הבלונים מוכנים. מה עם קרי?

בוסטון בכוננות ספיגה, הפליט סנטר מקושט ויפה, הבלונים מנופחים וכל המי ומי של המפלגה הדמוקרטית כבר נמצאים בעיר השעועית. הכל מוכן לארבעת הימים שישפיעו יותר מכל דבר אחר על סיכוייו של אחד, ג'ון קרי, לגור בארבע השנים הבאות בבית יפה עם עמודים בשדרות פנסילבניה אשר בוושינגטון די.סי.

האווירה בבוסטון, לפחות אצל באי הוועידה, קצת מתוחה, קצת לוחמנית, אבל בעיקר חגיגית. יש אווירה של תקווה והרגשה שלמרות מגרעותיו של המועמד (שכריזמה אינה נמנית על מעלותיו), אפשר לעשות את זה.

במערכת הדמוקרטית ניכר בימים האחרונים מאמץ גדול להרגיע את ההתקפות הישירות והבעות הכעס כלפי הנשיא בוש, ולהתמקד במסר חיובי. קרי עצמו הדגיש זאת בראיון שנתן אתמול כשאמר "אני רוצה שהנושא יהיה מה אני אעשה כדי להגביר את ביטחונה של אמריקה כנשיא". קרי הבהיר שהוא מתכוון לקרוא תגר על בוש דווקא בתחום שבו הנשיא נחשב לחזק – המלחמה בטרור. אבל התועלת העיקרית בוועידה הקרובה תהיה פשוט להציג את קרי בפני מיליוני אמריקאים שאינם מכירים אותו די הצורך, או שמכירים אותו מעט ולא אוהבים אותו במיוחד. גם יו"ר המפלגה, טרי מקאוליף, אמר "את הנשיא בוש האמריקאים מכירים. צריך להציג להם את ג'ון קרי".

גם הנואמים השונים בוועידה, שחלקם הקפיצו לרפובליקנים את הפיוזים בהתקפות חריפות על בוש, קיבלו הוראות מפורשות להוריד את הטון. סגן הנשיא לשעבר אל גור לא יכנה את הנשיא "פחדן מבחינה מוסרית", והכומר אל שרפטון (שאינו נכלל בין הנואמים אבל מן הסתם ימצא דרך להביע את עצמו) לא יתהה בקול אם בוש משקר בכוונה או בטעות.

את "נאום המפתח", זה שמטרתו לתת את הטון לוועידה, יישא ביום שלישי פוליטיקאי צעיר ומלהיב בשם ברק אובאמה, שהוא המועמד הדמוקרטי לסנאט מאילינוי. אובאמה הדהים כשגרף 53% מהקולות במוקדמות הדמוקרטיות מול שישה מתמודדים נוספים, וכעת הוא מוביל בגדול במירוץ למושב הפנוי בסנאט, היות שכל המועמדים הרפובליקנים נושרים מהמירוץ בזה אחר זה. אובאמה הוא אחד הכוכבים העולים במפלגה, וזה שהוא אפריקאי-אמריקאי גם לא יזיק לקרי, שמואשם לעתים שאינו נותן די מקום למיעוטים בדרגים הגבוהים של הקמפיין.

הנואמים הבולטים בוועידה יהיו:
יום שני: סגן הנשיא לשעבר אל גור; הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר; הסנאטורית הילארי קלינטון; הנשיא לשעבר ביל קלינטון
יום שלישי: הסנאטור טד קנדי ממסצ'וסטס; אשת המועמד לנשיאות, תרזה היינץ קרי; רון רייגן, בנו של הנשיא לשעבר המנוח רונדל רייגן; ברק אובאמה, המועמד לסנאט מאילינוי.
יום רביעי: מושל ניו מקסיקו, ביל ריצ'ארדסון; המועמד לסגנות הנשיאות, ג'ון אדוארדס (שיוצג לקהל על ידי אשתו, אליזבת)
יום חמישי: הסנאטור לשעבר מג'ורג'יה, מקס קלילנד; המועמד לנשיאות, ג'ון קרי

מחוץ לאולם שבו תיערך הוועידה כבר נערכות הפגנות משני הכיוונים. אתמול התנגשו שתי קבוצות – האחת נגד המלחמה בעיראק, השנייה נגד הפלות. לא נרשמו נפגעים.

וחוץ מהוועידה, הקמפיין נמשך במלוא עוזו. מחנה קרי, שזוכר היטב מה קרה בפלורידה ב-2000, מתכונן כבר מעכשיו לתוצאות צמודות במדינות המפתח. צוותים משפטיים הוקמו כדי להתמודד עם צורך אפשרי בספירה חוזרת באוהיו, פלורידה, פנסיבניה, ומדינות נוספות ברחבי ארה"ב. הצוותים יעסקו גם בערעורים על הגבלת הגישה לקלפיות מסיבות שונות (כמו רשימות העבריינים לשעבר בפלורידה), אבל מה שיוצא דופן הוא שהצוותים מופעלים ישירות על ידי הקמפיין, ולא על ידי המפלגה הדמוקרטית הארצית.

בצד השני, הנשיא בוש התווה ביום רביעי האחרון את קווי המתאר של מדיניותו בכהונה שנייה, אם תהיה לו כזו. אלא שבוש לא סיפק מעט פרטים מעבר לעקרונות כלליים. בתחום האנרגיה הוא רוצה להסתמך על משאבי הנפט והגז של ארה"ב. בתחום חהנוך והבריאות, "להקטין את מעורבות הממשלה ולנצל את כוחות השוק". חלק מהסיבה לעמימות הוא שהרפובליקנים מעדיפים לטפטף את הצעותיהם אחרי הוועידה הדמוקרטית, וכך לא לתת לדבריהם ללכת לאיבוד נוכח ההצגה בבוסטון. אבל גם גורמים מהימין מודאגים שחלק מהסיבה הוא שלממשל בוש פשוט אין תוכניות מפורטות, וגובר הלחץ על הבית הלבן להציג כאלה, ולו רק כדי לשכנע את המחנה שלו.

ובמקבל לציפייה לראות מה יציגו לנו הדמוקרטים בבוסטון, מתחילים כבר להסתכל קדימה, למה שמבטיח להיות עניין סוער בהרבה: הוועידה הרפובליקנית בניו יורק, בסוף אוגוסט. בתי המשפט בעיר עסוקים עד מעל לראש בערעורים ותביעות – נגד איסור להפגין בסנטראל פארק, נגד צו שופט שאסר לחפש בתיקי הנכנסים למדיסון סקוור גארדן, שם תיערך הוועידה. עם זאת פסק השופט שמותר יהיה למארגנים ליזום חיפוש כללי בתיקי הנמצאים בבניין אם יתקבל לידיהם מידע ספציפי על איום.

הדחיפה הבינונית שקביל קרי מאז הכריז על ג'ון אדוארדס כסגנו נשמרת, והוא שומר על יתרון קטן מול הנשיא בוש. בשקלול הסקרים המובילים מוביל קרי באחוז אחד (45.3%-44.3%) בקרב משולש, שבו לוקח ראלף ניידר 3.5%. בקרב ראש בראש גדל יתרונו של קרי ל-2% (47.1-45.1). ניידר עדיין ממשיך להכחיש שמועמדותו מיטיבה באופן מובהק דווקא עם בוש.

בסקר שביעות הרצון מתפקודו של בוש משתפר במעט מצבו של הנשיא, ובשקלול שמונה סקרים מובילים עולה ש-49% מהנשאלים תומכים במועמדותו, ואילו 47% שוללים את תפקודו. זה עדיין רע לבוש, שכן הוא עדיין נמצא מתחת ל-50% הנדרשים היסטורית לנשיא מכהן, אבל מאזן התומכים-שוללים שלו נמצא בזכות מזה כשבועיים.

החתום מעלה מייחס את המגמה הזו לסתירות מסוימות שנמצאו בדבריו לש השגריר לשעבר ג'וזף ווילסון, שבזמנו האשים את הנשיא ששיקר בנאום לאומה על ניסיונות עיראק לרכוש אוראניום באפריקה, ולפרשת היועץ לביטחון לאומי של הנשיא קלינטון ויועץ החוץ לשעבר של המועמד קרי, סנדי ברגר, נגדו פורסמו חשדות על נטילת ממסכים מסווגים ללא רשות מן הארכיב הלאומי.

במדינות המפתח פורסם השבוע סקר מעניין של סוכנות הידיעיות איי.פי., לפיו בוש מוביל על קרי בבטחה בקולות אלקטורליים (שהם בעצם קובעים את הנשיאות) בהפרש של 217-193, כשבמדינות המרכיבות את 128 הקולות הנותרים עדיין לא מוביל איש מהשניים ביתרון גדול מספיק. החתום מעלה מסתכל על מקבץ הסקרים העדכניים ביותר ומגיע למספרים מעט שונים, אבל זה הרי היופי בסקרים – יש מספיק לכל טעם.

בכל מקרה, על פי הסקרים העדכניים בוש מוביל בפלורידה בשלושה אחוז, באוהיו יש סקר אחד שנותן לבוש 3%, אחד שנותן לקרי 2%, ואחד שנותן לדמוקרט 6% שלמים. בפנסילווניה כל ששת הסקרים האחרונים נותנים לקרי יתרונות שנעים מ-4% עד 10% מבטיחים, בסקר העדכני ביותר. באורגון נותנים כל הסקרים האחרון יתרונות בריאים לקרי (7% בממוצע הסקרים מאז תחילת יוני). קרי מוביל גם במישיגן. באריזנה נותן סקר חדש ומפתיע יתרון 1% לקרי, אחרי ששלושת הקודמים נתנו 12% לבוש, אבל אחד מהם היה זה שנותן יתרון דו ספרתי לבוש לפני שלושה שבועות, מה שהוך את העניין למעוט יותר אמין. בוש החזיר לעצמו את היתרון בארקנסו (2%), אבל קרי מוביל באחוז בודד במיזורי. בכל מקרה, תמיד חשוב לזכור שכל יתרון של פחות מחמישה אחוזים נופל בתחום הטעות הסטטיסטית.