ראש הממשלה, אריאל שרון, יקיים היום התייעצות שרים מיוחדת כדי לדון בחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג בעניין גדר ההפרדה, ובהשלכותיה. בדיון ישתתפו גם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ובכירים במשרדי המשפטים והחוץ. שר המשפטים, יוסף לפיד, אמר שלשום לגלי צה"ל כי ישראל לא תמלא אחר החלטות בית הדין. בקול ישראל דווח כי ח"כ אופיר פינס (העבודה) הציע לשרון להקים צוות משימה מיוחד בראשות יו"ר העבודה, ח"כ שמעון פרס, כדי לנסות ולמזער את הנזקים שייגרמו לישראל באו"ם עקב ההחלטה.
כתבי "הארץ", שלמה שמיר ואלוף בן, מוסיפים:
בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג פסק שלשום נגד גדר ההפרדה הישראלית, וטען כי שיקולי הביטחון של ישראל אינם מצדיקים את בנייתה, המנוגדת לחוק הבינלאומי. בית הדין קרא לישראל להפסיק את בניית הגדר, לפרק את כל החלקים שנבנו עד כה על שטחים שמעבר לקווי 67', ולשלם פיצויים לפלסטינים שנפגעו מבנייתה.
נציג אש"ף באו"ם, נאסר אל-קידווה, הודיע כי יבקש מעצרת האו"ם להתכנס לדיון חירום ביום שני או שלישי, בו תועלה הצעתה של הרשות הפלסטינית, שקוראת לישראל להרוס תוך שישה שבועות את הגדר. לפי המידע בירושלים, הצעת ההחלטה שתוגש השבוע תכלול כמה סעיפים: אימוץ חוות הדעת של בית הדין, תמיכה בהחלטותיו, סעיף "אופרטיבי" שיקרא ליישום המסקנות וירמוז לצעדים "אופרטיביים" במקרה שישראל תסרב והתייחסות להתנחלויות. ההערכה היא כי בדיון השבוע תנסה הרשות לטשטש כי חוות דעת בית הדין אינה מחייבת ומייעצת בלבד, כדי ליצור רושם שישראל אינה מצייתת לבית הדין. חוות הדעת תגיע למועצת הביטחון רק בספטמבר, אז מתכנסת העצרת החדשה.
בארה"ב מתנגדים להתערבות האו"ם
דיפלומטים ישראלים באו"ם העריכו אתמול כי העצרת הכללית תאשר את הצעת ההחלטה הפלסטינית. בגלי צה"ל דווח, כי במשלחת ישראל לאו"ם מעריכים כי ההצעה תזכה לרוב אוטומטי בגלל תמיכת גוש המדינות הערביות והבלתי מזדהות. החלטות העצרת הכללית אינן מקנות לאו"ם סמכות אכיפה. בתוך כך אמרו אתמול בבוקר גורמים מדיניים בירושלים לקול ישראל, כי ארה"ב הבטיחה לישראל למנוע הטלת סנקציות במועצת הביטחון בעת שעניין גדר ההפרדה יגיע לדיון במועצה.
הממשל האמריקאי הביע שלשום התנגדות מהפנייה לאו"ם בעניין הגדר. דובר משרד החוץ בוושינגטון אמר כי הממשל סבור שאין להעלות את עניין הגדר בעצרת האו"ם והדרך ליישב את הסכסוך היא במסגרת מפת הדרכים. שר החוץ האמריקאי, קולין פאוול, אמר כי ישראל הוכיחה שמאז הקמת הגדר היא הצליחה להפחית את חדירות המחבלים לשם פיגועים.
לדברי פאוול, פניית האו"ם לבית הדין בהאג לא היתה במקומה וחוות הדעת שנתנו השופטים איננה מחייבת. הוא הדגיש כי גם וושינגטון איננה שבעת רצון מתוואי הגדר אך ישראל רגישה לעמדת וושינגטון וכן להיבטים המטרידים את שופטי בג"ץ בירושלים. לדבריו, ישראל צריכה להימנע מלנצל את הגדר כדי לקבוע את גבולותיה.
השופטים: הפעלת סמכותנו מוצדקת
בהחלטת השופטים, שעוררה תגובות רבות בארץ ובעולם, נאמר כי אי אפשר להצדיק את החומה בנימוקים צבאיים. עוד נכתב, כי ישראל הפרה בהקמת הגדר את החוק ההומניטרי הבינלאומי ואת חוק זכויות האדם, בכך שפגעה בחופש התנועה של אזרחים פלסטינים, ופגעה בזכותם לעבודה, לחינוך ולבריאות. ישראל, לפי חוות הדעת, הפרה אמנות והסכמים בינלאומיים רבים שעליהם חתמה.
בית הדין, שאין בסמכותו לכפות על ישראל את מסקנותיו, קרא למועצת הביטחון של האו"ם לשקול צעדים נגד ישראל, כדי לכפות עליה את הפסקת הבנייה.
בית הדין קבע שיש לו סמכות לדון בגדר ההפרדה, אותה הוא מכנה "החומה שהוקמה בשטח הפלסטיני הכבוש", בהתאם להחלטת עצרת האו"ם. השופטים קבעו גם שהפעלת סמכותם במקרה הזה מוצדקת, וניתחו באריכות את המצב המשפטי ואת ההיסטוריה של הכיבוש הישראלי בשטחים. הם לא דנו בקטעי הגדר, שהוקמו בתחום הקו הירוק. ההכרעה ניתנה ברוב של 14 תומכים מול מתנגד יחיד - השופט האמריקאי, תומס בורגנטל.
ביה"ד הכיר ב"אלימות חסרת אבחנה" כלפי אזרחי ישראל
"על ישראל למלא את התחייבותה לכבד את זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית, ואת החוק ההומניטרי הבינלאומי וחוק זכויות האדם, וביחוד להעניק חופש גישה למקומות הקדושים", נאמר בהחלטת בית הדין.
השופטים השתכנעו, שהקמת הגדר עשויה לקבוע עובדות בהתוויית הגבול העתידי בין ישראל ומדינה פלסטינית. על ההתנחלויות אמרו השופטים, כי "אינן חוקיות לפי אמנת ז'נבה הרביעית".
השופטים דחו את טענת ישראל, שהקמת הגדר היתה הכרחית לצרכי ביטחון: "הפרת זכויות האדם של הפלסטינים אינה יכולה להיות מוצדקת בצורך צבאי, בביטחון לאומי או בשמירת הסדר", נאמר בהחלטה. "הקמת החומה עומדת בסתירה להתחייבויות משפטיות בינלאומיות של ישראל". השופטים גם דחו את טענת ישראל, שהקמת הגדר היתה מעשה של הגנה עצמית, לפי סעיף 51 במגילת האו"ם. "הסעיף אינו רלבנטי", נאמר בהחלטה.
בית הדין הבינלאומי הכיר בכך שישראל סובלת מ"אלימות חסרת אבחנה" נגד אזרחיה, וקבע כי זכותה וחובתה להגיב כדי להגן על חייהם - אבל לדעת השופטים, עליה לעשות זאת בהתאם לחוק הבינלאומי.
בסיכום החלטתם קראו השופטים לאו"ם, וביחוד לעצרת הכללית ולמועצת הביטחון, לבחון אילו צעדים עליהם לנקוט "לסיום המצב הבלתי חוקי שנובע מהקמת החומה והמשטר הנלווה, ולהביא בחשבון את חוות הדעת" של בית הדין הבינלאומי.
בית הדין התבקש לדון בגדר ההפרדה, לפי החלטת עצרת האו"ם מדצמבר 2003, והוא ימסור לאו"ם את עמדתו. ישראל ואש"ף נערכו מראש לקרב ההסברתי והדיפלומטי בעקבות המסקנות הצפויות.