בקרקוב שבפולין מת חתן פרס נובל, המשורר והסופר, צ'סלב מילוש. בקול ישראל דווח כי מילוש, שהיה בן 93 במותו, נודע במאבקו ובמלחמתו במשטר הקומוניסטי. אחרי מלחמת העולם השניה הוא גלה לצרפת ולארה"ב, בהן חי במשך 30 שנה. לפולין הוא שב לאחר נפילת הקומוניזם.
את פרס נובל קיבל מילוש בשנת 1980. רבים מספריו תורגמו לעברית, ובהם "וזרח השמש ובא השמש", עיר בלי שם", "על גדת הנהר" ו"הצלה". מילוש חיבר גם מסות וספרי הגות.
מילוש נולד בליטא בשנת 1911, לוורוניקה ולאלכסנדר, שהיה מהנדס אזרחי. את לימודי התיכון והאוניברסיטה הוא העביר בוורשה, פולין. בשנות השלושים של המאה ה-20 הוציא מילוש שני כרכי שירה ועבד ברדיו הפולני. את רוב שנות מלחמת העולם השניה הוא בילה בבירה הפולנית, ופעל במסגרת העיתונות המחתרתית.
משנת 1945 ועד 1951 היה מילוש חלק מהסגל הדיפולמטי של פולין, אך כאמור, בשל התנגדותו לקומוניזם, שהתפשט אז במזרח אירופה, הוא עקר לצרפת. ממקום מושבו בפריס הוא פרסם מספר ספרי פרוזה. ב-1960 הוא עקר לארה"ב, בעקבות הזמנה מאוניברסיטת קליפורניה לשמש כמרצה לשפות סלאביות ולספרות. במהלך שנות ה-70' הוא זכה במספר רב של פרסים בתחום השירה והספרות, ששיאם פרס הנובל שקיבל ב-1980.
שיר של צ'סלב מילוש
צ`סלב מילוש / המדענים
תרגם מפולנית: דוד וינפלד
יפי הטבע הינו חשוד.
נו כן, תפארת הפרחים.
המדע דואג פן נשלה את עצמנו.
אפילו לא ברור מה זה כל כך חשוב לו.
קרבות הגנים, התכונות שמבטיחות הצלחה,
הרווח וההפסד.
באיזו לשון, אלוהים אדירים, מדברים האנשים האלה
בחלוקים הלבנים? צ`רלז דרווין
לפחות הרגיש נקיפות מצפון
כשפרסם את התיאוריה שלו, השטנית לפי דבריו.
והם מה? הרי הם הגו את הרעיון:
לבודד עכברים בכלובים נפרדים,
לבודד אנשים, לנכות מהמניין זנים אחרים
כאבידה גנטית ולהרעיל.
``גאוות הטווס היא תהילת האלוהים`` -
כתב ויליאם בלייק.
פעם שימח את עינינו
יופי שאין עימו טובת הנאה, מעצם השיפעה,
ולנו מה הותירו? רק את חשבון הכדאיות
של עסק קפיטליסטי.