שימו לב, מכבי: הם פנתרים, הם צעירים, הם רצים והם יורים

מאת: שי גולדן


נשאלת השאלה: מה ניתן ללמוד מההפסד המביך של מכבי ת"א במלחה ביום חמישי שעבר? והתשובה: שום דבר (כמעט). אם יש בעיה אחת שניתן לאתר בפינצטה היא חוסר המחויבות הנפשית של מכבי לעימותים משניים.

על פניו, בעיה זו אינה אמורה לצוץ בפיינל פור, אבל ניסיון להבין את הלך הרוח של ארבע המשתתפות בטורניר בברסי מלמד כי שתיים - מכבי ופנתינאיקוס - רואות עצמן כפייבוריטיות ברורות לתואר ואילו השתיים האחרות חולמות את חלום אוקלהומה סטייט או ז'לגריס קובנה - לבוא פיצקלעך ולצאת עלי באבא.

התפיסות המקדמיות הללו הן פונקציה של עיבוד נתונים מחושב. מכבי ופנתינאיקוס טובות מצסק"א ואפס פילזן בכל הפרמטרים. גם המספרים טוענים כך. לשתיהן יש שחקני על בעמדות מפתח (האפמן ורברצ'ה), שחקני משנה ברמה הגבוהה ביותר (בודירוגה, פארקר ומקדונלנד) וצוות מוחות מצוין על הקווים. לכאורה, הכל ערוך לגמר הגדול: סגירת חשבונות מצד מכבי או קביעה ברורה כי פנתינאיקוס היא הקבוצה הטובה באירופה בשנתיים האחרונות. משחקי חצי הגמר נדמים כמו שלב מיותר, מעיק במקצת, בדרך לדבר עצמו.

אך לא כך היא, כמובן. אפס פילזן תמרר את החיים ליוונים. סיפור האהבה בין שני העמים הללו אינו המצאה של עיתונות הספורט. לא בכדי הורחקו מחנות האוהדים שלהם ליציע המזרחי והמערבי, מאחורי שני הסלים, רחוק ככל האפשר.

אל תקבלו בתדהמה ניצחון של פילזן. זה הפיינל פור השני של המועדון הזה בשנתיים האחרונות, וגם להם יש מקצה שיפורים לעשות וחשבון ישן לסגור עם אותה פנתינאיקוס שהעיפה אותם בשלב הזה בשנה שעברה. פילזן משחקת כדורסל מהיר ואתלטי (המזכיר מאוד, אגב, את זה של צסק"א) ומסוגלת לתפוס את היוונים ביום של שאננות או בעיית קליעה מבחוץ ולהתגנב לגמר.

עבור צסק"א, הקבוצה הצעירה והפחות מנוסה מבין הארבעה, זהו פיינל פור ראשון מזה שבע שנים. חילופי המאמנים במועדון הוכיחו את עצמם וההסתמכות על האתלטיות של קירילנקו השתלמה עד לכאן. לכאורה, צסק"א עשתה את שלה כבר בעצם ההגעה למעמד, אבל טיכוננקו יודע כי מצבי רוחה המשתנים של מכבי ת"א, חרדת הכישלון שלה והלחץ העצום שיפעילו אוהדיה בברסי, עשויים לשחק לטובתו.

הרוסים נוסעים לפאריס כאנדרדוג המושלם - זו, כמובן, גם הסיבה בגללה הם מסוכנים כל-כך. הם רצים, ורצים מהר. מכבי תפגוש קבוצה שאינה מעונינת לבחון את עצמה מול הגנת חצי המגרש שלה. האינטרס של הקבוצה הרוסית יהיה לבחון את מהירות הירידה של מכבי להגנה פעם אחר פעם אחר פעם. גם אחרי סל, גם אחרי שלשה.

מכבי, אם תתפתה לנסות ולהכריע את צסק"א ביתרון הפיזי שלה מתחת לסלים, עשויה למצוא עצמה בפיגור מספרי במשחק המעבר, כשהרכב של שלושה גבוהים (האפמן, צ'ורה ונדב) יצטרך לרדוף בהגנה אחרי הסילונים הרוסים. מצד שני, הרכב של שלושה נמוכים עלול להיקלע לקרב אקדחונים עם הכנופיה של קודלין. בעיה.

מה עושים? קבוצות גדולות, מבאיירן מינכן וריאל מדריד בכדורגל, דרך הלייקרס של קארים, הסלטיקס של בירד ואפילו ספליט של קוקוץ' וראדג'ה, מאמינות תמיד כי עליונותן על היריב תאלץ אותו להתאים את סגנון המשחק שלו אליהן ולא להיפך.

זה נכון לגבי קבוצות העל של ענפי הכדור, אבל מכבי תל-אביב אינה כה דומיננטית, בוודאי לא בממדים שיאפשרו לה לנהוג בטוטליטריות סגנונית על המגרש, כפי שהיא רגילה לעשות בליגה בארץ. לכן, יהיה עליה להתאים עצמה לאופן בו מתאימה צסק"א את עצמה אליה. עליה להיות המובילה והיוזמת, לעולם לא הנגררת. במידה ותתפתה להראות לצסק"א ששלה יותר גדול, היא עלולה למצוא עצמה במבוכה גדולה, בוודאי בהתחשב בנסיבות.

בסופו של דבר, הפיינל פור כולו תלוי במכבי. במצב נתון בו כל ארבע הקבוצות במיטבן, מכבי עדיפה על השלוש האחרות. אבל מכיוון שספורט אינו שאלת מחקר, מכבי תצטרך להתכונן לקראת המשחק מול צסק"א כאילו הוא הגמר, ולא לחשוב דקה אחת קדימה מדי אל עבר המפגש עם יתומי קטש.

זאת משתי הגדולות שתמצמץ ראשונה תמצא עצמה צופה בגמר בין מכבי לפילזן או בין צסק"א ליוונים. ההימור שלי? פנתיניאקוס יפנו את הדרך לקראת עימות שלישי העונה בין מכבי לפילזן. ואז, באמת אללה יסתור.

***

הערה קטנה לסיום: אני מגיש את כתובת אי מייל הפרטי שלי לכל המעונין להגיב, לשאול, להעלות קונסיפרציות ומעוניין בתגובה. כל פונה יענה. אולי כך נוכל לוותר על נאצות בעילום שם, האשמות מרושעות ודברי שבח מוגזמים. אתם מוזמנים.
Gol_den@netvision.net.il