור. יש להניח שתפנית זו באה בעקבות המאסרים שאירעו בשבועות האחרונים.

במדינות המפתח: קרי ממשיך להוביל בפלורידה גם בסקר חדש, בשיעור של 6%. מעניין יהיה לעקוב בשבועות הקרובים אחרי השפעת ההוריקן צ'ארלי על התוצאות במדינת השמש. גם באוהיו נותן סקר חדש את היתרון לקרי, בשיעור של 3%.

השבוע, לבקשת הגולש אייל נ. ובהתאם למשהו שתכננו בלאו הכי: מעקב אלקטורים. כאן אנחנו מסכמים את מפת האלקטורים של המדינות השונות, הקובעים מי ינצח בבחירות. בספירה שלנו, כל מדינה בה מוביל אחד המתמודדים ב-5% או יותר (כלומר יותר מסטיית התקן של הסקרים) עוברת לטור שלו, וכך אנו רואים בכמה אלקטורים היה כל מועמד זוכה "בוודאות" אילו היו הבחירות נערכות כיום.

כרגע מוביל קרי בטבלה הזו באופן די ברור. על פני הנתונים העדכניים של מכון הסקרים ראסמוסן, מוביל קרי 228-197, כש-113 קולות אלקטורליים עדיין צפים. על פי כלל הסקרים המעודכנים ביותר, אנחנו סופרים 233 קולות בטור של קרי, ורק 163 בטור של הנשיא בוש, כש-142 קולות עדיין צפים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully