"ואיש אשר ישכב את-זכר משכבי אישה, תועבה עשו שניהם, מות יומתו, דמיהם בם" (ויקרא פרק כ').
הפסוק הזה מזכיר לי שבמבט לאחור, אל נעורינו המפוחדים, נראה שבעצם הפוביה האימהית כלפי כלל הבנים ההומואים, היא כמעט זהה לרטוריקה, הכאילו מרחמת, אך היותר מגדפת ומבעירה אש, אותה מפגינים העסקנים הדתיים: הומואים הם נורא מסכנים, עוללים שנשבו בקיצוניות חילונית סוטה ואכזרית, וסופם להזדקן ערירים וגלמודים.
נדמה, כי הבון טון של החברה הדתית כיום, הוא לראות בקהילה ההומו-לסבית יצוג של כל הרע בתרבות החילונית, ההקצנה האולטימטיבית של כל השקץ הזה. בהתבסס כוחה של הקהילה ההומו-לסבית בסוף שנות ה-90 - לאחר מהפכה תחיקתית, פסיקות בבג"צ, נראות הולכת וגוברת בכלי התקשורת והפגנות כוח פומביות, שבראשן מצעדי הגאווה - הפכו הפשקווילים (המבדרים, יש לומר) כנגד "בנות ישראל הטמאות עם חולצות הבטן והעגיל בפופיק" לפאסה. האש עברה להתמקד במגה-סטייה, המשרתת את הבניזרים והניסים זאב למיניהם כל כך טוב הומואים ולסביות. הרי מצד אחד, אין כמו טינוף של הומואים בשביל לזכות בנקודות במגזר החרדי, ומצד שני, אנחנו גם הדרך הכי קלה לעמודי החדשות, כפולת צבע במיקום טוב באמצע, מה רע?
יודעים מה, אם כל זה היה על גבינו, הומואים ולסביות שבאמת מצפצפים ניחא. אבל זה על גבם (או גופותיהם) של עשרות אלפי נערים, שחרדים יותר מהחרדים לגבי זהותם המינית. העסקנים החרדים לא מתעניינים כנראה בעובדה ששיעור ניסיונות ההתאבדות על רקע נטייה מינית בקרב בני נוער, הוא כשליש (!) מהסך הכללי.
אבל אתם יודעים מה, אפילו התקפות העסקנים החשוכים עדיפות בעיני על הגישה הפשרנית וה"מתפייסת", שמבקשת "לרפא" ו"לסדר" בחדרי חדרים את "המחלה". ה"מרפאים" הם הם הסכנה הגדולה לאין ערוך לקהילה ההומו-לסבית, יותר מכל המקללים. שהרי ברור לכל בר דעת, אשר צעד לעבר המאה ה-21, כי אין באמתחתם שום תרופה, מאחר ואין שום מחלה. למרות ניסיונם של הומואים דתיים רבים להישאר נאמנים גם לאמונתם וגם לאמת הפנימית שלהם, הם מועדים לדרך חתחתים בלתי נגמרת, שתתחיל בשליחתם לרבנים ומקובלים ומיני קמעות אותם יניחו מתחת לכרית, במקרה הטוב, וגירוש מהבית במקרה הרע. ואגב, אם כבר במשכב זכר בחסות הכיפה עסקינן, טוב יעשו הרבנים והעסקנים אם ייטלו קורה מבין עיניהם של המגדפים או המרפאים, הסבורים כי השחיתות החילונית היא זו 'המדיחה בני ישראל שפויים למשכב זכר מחליא', ויתפנו לבדק בית בחשכת המקוואות והישיבות. שהרי לפי יותר ממחקר אחד או שניים, שיעור ההתנסות ההומוסקסואלית בקרב המגזר שלהם, גבוה לאין ערוך מאשר בכל מקום אחר.
ואחרונה חביבה היא ההיטפלות האופנתית החדשה לבניין המבורך של משפחות חד-מיניות, אותה אין לי איך להגדיר אותה אלא כתמוהה. הניצחון שהשיגה הזוגיות ההומו לסבית, שהיא לנצח תוצר של 'למרות' ולא 'בגלל', על הממסד הוא אדיר. מאות אלפי משפחות חד מיניות בונות בתים מאושרים ביגע רב וכנגד כל הסיכויים, עם אהבה ומסירות כנשק יחיד. ובעוד אנו שומעים לא פעם על פרשיות התעללות, הכאת ילדים ושאר ירקות במגזר החרדי, טרם שמענו על תועבות שכאלו בקרב משפחות הומו-לסביות, למרות שהן מבוקרות בשבע עיניים על ידי סביבתן ועל ידי הממסד.
* הלהט"ב - מועצה לזכויות הלסביות, הומואים טראנסג'נדרים ובי סקסואלים.
הגאווה כולה שלנו
רותם דנון, דובר המועצה לזכויות הלהט"ב
10.8.2004 / 12:46