קבורת חמור – אבל לשינוי

אל תכעסו על טומי לפיד, יש גם הבטחות שהוא יקיים. למשל, לא מזמן הוא הבטיח למפלגת העבודה "קבורת חמור" והוא יעמוד בזה, בשינוי קטן אמנם, אבל קבורת חמור בוא תבוא – למפלגת ה"שינוי". חמש שנים לקח למפלגה הפלגנית הזו עד שכל מי שעיניו בראשו קיבל את ההוכחה שאין חדש תחת השמש. חמש שנים של דיבורים חלקלקים על ניקיון כפיים, על טוהר המידות וכמובן על נאמנות למצע השנאה. מקץ חמש שנים נכנסה שינוי למשפחת המפלגות בישראל, שהקריטריון העיקרי לקבלה אליה הוא נאמנות לדבר אחד – לשררה.

הסכמתו של לפיד לכניסת יהדות התורה לממשלה, בכפוף להגבלות האוויליות שלו, היא למעשה מסמר נוסף בארון הקבורה של המפלגה חסרת חוט השדרה הזו. כבר לא מדובר בסדק קטן בחומת המצע, שניתן אולי לסתום אותו במילים יפות. החלטת סיעת שינוי אתמול לשבת בממשלה עם חרדים היא חור עמוק, שיוביל, יש לקוות, לבריחת המוני מצביעים שסומאו בהבטחות שווא בשתי מערכות הבחירות האחרונות. לא יעזרו הסבריהם המגומגמים של פורז ולפיד כי צו השעה והרצון לאשר את תוכנית ההתנתקות מחייבים לבלוע את הגלולה המרה. הם אולי שכחו, אבל גם מספסלי האופוזיציה ניתן להצביע בעד תוכנית ההתנתקות.

יש הטוענים כי צריך דווקא לברך את לפיד וחבריו, על ההכרה ב"גודל השעה" ועל הנכונות להודות בטעות אחת או שתיים. "רק חמור לא משנה את דעתו", מסבירים החיילים הנאמנים של לפיד. אולם האמת נמצאת רחוק מההסברים המצטדקים. שינוי יכולה היתה להישאר נאמנה לעקרונותיה, ואף להוביל את שרון לבחירות אם יש צורך. אולם החשש מצניחה במספר המנדטים לאור רצף האירועים האחרונים - הקלטת של פריצקי, "ברית הזוגיות" המקרטעת, המצב הכלכלי הירוד של שכבות הביניים, מצב שלטון החוק עליו מופקד לפיד וכמובן הקיפאון המדיני הקולוסאלי של הממשלה האיומה הזו - כל אלה הביאו את לפיד ופורז למסקנה הבלתי נמנעת שבחירות עכשיו הן סיכון מיותר, ועדיף לשבת בממשלה, גם במחיר קבלתם של כמה לובשי שחורים. אין בי שמץ של ספק, שלפני הבחירות הבאות ימצאו בשינוי את האמתלה המתאימה כדי להיכנס בשותפה החרדית לממשלה, כדי לשקם את תדמית שונאי החרדים של המפלגה.

לזכות לפיד וחבריו יש לומר שלפני שהשתן עלה להם לראש (כלומר כשעוד היו להם רק 6 מנדטים, אי שם לאחר בחירות 1999) הם עמדו ברוב הבטחותיהם, בעיקר בכל הקשור לישיבה בממשלה עם דתיים. ההגיון היה פשוט – נוכיח לציבור מעט אמינות, נתלהם כמה שרק נוכל, ובסוף זה ישתלם. וזה אכן השתלם. בבחירות האחרונות הגדילה שינוי את כוחה פי 2.5! ומכאן הכל היה אחרת.

מי זוכר שלפני בחירות 2003 הבטיח לפיד לבוחריו כי לא יישב בממשלת שמאל קיצוני או ימין קיצוני. הצביעו לשינוי, הפציר לפיד, כדי שנהיה גדולים מספיק ונוכל לכפות על העבודה והליכוד לשבת איתנו באותה ממשלה. מיותר להזכיר שזמן קצר לאחר הבחירות נכנסה שינוי והיתה לחברת כבוד, שלא לומר לעלה התאנה, בממשלת הימין הקיצונית ביותר שידעה המדינה הזו מימיה. גם בנושא גיוס בחורי הישיבות, שאמור להיות כה קרוב לליבה של שינוי, הצליחה המפלגה להתקפל ולבלוע את אישורו של חוק טל בכנסת. התירוץ היה הקמתן של ועדות מוועדות שונות לבחינת פתרונות לבעיה. ובתרגום לעברית: אנחנו רוצים לשבת בממשלה, גם אם זה אומר שהדוסים לא יעשו צבא. כסאות עכשיו, עקרונות אחר כך, אם בכלל. גם בנושא הנישואים האזרחיים לא הצליחה שינוי לעשות את שהבטיחה. אפילו כשנראה היה שיש סיכוי להסדר מקרטע ביותר, הצליח טומי בהתנהגות לפידית אופיינית להרוס את הכל.

זה המקום להזכיר שחוץ מלפיד חברים במפלגה הזו עוד 14 איש ואישה, שגם בהם רצוי להטיח האשמות, או לפחות את האמת. חלק גדול מחברי שינוי הם אנשי שמאל מדיני מובהקים שגדלו על ברכי מפא"י, רץ, ושינוי ההיסטורית. זה לא הפריע להם לשבת בממשלת הכיבוש, ההתנחלויות והמחסומים. אחרי הכל, שינוי לא הצליחה לעמוד במרבית התחייבויותיה לבוחר. יש לקוות ולהאמין שלפחות הבטחה אחת תתקיים – קבורת החמור של המפלגה המיותרת הזו.