הכי רלבנטי

אם לאברהם אבינו עליו השלום יש בגן עדן גישה לרדיו ועיתונים, הוא בוודאי משוכנע שהדת היהודית שעל ייסודה כה עמל הפכה כעבור ארבעת-אלפים שנה לסוג של מגזין פנאי. עובדה: בראש השנה מהדורות החדשות עוסקות בעומס על קופות הדיוטי פרי בנתב"ג, בפרוס הפסח, חג הגאולה, מטפלות תוכניות הבוקר בשאלה כמה קלוריות יש בקניידלך, ובשבועות - מה מעוללים מוצרי החלב למערכת העיכול. אפילו מעיסוק רציני ביום כיפור חמקנו כבר לפני שלושים שנה באדיבות המצרים: נאצר ואסד, מנוחתם עדן, פתחו במלחמה בצהרי היום הקדוש ודחקו עד עולם ממוספי החג את רבי אמנון ממגנצא, לטובת עוד כתבה על מלחמות הגנרלים של דדו וגורודיש.

אבל בט' באב, נעבעך, לא היתה מלחמה. גם לא רבע מאכל חג שמנוני. מה שיש זה שני מבני אבן ירושלמים שחרבו להם באמצע החופש הגדול, ולך תעשה מזה אייטם. לכן, גם בצום הנוכחי תראו בלא מעט ערוצים סרטים על השואה. הרי בט' באב נחרב הבית? כשהבית נחרב די עצוב, לא? ומה הכי עצוב לנו בעולם? נכון, ילדים, השואה.

ההתייחסות הנוכחית ליום הטראומטי ביותר בתולדות עם ישראל ממחישה את ענן הבורות, העצלנות, וחוסר הנכונות להשכיל, שהתמקם על המרחב שבין הירדן לים. אולי זה קשור לעובדה שט' באב נופל באמצע החופש הגדול ולכן לא נכלל בתוכנית הלימודים, אבל זה רחוק מלהסביר מדוע רוב הצעירים שתעצרו ברחוב יחשבו שיוספוס פלביוס הוא המבצע של "נומה נומה יי".

האמת היא שמבין כל המועדים בלוח השנה העברי (כולל הסילבסטר), ט' באב הוא אולי הרלבנטי והמשמעותי ביותר לדיונים שקורעים את ישראל כבר שנים. הימנים יראו בו את ההוכחה הניצחת לסכנה שבהכנסת שלטון זר לארץ; השמאלנים ינופפו בתוצאות ההרסניות של השתלטות מיעוט לאומני קיצוני על מרכז הבמה הפוליטית. התנועה לאיכות השלטון יכולה להציג את ירושלים החרבה כתוצאה של שחיתות וריקבון במערכת הפוליטית, ואפילו תומכי שינוי יצטטו את דברי התוכחה של הנביא ישעיהו על הפולחנים הדתיים: "למה לי רוב זבחיכם". אבל בשביל זה צריך לדעת.

להגיד שלבי יישבר בתשעה באב הקרוב, תהיה הפרזה. אבל אם ההיסטוריה תחזור על עצמה זו תהיה הטרגדיה האמיתית. לא צריך להיות דתי, או חבר בתנועת נאמני הר הבית, כדי לקחת ביום שלישי כמה שעות למחשבה על אז והיום, להרהר מה הביאו עלינו, פעמיים, שנאת החינם, התככים ורדיפת הבצע ומה הם עלולים להביא עלינו בפעם השלישית. מותר להקדיש לזה כמה דקות, בעיקר כי בטלוויזיה ישדרו ממילא בעיקר תוכניות עצובות על השואה.