מאת לירון מרוז
ראש הממשלה, אריאל שרון, השתדל בכל כוחו, וגם הצליח, למלא את הבטחתו ולהקים ממשלת אחדות לאומית. הבעיה היא שממשלה של כו-לם היא ממשלה שבה כו-לם חברים. אחרי שחילק את כל המשרדים הממשלתיים, נותר שרון עם כמה מינויים, רק בלי תיקים. התוצאה: מספר שיא של חמישה שרים בלי תיק בממשלה: רענן כהן, שמואל אביטל, סלאח טריף, אלי סוויסה ודני נווה.
המונח "שר בלי תיק" מקושר מיידית בלב הבוחר הישראלי הסקפטי כהתגלמות ההסתאבות הפוליטית. לפעמים זה נכון, ולפעמים מדובר בשר פעיל, שנופל קורבן לסטיגמה של תפקידו. ד"ר אשר כהן, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן, מסביר כי המוסד התחיל דווקא עם כוונות טובות. "היו לכך שתי סיבות עיקריות: או שהיה חשוב שבממשלה יישב אדם בעל שיעור קומה למרות שאין לו תפקיד ביצועי, כמו במקרה ישראל גלילי ב-65', או שהיה חשוב שקבוצה גדולה תשב בממשלה, כמו ערב מלחמת ששת הימים".
אולם, לדבריו של כהן, במשך השנים משרדים ממשלתיים התחילו להתפצל כמו אמבות ללא קשר למינהל תקין. "פתאום הפרידו משרדים, כשהשיקול היה פוליטי בלבד. חלוקת המשרדים הפכה לתשלום על מנת להכניס אנשים לממשלה".
ד"ר גד ברזילי, מאוניברסיטת תל אביב, נזכר בדבריו של אבא אבן: "שר ללא תיק זה זה שלא יודעים בלי איזה תיק הוא מפסיק להיות שר". ברזילי משער כי התופעה בישראל נרחבת יותר מאשר במדינות אחרות בשל הקונסטלציה הפוליטית המורכבת. "זו תופעה אינטגרלית למשטר קואליציוני, אך עם זאת יקרה ופסולה", הוא אומר.
במשרד האוצר מתקשים לקבוע מה המחיר המדוייק שעולה שר בלי תיק לקופת המדינה, אך הפרשן הכלכלי של עיתון "הארץ", נחמיה שטרסלר, מעריך כי סך הכל מדובר בעלות נמוכה יחסית, של כמה מיליוני שקלים בשנה לכל משרד. אולם, ההוצאות, לדברי שטרסלר, לא מסתיימות בנהג, וולבו ומזכירה. "כיוון שכל שר מנסה להבליט את עבודתו, הם דורשים תוספות תקציב, שלעיתים מסתכמות בעשרות ומיליוני שקלים", הוא אומר.
"נחזיר את ההשקעה בריבית דריבית"
ומה אומרים השרים עצמם על תפקידם? השר רענן כהן מציין את נושא חיילי המילואים, בו הוא פועל כבר 14 שנה, את נושא הדיור לצעירים ואת אחריותו על רשות השידור. "האם יש תוכן לתפקיד? חד משמעית כן", הוא אומר. "לפעמים זה אפילו יותר טוב משר עם תיק, כי כאן אתה יכול לבחור לעסוק בדברים שמעניינים אותך. התרומה שלי לא יכולה להיות יותר גדולה. המפלגה נותנת לשר חבל והוא מחליט מה לעשות איתו. אם לשר לא תהיה מוטיווציה, אז מה זה שווה?". עם זאת, השר כהן מודע היטב לבעייתיות שבנושא. "כיום יש יותר מדי שרים בכלל ובלי תיק בפרט".
גם נציג עם אחד בממשלה, השר שמואל אביטל, לא מטאטא את הביקורת מתחת לשטיח, אך מציין כי ישנם שיקולים פוליטיים שמרכיבים את הממשלה. "אנחנו בעם אחד, קודם הגענו להסכמה בעניינים חברתיים ואז נכנסנו. לא באתי מבטלה ואני לא זקוק למשכורת ממשלתית ולוולבו".
אביטל מסביר כי הוא רואה את עיקר תפקידו ב"פתיחת סתימות" במשרד ראש הממשלה. "ישנם בלי סוף נושאים שתקועים ולא נותנים למערכת לזוז. אני פשוט לא עובר ליד הדברים, אלא מטפל בהם. בסופו של דבר יש מבחן אחד: עד כמה אצליח לדחוף נושאים חברתיים חשובים. אני כלב השמירה בממשלה של הנושאים החברתיים. את העלות של המשרד נחזיר לציבור בריבית דריבית".
"מחיר סביר לממשלת אחדות"
השר דני נווה מתאם בין הממשלה לכנסת, עוסק בענייני ועדת מיטשל, השבויים והנעדרים וכן בהסברה בינלאומית. גם הוא אומר שהכל מתחיל ונגמר באופן שבו האדם ממלא את תפקידו. "יש במדינה לא מעט תחומים שנופלים בין הכיסאות וראוי שיהיה מי שיעסוק בהם. התשובה האם הם נחוצים תלויה באיש עצמו וביוזמות שלו". נווה מוסיף כי ריבוי השרים בממשלה מוצדק: "הכי חשוב שתהיה ממשלת אחדות, ובהתחשב בדבר, זהו מחיר סביר. מרגע זה, כל אחד יכול לתרום".
השרים אלי סוויסה (ש"ס), הממונה על ענייני ירושלים, וסלאח טריף (עבודה), העוסק במגזר הערבי, סירבו להתראיין לכתבה זו.