הפרחים פרחו, השמש זרחה והדם ניגר מהגופות

ציוריה של עסמה בת ה-11 השתנו באופן דרמטי כשקיבלה לידיה עיפרון אדום. הפרחים לבלבו, השמש זרחה ואיתה גם הדם הניגר מהגופות שהופיעו בציור שלה. הציור נועד לסייע לעסמה להיזכר ולהתמודד עם ההתקפות הקטלניות שספג כפר מגוריה. היא מציירת אדם חמו, רכוב על גמל, יורה לתוך קהל אנשים. קורבנות ההתקפה אינם דמיוניים, עסמה מצביעה בציור על אביה, אחי הבוגר ודודתה – כולם נהרגו בהתקפה שאירעה לפני כארבעה חודשים.

"בהתחלה שמעתי את המסוקים ואז את הצעקות", מספרת עסמה, "זה היה מוקדם בבוקר ואבא שלי עבד בשדה ורצתי אליו. הבקתות עלו באש ואז באו אנשים על גמלים. הם ירו באנשים שצרחו. ראיתי את אבא שלי בורח מהשדה, אבל לפני שהוא הגיע אלי הוא נורה. אמא שלי מצאה אותי וברחנו להתחבא בתוך מחסן. אני זוכרת שהיא אמרה לי כל הזמן להיות בשקט אבל אני כל הזמן קראתי לאבא".

עסמה מספרת כי היא ואמה נשארו במחסן כמעט יום שלם. "כשיצאנו החוצה מצאנו את אחי, הוא היה מת. ניסינו לברוח להרים, אבל הדודה שלי מתה בדרך מהכוויות שספגה. הלכנו יומיים, ללא מים, עד שהגענו לניאלה (בירת המחוז). חודש אחרי כן הגענו למחנה הפליטים בקלמה. בכפר שלי היה לנו חיות, עצים ויבול. פה אין לנו כלום ואני מתגעגעת לאבא".

בשביל ילדה בת 11, עסמה מדברת על מות בני משפחתה ברוגע יוצא דופן. היא מדברת בידיה, וקולה חזק וברור. נגלה זקריה, המורה שלה במחנה, מספר כי היא אחד מהמקרים המוצלחים של שיעורי הציור שמתקיימים בבית הספר. "כמו כל הילדים כאן, כשעסמה הגיע אלי היא היתה מאוד לא רגועה ומאוד מרוחקת. דרך הציורים היא התחילה להביע את רגשותיה, ולא פחות חשוב, לפגוש ילדים אחרים שעברו חוויות דומות. יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור, אבל ביטחונה משתפר והיא הופכת חברותית יותר", אומר זקריה.

עסמה היא אחד ממיליון פליטים סודנים, בתוכם כחצי מיליון ילדים, שנאלצו להימלט מבתיהם במחוז דרפור בעקבות פגיעה שיטתית של מיליציות ערביות בתושבים השחורים של חבל הארץ, מתחת לאפם של השלטונות. ארגון יוניצ"ף המסייע לילדים במצוקה ברחבי העולם, מוסר כי בהתקפות דומות נרצחו מאות משפחות כפריות, בתיהם נשרפו, אלפים נרצחו וישנם דיווחים רבים על אונס שיטתי וביזה. גם מאגרי המזון של הכפריים הושמדו על ידי המיליציות והסכנה הבאה המאיימת על הפליטים היא הרעב והמחלות. האו"ם מתייחס לדרפור כמוקד האסון ההומניטרי הגדול ביותר בעולם כיום.