iPod, נגן המוסיקה של אפל, הביא למהפכה באופן בו המוסיקה מגיעה לצרכנים. עם זאת, בעוד אפל משיקה את ה-iPod מיני בעולם, המותג מותקף בשתי חזיתות: חיקויים כגון מוצרים של סוני ושירותי המנויים, שבקרוב יתוגברו בתוכנות של מיקרוסופט.
כאשר ה-iPod יצא לראשונה לפני שלוש שנים במחיר 400 דולר, כולם לעגו לו. הצרכנים המציאו גירסה משלהם לראשי התיבות שלו: "Our Devices Idiots Price". ככלות הכל, לצרכנים כבר היו נגני מוסיקה ניידים כגון "ווקמן" של סוני, ומי שלא רצה לסחוב עמו דיסקים, יכול היה למצוא בקלות נגני מוסיקה דיגיטליים קטנים. אך בעוד מכשירים אלה השתמשו בכרטיסי זיכרון המסוגלים לאגור רק כשני תריסרי שירים, ה-iPod משתמש בכונן קשיח המסוגל לאגור אלפי שירים. גם העיצוב החלק והנקי שלו תרם להפצתו.
מאז הימים הראשונים הללו, ה-iPod הספיק לשנות את פני תעשיית המוסיקה. ברבעון שהסתיים ביוני, אפל מכרה 860,000 יחידות, לעומת 304,000 יחידות בתקופה המקבילה בשנה שעברה. ההשקה של iPod מיני מחוץ לארה"ב, ב-24 ביולי, מסמנת צעד חשוב של אפל בניסיונה לשלוט בתחום העברת המוסיקה לצרכן.
עם קיבולת קטנה יותר של 1,000 שירים, מחיר בהתאם (בסביבות 250 דולר) ומעטפת צבעונית מושכת, לנגן החדש יש כבר ביקוש רב; למעשה, הביקוש כבר גדול מהמלאי. iPod מיני עשוי לפגוע עוד יותר במכירות הדיסקים, שממילא מידרדרות בשנים האחרונות. הידרדרות זו מיוחסת בעיקר לתפוצת תוכנות שיתוף הקבצים, שאיפשרו לאוהבי המוסיקה להוריד שירים אחד מהשני בחינם.
תגובת התעשייה ל"בעיה" של שיתוף קבצים התמקדה בענישה. ב-2002 הצליחו ענקי התעשייה לסגור את נאפסטר, שירות שיתוף הקבצים המוכר ביותר, לאחר שבית המשפט מצא כי הספרייה המרכזית שלו מפרה את חוקי זכויות היוצרים.
דור חדש של שירותי "עמית לעמית", כמו מורפיאוס, גרוקסטר וקאזה תפס במהירות את מקומו של נאפסטר. כיוון שלשירותים אלה אין ספריה מרכזית, בית המשפט קבע שהם אינם מפרים זכויות יוצרים יותר ממכשירי הוידאו, שגם בהם ניתן לעשות שימושים בלתי חוקיים. הטקטיקה האחרונה של התעשייה היתה תביעת המשתמשים הפרטיים, ולא השירותים עצמם, בגל תביעות שהוגשו בסתיו האחרון.
התקדמות האינטרנט והמחשוב, שאיפשרו את הפירטיות ברשת, איפשרו גם הפצה דיגיטלית חוקית. עם זאת, התעשייה לא מיהרה לנצל את האפשרויות האלה. בתחילה, במקום להציע לצרכנים את מה שהם רצו - היכולת לבחור בדיוק אילו שירים לקנות והיכולת להוריד אותם למחשב או לנגני מוסיקה ניידים - התעשייה נצמדה לפורמט של מקבצי שירים הכוללים רק להיט או שניים על גבי דיסקים. גרוע מכך, על מנת לאזן את הירידה במכירות המוסיקה, החברות העלו את מחירי הדיסקים, דבר שכמובן הגביר את המוכנות להוריד שירים באופן בלתי חוקי.
התעשייה היססה להציע הפצה דיגיטלית של שירים, חלקית בשל חשש שלא תוכל עוד למכור שירים מדרג ב' ביחד עם השירים הפופולריים יותר וחלקית בשל חשש מהעתקה בלתי חוקית מקבצים חוקיים.
אפל הצליחה להפיג את החשש האחרון, כיוון שכמעט בלתי אפשרי להעביר שירים מ-iPod למחשב. אפל גם משכה לקוחות כיוון שנתנה להם את האפשרות לבחור את רשימות השירים שלהם בעצמם בחנות הווירטואלית שלה, iTunes, ותימחרה את השירים במחיר סביר - 99 סנט לאחד. המעמד הנערץ של iPod יצר לא פחות מ-200 מוצרים נלווים - BMW אפילו התאימה חלק ממכוניותיה לחיבור ל-iPod.
אך הצלחתה של אפל עם ה-iPod הניבה גם תחרות. התחרות הרצינית ביותר מגיעה מכיוונה של סוני, שהשיקה את ה"נטוורק ווקמן" לפני חודשיים, ביום ההולדת ה-25 של הווקמן הראשון. במחיר זהה למחיר ה-iPod הבינוני (בעל זיכרון של 20 ג'יגה בייט), ניתן לקבל מכשיר קטן וקל יותר וסוללה בעלת אורך-חיים ממושך יותר (30 שעות לעומת 8 שעות בלבד של iPod). סוני גם מתפארת בקיבולת הנגן שלה - 13,000 שירים - יותר מה-iPod הגדול ביותר.
אפל מיהרה להגיב וציינה שהנגן של סוני יכול לאגור מספר כה גדול של שירים רק בתנאי שהקבצים דחוסים, דבר המוריד את איכותם. בנוסף, שידרגה אפל את ה-iPod תוך שבועות ספורים - החברה הגדילה את אורך החיים של הסוללה שלו ל-12 שעות והורידה את מחירו. במאבק בין שתי החברות נראה כי מלחמת תקנים קרבה ובאה. ה-iPod מסוגל להוריד קבצים רק מ-iTunes, בעוד הנטוורק ווקמן יכול להוריד שירים משירות "סוני קונקט" אך לא מ-iTunes.
מכירת שירים מול שירותי השכרה
מלבד הקרב בין אפל לסוני (וחקיינים זולים יותר) יש מלחמה ממושכת בין אלו המאמינים שהצרכנים רוצים לרכוש מוסיקה - כמו אפל המתירה ללקוחותיה לשמור את השירים לנצח - לבין אלו המאמינים שצרכנים יעדיפו לשכור מוסיקה מספריות מוסיקה ענקיות באמצעות מנוי חודשי בתשלום, כגון רפסודי, רוקסיו ואחרים.
שירותי המנויים סובלים מספקות לגבי איכות ה"סטרימינג" - האמצעי המשמש להעברת השירים למחשב. שירותים אלה גם מקשים על ההאזנה הרחק מהמחשב, וגובים תשלום נוסף של 79 סנט על זכויות שכאלו. השקת הגרסה החדשה של תוכנת האנטי-פירטיות של מיקרוסופט, המוכרת בשם ג'אנוס, עשויה להקל על הורדת אוספי שירים ממחשבים לנגנים ניידים. מיקרוסופט מתכננת להשיק חנות מוסיקה וירטואלית משל עצמה בסתיו הקרב.
גם בין חנויות המוסיקה הווירטואליות יש תחרות קשה: בשבוע שעבר הודיעה רילנטרוורקס על טכנולוגיה חדשה, הרמוני, המאפשרת ללקוחותיה להוריד שירים שנקנו אצלה ל-iPod. זהו ניסיון של רילנטוורקס לנגוס בנתח השוק של אפל במכירת השירים המקוונת, העומד על כ-70%. אפל, כמובן, כבר הביעה את הסתייגותה מהתוכנה.
אפל יצרה מוצר יפהפה ובד בבד שינתה תעשייה שלמה. היא חידשה גם את הונה - הכפלת מכירות ה-iPod תרמה לזינוק של 30% ברווחי אפל ברבעון האחרון, ל-2 מיליארד דולר. אך גם האוהדים הנאמנים ביותר של אפל כבר מכירים את הסיפור הזה: אפל שינתה את פני תעשיית המחשוב עם המק, אך מיקרוסופט הגיעה, העתיקה אותו ורמסה אותו. אפל תיאלץ להילחם בכל כוחה על מנת להבטיח שדבר כזה לא יקרה שנית.