קברים יהודיים חוללו בניו זילנד

חלקה יהודית בבית קברות בוולינגטון, בירת ניו זילנד, הושחתה אתמול בלילה, יום לאחר הסנקציות הדיפלומטיות שהכריזה הממשלה על ישראל, בעקבות פרשת "הדרכונים".

16 קברים בני יותר ממאה שנה חוללו בחלקה היהודית של בית הקברות העתיק בעיר. המצבות נותצו, ובמקום צויירו צלבי קרס ורוססו כתובות נאציות. "מישהו השתמש בסוג של מקל או כלי אחר לחרוט צלבי קרס על הדשא מסביב לקברים", אמר דובר מועצת העיר וולינגטון. לדבריו, "מילים כמו 'זיג הייל' נחרטו על השביל במקום". מנהל בית הקברות מסר כי החלקה היהודית מלאה שברי מצבות וחלקי שיש.

יו"ר מועצת הקהילה היהודית של וולינגטון, דייויד שוורץ, סבור כי ההשחתה קשורה לפרשת הדרכונים והיא תוצאה של הסנקציות שהוטלו אתמול נגד ישראל. בראיון לתחנת הרדיו הלאומית של ניו זילנד אמר שוורץ כי "אני סבור כי יש קשר ישיר בין הדברים הנחרצים שהושמעו נגד ישראל... אנשים פה מרגישים שהם יכולים לפרוק את זעמם על היהודים". לדבריו, "זה נראה כמו שישראל חוטפת יום אחד, והיהודים ביום השני". בראיון לגלי צה"ל הוסיף שוורץ, כי הוא סבור שלאלימות הנוכחית אחראים גורמים בימים הקיצוני שאינם מוסלמים, אך מנצלים את המשבר, ומושפעים מהאווירה האנטי ישראלית.

ראש ממשלת ניו זילנד, הלן קלרק, גינתה נמרצות את הפגיעה המצבות. לדבריה, "יש לגנות בלי שום הסתייגות אנשים הפוגעים בקברים. מדובר במעשה איום". עוד ציינה, כי לדעתה אין קשר בין הפגיעה בקברים ובין פרשת הדרכונים.

הקהילה היהודית הקטנה בניו זילנד שרויה בהלם מוחלט. הפעם האחרונה בה נרשמה תקרית אנטישמית במדינה אירעה לפני כ-25 שנים.

קלרק אמרה אתמול בבוקר כי התנצלותו של סילבן שלום על פרשת הדרכונים אינה מספיקה. "התגובה של ניו זילנד היתה עשויה להיות מתונה יותר, לו סיפקה ישראל הסבר מלא והיתה מתנצלת". לדבריה, הכדור נמצא כעת במגרש של ישראל... היא תחליט לאן להמשיך מכאן".

בראיון לתחנת הרדיו הלאומית של ניו זילנד, אמרה קלרק כי אין לה ספק כי הישראלים שהורשעו בפרשת הדרכונים הם מרגלים ישראלים, אך לא היתה אפשרות להרשיע אותם בסעיפי ריגול, משום שלא היו ראיות לכך.

בהודעה קצרה שפירסמה סגנית דוברת משרד החוץ בישראל, ובדברים שאמר שר החוץ, סילבן שלום, הובע אתמול "צער" על החלטת ממשלת ניו זילנד ונאמר כי "ישראל תעשה הכל על מנת להחזיר את היחסים למסלולם".

בתוך כך תובעים חברים בוועדת המשנה של הכנסת לשירותים החשאיים לשמוע דיווח על האירועים בניו זילנד, אם אכן שני הישראלים שנעצרו הם סוכני המוסד כי שטוענים בניו זילנד. ח"כ זהבה גלאון (יחד) אמרה לגלי צה"ל כי "עסק הביש בניו זילנד ממחיש את הצורך בקביעת תפקידיו ודרכי פעילותו של המוסד באופן שימנע תקריות מביכות במדינות ידידותיות". גלאון יוזמת את הצעת חוק המוסד, שיסדיר את פעילות המוסד לשירותים חשאיים בדומה לחוק השב"כ שהתקבל לאחרונה בכנסת.

כתב "הארץ", יוסי מלמן, מוסיף:

שר החוץ של ניו זילנד, פיל גוף, אמר אתמול כי הדבר היחיד שניו זילנד דורשת מישראל כדי לשקם את יחסיהן הוא התנצלות. "לא צריך לשגר שליח. כל מה שאנחנו מבקשים הוא התנצלות מישראל, הודאה באחריותה למעשה, הסבר והבטחה שהדבר לא ישנה בעתיד", אמר גוף ל"הארץ". גוף אמר שיש לדבר תקדים בפרשת משעל בירדן, אז התחייבה ישראל התחייבות דומה והתנצלה בפני קנדה על השימוש שעשו הסוכנים בפעולה בדרכונים קנדיים.

"גם אם אנסה להבין את הטיעון של ישראל כי השגת הדרכונים נועדה למלחמה בטרור", אמר גוף ל"הארץ". "אינני יכול להצדיק את המעשה, בין השאר משום שאולי הדרכונים נועדו לשמש להתנקשות במדינה שלישית, ודבר כזה היה גורם נזק בלתי נסבל לניו זילנד".

גוף אמר כי ידוע לו על שימוש שנעשה בעבר בדרכונים ניו זילנדיים על ידי ישראל. "פעילות הקבוצה הנוכחית התמשכה על פני תקופה ארוכה והם נכנסו לניו זילנד פעמים רבות. אין לנו ספק כי השיגו דרכונים ניו זילנדיים בעבר".

"נכון ששני הישראלים לא הואשמו בפעולת ריגול אלא במעשה פלילי של ניסיון להשיג דרכון במרמה, אך מבחינתנו זו פגיעה חמורה בריבונות וביושרה של מערך הדרכונים הניו זילנדים. היינו נוקטים באותם צעדים נגד כל מדינה שהייתה מפרה ריבונותנו, כמו שנקטנו ב-1996 נגד צרפת בפרשת גרינפיס. המעשה של צרפת היה אז חמור הרבה יותר. הם לא היו מעורבים בריגול ולא הואשמו בכך". גוף אמר עוד כי הוא ידיד של ישראל, וביקר בה כמה פעמים.

בצעד חריג החליטה ביום חמישי ממשלת ניו זילנד להטיל על ישראל עיצומים שמשמעותם בפועל היא ניתוק הקשרים הדיפלומטיים. על ההחלטה הודיעה ראש ממשלת ניו זילנד, לאחר הקראת גזר הדין של שני הישראלים העצורים במדינה - אלישע קרא ואוריאל זושה קלמן.

אף שכתב האישום, שהוגש בבית המשפט הגבוה בעיר אוקלנד, לא ייחס לשני הישראלים חברות במוסד, קבעה ראש הממשלה בהודעתה כי הם פעלו מטעם "שירותי הביון של ישראל". על השניים, שהודו בעבירות של ניסיון להשיג במרמה דרכון ושל חברות בארגון פשע, הוטלו שישה חודשי מאסר בפועל וקנסות של 50 אלף דולר ניו זילנדי (כ-33 אלף דולר אמריקאי).

קלרק פירטה את העיצומים שיוטלו על ישראל. היא הודיעה כי פקידי ממשלה ישראלים שיבקשו לבקר בניו זילנד, יידרשו להצטייד באשרת כניסה (החובה לא חלה על תיירים ומטיילים). לדבריה, לא תאושר בקשת נשיא המדינה, משה קצב, לבקר בחודש הבא בניו זילנד, במסגרת מסעו לאוסטרליה. עוד מסרה, כי יושעו ביקורים הדדיים של משלחות רמות דרג.

קלרק הכריזה כי לא תאושר האמנתו של השגריר החדש של ישראל, כשזה ימונה לתפקידו וכי יצומצמו המגעים בין ממשלת ניו זילנד ופקידיה לקונסולי הכבוד של ישראל בניו זילנד.

בהודעת הגינוי החריפה, נאמר: "ישראל היא מדינה שעמה יש לניו זילנד יחסי ידידות זמן רב. ממשלת ניו זילנד מתייחסת לפעולות סוכני הביון הישראלים לא רק כבלתי מתקבלים לחלוטין אלא גם כהפרה של הריבונות של ניו זילנד והמשפט הבינלאומי".

ממשלת ישראל אינה מתייחסת לטענה כי השניים פעלו מטעם המוסד, ומנסה מאז אתמול למזער את הנזק שנגרם ליחסי החוץ של ישראל בכלל, ואלה עם ניו זילנד בפרט. דובריה משתדלים לשמור על תגובה מאופקת ופרופיל נמוך.

מה שהחריף את תגובתה של ממשלת ניו זילנד היתה העובדה כי ממשלת ישראל לא נענתה לבקשתה, שהוצגה לה עוד לפני שלושה חודשים, לספק הסבר למעשה ולהתנצל עליו. מקורות במשרד החוץ אמרו אמש כי מדיניות זו נכפתה עליהם בהוראות מגבוה ממשרד ראש הממשלה והמוסד.

המקורות אמרו, כי הטיפול בפרשה היה לדעתם כושל מלכתחילה, ועקב האילוצים הוטלה המשימה על דיפלומטית לא בכירה, אורנה שגיב, הממונה על שגרירות ישראל באוסטרליה, שהיא גם אחראית ומואמנת לייצג את ישראל בניו זילנד. ישראל סגרה לפני כמה שנים את שגרירותה בוולינגטון עקב קיצוצים בתקציב, וזה כשנה לא מינה שר החוץ שגריר לאוסטרליה.

מקורות מדיניים בניו זילנד אמרו ל"הארץ" כי ב"חבילת" העיצומים שהוטלה יש במכוון ניסיון להפריד בין פגיעה בעם הישראלי לממשלתו. מלשכת הנשיא קצב נמסר כי לא תוכנן ביקור בניו זילנד.

בתוך כך הציע ראש ממשלת אוסטרליה, ג'ון הווארד, לתווך בין שתי המדינות. בראיון לתחנת רדיו במלבורן, אמר ראש הממשלה כי אינו מבקש להיראות כאילו הוא מתערב בעניינים של מדינות אחרות, אבל יש לו קשרים טובים עם המנהיגים בישראל ובניו זילנד. לדבריו, הוא מבין את אי שביעות הרצון של ניו זילנד בפרשה, אך על הניו זילנדים להיות רגישים ולחשוב על ההשלכות ארוכות הטווח של הפרשה.

בתוך כך, דובר של התובע הכללי באוסטרליה הודיע אתמול, כי מתנהלת חקירה כדי לברר אם הרשת שאליה השתייכו השניים פעלה גם באוסטרליה. הוא אף גילה כי שוטרים אוסטרלים ערכו חיפוש בביתו של קרא בסידני, זמן קצר לפני מעצרו בניו זילנד.