עתירה לבג"ץ נגד קידומו של סא"ל שהתעלל נפשית בחיילות

בעוד גזר הדין שניתן ליצחק מרדכי ממשיך לעורר מחאה חריפה בקרב חוגים משפטיים וציבוריים, מתברר כי צה"ל מתכוון לקדם מחר קצין בכיר שנגדו הוגשו לא פחות מ-11 תלונות שעניינן התעללות נפשית על רקע מיני, בקצינות ששירתו תחת פיקודו.

מדובר בסגן-אלוף ירון בארי, האמור להיכנס מחר לתפקיד קצין השלישות של פיקוד צפון ולקבל העלאה לדרגת אלוף-משנה, למרות שוועדת חקירה של צה"ל הכירה באמינות טענותיהן של שש חיילות שהיו תחת פיקודו, לפיהן התעלל בהן סגן-אלוף בארי נפשית. בשל כך עתרה היום נעמ"ת לבג"ץ, בדרישה להוציא צו על תנאי לביטול מינויו, וצו ביניים דחוף לעיכוב כניסתו לתפקיד.

ועדת החקירה, שמונתה ביוני 99', המליצה שלא למנות את בארי לתפקיד מפקד בית הספר לשלישות, כדי לא לתת לו תפקיד הקשור בחניכה של קצינים צעירים שיש בו את מרכיב הדוגמא האישית, כלשון העתירה. נעמ"ת טוענת עוד, כי מאז הסתיימה ועדת החקירה בעניינו, הגיעו לידיה חמש תלונות נוספות נגד הקצין הבכיר. בסך הכל מדובר ב-11 תלונות שהוגשו נגדו, כולן מעידות כביכול על השפלה וביזוי של קצינות וחיילות על רקע מיני.

בעתירה נטען כי מחומר התלונות שהגיעו לנעמת "עולה תמונה קשה של השפלה, ביזוי, הפחדה ואיומים" מצדו של בארי כלפי פקודותיו. ההטרדות כללו "צרחות, אמירות משפילות בדבר רמתן ומצבן הנפשי של החיילות ששללו את יכולתן לתפקד בעבודה על שום היותן נשים נשואות ואימהות". חלק ניכר מהתלונות הגיעו מקצינות ותיקות בצבא הקבע, המשרתות שנים ארוכות בתפקידים בכירים.

החיילות המתלוננות תיארו, בין השאר, טלפונים אובססיביים מצד בארי בשעות לא שגרתיות ובסופי שבוע, וכן צעקות, ביזוי והשפלה לעיני פקודיהן. כך, למשל, מוזכרות בתלונות הערות כגון: "את אישה נשואה ואמא לילדים, לכן את לא מסוגלת להצליח בתפקידך", או: "אני עם נשים נשואות לא יכול לנהל את העניינים".

בעתירה מודגש, כי התפקיד אליו אמור בארי להתמנות מחר הוא "תפקיד בכיר ביותר בחיל השלישות, אשר אמון על טיפוח המשאבים האנושיים בפיקוד צפון כולו, ואשר מתוקפו יהיה בארי ממונה על חיילות אשר העזו והתלוננו נגדו. יוצא אפוא, כי בארי ימונה לתפקיד על אף החשש הממשי לפגיעה במתלוננות שימשיכו לשרת תחתיו, ולניצול לרעה של כוחו כמפקד".

עוד נטען בעתירה, כי הטיפול מצד צה"ל בתלונות היה לקוי. במסמך מפורט שהוגש בתחילת השנה לצה"ל פורטו הפגמים כביכול שנמצאו בתפקוד הוועדה. בין היתר, נטען כי לעריכת החקירה הוקצבו יומיים בלבד, וכי נראה שראש ועדת החקירה לא היתה אוטונומית בתפקודה, כיוון שהיתה בדרגתו של בארי, ושירתה עמו באותו פיקוד ובאותו החיל. בנוסף נטען כי לא היו לה הכשרה או ניסיון כלשהם בניהול חקירה על התעללות נפשית, וכי ממצאי הוועדה היוו פגיעה שלא כדין בשמן הטוב של המתלוננות.

העתירה מסכמת בעניין זה וטוענת כי "מאופן עריכת ועדת החקירה והדוח שהכינה – עולה חשש למשוא פנים. הוועדה אינה חוקרת, ומתעלמת מנקודות שמוכיחות את נכונותן של התלונות, ואף מתעלמת מהודאותיו של סא"ל בארי". מדובר צה"ל טרם נמסרה תגובה לדברים.