שוויון, כי ככה זה בדמוקרטיה

בציבוריות הישראלית יש משולש ברמודה. כמו המשולש המקורי, גם בזה הישראלי, רבים יצאו בהצהרות כי יכבשו אותו, אך משהגיעו אליו, פשוט נעלמו. המשולש הישראלי נוגע לגיוס תלמידי הישיבות החרדיים, והנעלמים הם הפוליטיקאים החילוניים, שמתחייבים בנושא בעודם באופוזיציה, אך נעלמים כשהם נכנסים לממשלה. נעדרי השנים האחרונות הם ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק וראש המשלה הנוכחי, אריאל שרון. באשר לשינוי - חבל שפריצקי, שהיה מופקד על נושא החרדים, לא ביקש מהחוקר הפרטי שבאותו המחיר גם יבדוק לאיפה נעלמה האידיאולוגיה של המפלגה...

גילוי נאות – אני מעריך מאד את המגזר החרדי וחושב שהוא חלק חשוב בעם המופלא הזה שנקרא העם היהודי. בגלל הערכה זו, אני חושב שכוונתו המקורית של בן גוריון, שרצה לשמר אליטה רוחנית של לומדים והסכים ל-400 תלמידים שלא יתגייסו לצבא אלא ילמדו תורה, היתה נכונה. אך ה-400 הפכו לכ-32 אלף, שהם כ-11% מכל מחזור גיוס. לא לכך התכוון המשורר, וגם לא המנהיג. מצב של חברת לומדים שלא תורמים לחברה הוא מצב ייחודי למדינת ישראל, ולא היה מעולם חלק מהתרבות היהודית. קחו 400, קחו 800, אתם יודעים מה, קחו 1,000 תלמידים שלא יתגייסו, אבל 32,000??? נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק הגדיר זאת במדויק במילים: "הכמות הפכה לאיכות".

רק כדי לסבר את האוזן, לפי אכ"א, אם רק חצי מהחרדים היו מתגייסים, נטל המילואים היה יורד במחצית, והדוגמא הטובה ביותר לכך היא הפרוייקט המוצלח מאד של הנח"ל החרדי. השירות יעשה טוב גם להורדת המתח הבין-מגזרי בישראל, ויש לכך חשיבות רבה בביסוס הסולידריות החברתית במדינה. אך ישראל הפכה עצמה במודע לדמוקרטיה לא דמוקרטית. מדינה שבה ההבדל היחידי בין מי מתגייס לבין מי שלא מתגייס הוא צבע הבגדים שהוא לובש: לבוש רגיל - דינו שירות. לבוש שחור - דינו פטור.

החרדים צריכים לשרת בצבא או בשירות אזרחי כלשהו (ודרך אגב, גם הערבים, אבל זה סיפור אחר), כי ככה זה בדמוקרטיה. בדמוקרטיה אמיתית אין כזה דבר שמגזר שלם מקבל פטור מהנטל שמתחלק בין כל השאר, רק בגלל שלפוליטיקאים שלו יש עוצמה. ואל תטעו, אין לכך שום קשר לעובדה שלאחרונה יש גם משתמטים חילוניים. חילוני שלא משרת הוא משתמט, חרדי שלא עושה כן, עושה זאת ברשות המדינה ולכן אין מה לבוא אליו בטענות...

ובכלל, אין מה לבוא בטענות לגנב, צריך לבוא בטענות לשוטר, דהיינו, לשלושת רשויות השלטון בישראל, שכולן נכשלו בטיפול בנושא. לא ניכנס כאן להסברים לוגים או מילים גבוהות, רק נגיד מילה אחת, העומדת בבסיס הדמוקרטיה המודרנית – שוויון. כולם שווים בפני החוק, ולכן כולם צריכים לשאת בנטל החברתי. בלי משחקים ובלי פלפולי מילים. אין שום סיבה שבעולם שחרדים לא יתגייסו לשירות כלשהו, כפי שמתגייסים תלמידי ישיבות ההסדר (הדתיים-לאומיים), שגם הם משרתים בפועל פחות זמן מהחילוני הממוצע. זו גם פשרה, אבל אפשר לחיות אתה, כי יש לכבד את השונות, אבל לכל שונות רלוונטית יש גבול, ובמקרה הזה, הגבול הוא ברור מאד. חבל רק שבמקרה שלנו, הגבול משיק לגבולות ברמודה...