ירוחם משל? מי זה?

שחקני הפועל תל-אביב התעוררו אתמול עם כאב ראש בלתי נסבל. כישלונה של הפועל לנצח את יריבתה המושבעת מכבי בדרבי, נישל אותה למעשה מכתר האליפות, לטובת מכבי חיפה. הירוקים לפני האדומים. אירועי חג הפועלים אתמול מלמדים שכמו בספורט, גם בפוליטיקה: הצעירים הירוקים מובילים - הקשישים האדומים משתרכים מאחור.

האחד במאי, חג הפועלים, נחוג השנה על ידי קומוניסטים וארגוני איכות סביבה, שיתוף פעולה לחלוטין לא מובן מאליו. מצעד המחאה המרכזי בתל-אביב החל בשקט יחסי, אך נשא בהמשך אופי שונה: תשעה פעילים עוכבו לחקירה במעצר אלים, לאחר שניסו לפי החשד לזרוק פגרי פרה לעבר סניף של מסעדת מקדונלד'ס בעיר.

המבוגרים בינינו זוכרים אחד במאי אחר. חלקם יכולים אפילו למשות מהזיכרון את שמעון פרס, היום שר החוץ בממשלת שרון, צועד בראש המפגינים, לבוש בחולצה אדומה, כובע טמבל לראשו ולצדו מזכ"ל ההסתדרות האגדי, ירוחם משל. בחגיגות אתמול, לעומת זאת, פרס היה אחד האנשים היותר מושמצים, שני רק לראש הממשלה.

תמצית הסיפור היא הנוכחים והנפקדים. הנפקדים - או שמא המתפקדים – הם מפלגת העבודה. המפלגה שנהגה לשגר מיסיונרים סוציאליסטים בחג הפועלים לרחובות, סגרה אתמול, באורח סמלי להפליא, את רשימות המתפקדים לשורותיה. עד לפני כמה שנים מסות של פעילי המפלגה היו נוהרות לרחובות ביום הזה. אתמול הם העדיפו ללקק מעטפות.

הנוכחים הם הכוחות החדשים שחברו אתמול לסוציאליסטים הוותיקים. בין האורחים היו מגמה עממית (המוחה נגד הגלובליזציה), הקשת הדמוקרטית המזרחית, אנונימוס (תנועה למען בעלי חיים) ופעילי התנועות הירוקות. השילוב הזה, בין הירוקים לאדומים, רחוק מלהיות טבעי. למעשה, זו הפעם הראשונה בארץ, שהירוקים משתתפים בחג הפועלים.

השנה חלה תפנית שאיפשרה את שילוב הכוחות. הפגנות מחאה אלימות נערכו בשנה וחצי האחרונות נגד הגלובליזציה וקרן המטבע העולמית – החל בסיאטל, דרך בוסטון ופראג ועד לקוויבק. אנשים משני צדי המתרס הגיעו להכרה שהם עומדים בפני אויב משותף. כמו בחזונו הנשכח של קרל מרקס, ההוויה קבעה את התודעה. וכך, לצד הקריאה המסורתית "יחי האחד במאי", אפשר היה לשמוע השנה סיסמאות בגנות כביש חוצה ישראל ו"ספסרי בשר החיות".

רוני ערמון מ"מגמה פעילה" הסביר את תהליך ההתקרבות: "לקח קצת יותר מדי זמן, אבל ההבנה המשותפת הגיעה, והיא בעצם מאוד טבעית. מי שמנצלים עובדים הם גם אלה שסוללים את חוצה ישראל".