אחד המיתוסים ששורדים, בארה"ב כמו בישראל, הוא שהתקשורת שמאלנית. ואם בארה"ב יש בעשור האחרון נוכחות תקשורתית חזקה למדי של הימין, כולל ערוץ חדשות פופולרי, דומיננטיות מוחלטת ברדיו ואלפי אתרי אינטרנט, נשאר לימין האמריקאי לפחות מיתוס אחד להתעטף בו כשהוא רוצה להרגיש נרדף ומדוכא: שליטת האליטה הליברלית-שמאלנית בהוליווד.
הסיפור הזה הוא לא חדש. כבר בשנות החמישים, במהלך ציד המכשפות נגד הקומוניסטים שניהל הסנאטור ג'וזף מקארתי, הופנה זרקור החקירות לעבר עיר הנצנצים. שחקנים רבים הוחרמו ולא קיבלו תפקידים מפני שנחשדו באהדה לקומוניסטים. שחקנים אחרים התפרסמו דווקא מפני שהתריסו נגד אווירה זו. בין אלה היה לדוגמה, האמפרי בוגארט.
אבל למרות הרדיפות המוגזמות של מקארתי, אין להכחיש שהוליווד היא מעוז רציני של שמאלנות. מסיבות ההתרמה של ברברה סטרייסנד למען המפלגה הדמוקרטית הן מן המפורסמות. עשרות כוכבים בעבר ובהווה נודעים בפעילותם למען הדמוקרטים וארגונים ליברליים, או סתם בהבעות דעות שכאלה: סוזן סרנדון, פול ניומן, רוברט רדפורד, וורן בייטי, אורלנדו בלום, ויגו מורטנסן (אראגורן בסרטי "שר הטבעות), ועוד ועוד.
רק השבוע פרסמנו כאן בוואלה! מאמר של ברוס ספרינגסטין, שמסביר למה אחרי 25 שנים של הימנעות מכל נגיעה בפוליטיקה מפלגתית, הוא מצטרף למאמץ להדיח את הנשיא בוש בבחירות הקרובות. אפשר להתווכח על מידת ההשפעה האמיתית של הדברים הללו, ורבים יאמרו שהתבטאויות פוליטיות של סלבס יוצרות דווקא תגובת אנטי, אבל אין ספק שכאשר כוכב קולנוע נערץ מביע את דעתו הפוליטית, הדברים נשמעים ומצוטטים בהרחבה.
מת לתמוך 2
הימנים בארה"ב תמיד מתלוננים שלמעשה יש הרבה יותר כוכבי קולנוע וטלוויזיה שתומכים דווקא ברפובליקנים, אבל הם מפחדים לפתוח את הפה בגלל שיחרימו אותם וימנעו מהם תפקידים. לא מדובר ברדיפה מאורגנת כמו בימי מקארתי, אלא סתם בנידוי חברתי.
מסתבר שיש משהו בטענות האלה, שכן שמאלנים בכל העולם בהחלט מסוגלים להתנהגות עדרית שכזו, לא פחות מאשר ימנים.
אבל למרות הכל, יש כוכבים בהוליווד שלא מתביישים להגיד "אני רפובלקני" ואפילו שומו שמיים! "אני תומך בג'ורג' וו. בוש לנשיאות ארה"ב". אז ליקטנו עבורכם כמה דוגמאות, כדי שתדעו שאפילו בהוליווד יש גם כמה פילים בין עדרי החמורים (סמלי המפלגות).
קלסי גראמר (ד"ר פרייז'ר קריין, בשבילכם) הוא רפובליקני מושבע. לפני מספר חודשים הנחה גראמר כאורח את תוכניתו של דייויד לטרמן, ובמהלך מונולוג הפתיחה שיתף את הקהל בזהותו הפוליטית. "אולי אתם לא יודעים, אבל לאחרונה יצאתי מהארון. אתם מבינים, אני רפובליקני. זה דבר מסוכן בהוליווד כי זה אומר שאתה מאד בודד ומנודה". גראמר גם התבדח שהוא והרפובליקנים הספורים האחרים בהוליווד "חטפנו בסופ"ש האחרון את מייקל מור וסידרנו לו תספורת של בנאדם וקצת בגדים". את החלק הפוליטי במונולוג שלו סיים גראמר ביציאה הלא ברורה, לגבי טענות הדמוקרטים על אי מציאת נשק להשמדה המונית בעיראק: "שיתנו לבוש קצת זמן. אחרי הכל, עדין מחפשים את כלי הרצח של או.ג'יי סימפסון".
גם כוכב הפעולה הסופר-קול, ברוס וויליס (מת לחיות, ספרות זולה, הגבר שנשאר אחרון ועוד) הוא רפובליקני מוצהר. במערכת הבחירות האחרונה אמר וויליס "אם אתם מצביעים לאל גור, יצאתם מדעתכם. גור טמבל. כל השקרים והרמאויות של המשטר שאל גור היה שותף מלא בו (נשיאות קלינטון)...יש גבול לכמה שקרים הם האמריקאים יסבול לפני שיגיד 'אה, זה לא נשמע כמו רעיון טוב'".
כאות הערכה לתמיכתו, מינה הנשיא בוש את וויליס לדובר למען ילדים במעונות חוסים. בתחילת המלחמה בעיראק הציע וויליס, במחווה מאצ'ואיסטית משהו, מיליון דולר מכספו האישי לכל מי שילכוד את סדאם חוסיין ואף קיים סיבוב הופעות בפני חיילים במדינה. אנחנו יודעים שפרס 25 מיליון הדולר שהציעה ארה"ב לא שולם, מכיוון שהמידע הגיע במהלך חקירת שבוי. מעניין אם וויליס היה נדיב יותר בהגדרותיו.
אסטה לה ויסטה, ג'ורג'י
עוד כוכב הוליוודי התומך ברפובליקנים הוא דניס הופר (קטיפה כחולה, אפוקליפסה עכשיו, אדם בעקבות גורלו). הופר היה דמוקרט בנעוריו, וצעד עם מרטין לותר קינג, ונגד מלחמת וייטנאם בשנות ה-60, אולם מאז כהונתו של רונלד רייגן חצה הופר את הכביש. הוא נודע כמעריץ של יו"ר בית הנבחרים הרפובליקני של תקופת קלינטון, ניוט גינגריץ', והכריז על תמיכתו בבוש פעמים רבות. אשתו של הופר היא דמוקרטית נלהבת, אבל לדבריו הם פשוט נמנעים מלדבר על הנושא.
גם לארה פלין בויל היפהפיה (טווין פיקס, "הפרקליטים" בטלוויזיה), אינה שומרת את תמיכתה בבוש לעצמה. בראיון שהעניקה השנה יצאה פלין-בויל מדרכה כדי לומר איזו עבודה נהדרת עושה לדעתה הנשיא.
ועם בנשים סקסיות עסקינן, אז גם מלכת הפופ של השנים האחרונות, בריטני ספירס, נרשמה בפרוטוקול כתומכת בנשיא. בסרט פרנהייט 9/11 ניתן לראות קטע מראיון (מביך למדי, האמת) עם הבלונדה המושכת, בו היא אומרת, במין הבעה וטון אהבליים: "ג'ורג' בוש הוא הנשיא שלי, ואני חושבת שכולם פשוט צריכים לסמוך עליו שיעשה את הדבר הנכון". בתקשורת דווח שנסיכת הפופ והמחשופים גם תבקר בוועידה הרפובליקנית בניו יורק בסוף החודש.
אבל הכוכב הרפובליקני המפורסם ורב העוצמה ביותר הוא ללא ספק ארנולד שוורצנגר, שחצה את הקווים והפך לפוליטיקאי בעצמו, כשהתמודד וניצח בבחירות המיוחדות למשרת מושל קליפורניה. עם זאת, שוורצנגר אינו רפובליקני טיפוסי, ורבים טוענים שבחירתו במפלגה זו נבעה משיקולים פרגמטיים הרבה יותר מאשר מהזדהות אידיאולוגית. שוורצנגר תומך בזכות האישה להפלה, תומך בזכויות הומוסקסואלים (אם כי התנגד לנישואין החד-מיניים שנערכו בסן פרנסיסקו השנה, בטענה שאינן חוקיות) ותומך במחקר בתאי גזע. הגישה הכלכלית שלו שמרנית, אבל זה תואם יותר את המפלגה הרפובליקנית לדורותיה מאשר את הממשל הנוכחי.
שוורצנגר טרם נרתם למסע הבחירות של הנשיא ממפלגתו בצורה ממשית, ואף אמר בעבר שלא יעשה זאת אלא יתמקד בענייני המדינה שלו. מכיוון שלא נולד בארה"ב, לא יוכל הטרמינייטור להיבחר לנשיא ארה"ב. אבל הוא צפוי לא רק לבקר אלא אף לנאום בוועידה הרפובליקנית, ובזכותו יופנו למדיסון סקוור גארדן גם ערוצי תקשורת שבדרך כלל מתעלמים באלגנטיות ממפגני תיאטרון פוליטי. עבור מפלגה שבשקלול הכללי מפגרת קשות ב"מירוץ הכוכבים", גם זה לא מעט.