המדינה מערערת על ההחלטה שלא להרשיע את טל פודים בהרצת מניות באינטרנט

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה בשבוע שעבר לביהמ"ש המחוזי בתל אביב הודעת ערעור על החלטתו של השופט בינימיני שלא להרשיע את את טל פודים בעבירות של תרמית בניירות ערך ולהטיל עליו עונש של 300 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור.

כזכור, הואשם טל פודים, בנו של איש העסקים יאיר פודים, כי בשנת 1999 העביר במשך יום מסחר בבורסה שמונה הודעות כוזבות באמצעות פורום גולשים באתר אנליסט און ליין בדבר כוונתה של חברת לידר (שאביו מחזיק בה מניות) לבצע הצעת רכש במניות אורדן . הודעותיו של פודים גרמו לעלייה משמעותית בשערי מניית אורדן ובמחזור המסחר בה.

בעקבות המקרה הואשם פודים בשלוש עבירות של תרמית בקשר לניירות ערך ובעבירה על חוק המחשבים. פודים הודה בעבירות המיוחסות לו במסגרת עסקת טיעון, בה ביקשה הפרקליטות, בראשות עו"ד יעל אלמוג, כי ביהמ"ש יטיל על פודים 4 חודשי עבודות שירות, קנס כספי ומאסר על תנאי. עורכי דינו של פודים, אלי זהר ורועי בכלר, ביקשו מביהמ"ש שלא להרשיעו ולהטיל עליו עונש של 300 שעות של"צ. כאמור, השופט בינימיני קיבל את עמדת הסנגוריה ולא הרשיע את פודים.

בערעור שהגישה המדינה באמצעות אלה רובינק, פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), נטען כי השופט בינימיני שגה בכך שקבע כי מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מהכלל הבסיסי של הרשעת נאשמים בעבירות שהם מבצעים.

לטענת הפרקליטות, קביעתו של השופט בינימיני כי במעשיו של פודים לא היתה פגיעה של ממש באינטרס הציבורי ובאמון הציבור בשוק ההון, וכי ממילא לא התכוון החוק להגן על משקיעים המתבססים על מידע המופץ באינטרנט - היא שגויה.

לטענתה, התעלם השופט מחשיבות רשת האינטרנט כמקור מידע רב עוצמה בשוק ההון המודרני ומכוחה של הרשת בהפצת מידע באופן מהיר ואפקטיווי. המציאות מלמדת, טוענת הפרקליטות, כי משקיעים מתבססים על המידע המופץ ברשת ופועלים על פיו, ויתרה מכך - גם ברוקרים מקצועיים מסתמכים על מידע זה המתפרסם באתרים פיננסיים ברשת, והם לבטח ראויים להגנה.

עוד טוענת הפרקליטות, כי כוונת המחוקק היתה להגן הן על המשקיע המתוחכם והן על המשקיע ה"קטן" כאחד.

לעניין עיקרון אחידות הענישה, טוענת הפרקליטות כי החלטתו של השופט בינימיני חריגה בהיותה המקרה הראשון והיחיד בישראל בו הוחלט שלא להרשיע נאשם בביצוע עבירה של תרמית בניירות ערך, על אף שנמצא אשם בכך.

הפרקליטות טוענת כי ביהמ"ש נתן משקל יתר לכך שמדובר בהעמדה ראשונה לדין על תרמית ניירות ערך באינטרנט. לטענתה, אין הבדל במהות העבירה שבוצעה, אלא רק במדיום הטכני שנעשה בו שימוש, ואין במדיום זה לשמש עילה שלא להרשיע את פודים.

לעניין הרתעת הציבור, טוענת הפרקליטות כי אין לראות בהעמדה לדין כעונש, אלא יש לראותה כפעולה של הרשות המבצעת. לטענת הפרקליטות, החלטה כי מדובר בענישה סותרת את עיקרון הפרדת הרשויות ומשיגה תוצאה הפוכה מהמטרה ההרתעתית שבענישה. עמדה מעין זו, טוענת הפרקליטות, תפתח פתח לכל עבריין לטעון כי הענישה מוצתה עם הגשת כתב האישום.

הפרקליטות טוענת עוד, כי גם הקביעה של השופט בינימיני שדי בהגשת כתב אישום בעבירות שבוצעו באמצעות רשת האינטרנט כדי לסייע להרתעת גולשים המשתמשים ברשת לשם ביצוע עבירות - מוטעית, וכי דווקא בשל "תחושת החופש המוחלט ואווירת המציאות המדומה הקיימת ברשת", כדברי השופט, היה על ביהמ"ש לבטא בהחלטתו מסר ברור וחד הרבה יותר.

אי ההרשעה, טוענת הפרקליטות, יעניק דווקא היתר לציבור להתייחס לביצוע עבירות באמצעות הרשת לא בכובד הראש הראוי לו, והעובדה שמדובר במקרה ראשון שמובא לביהמ"ש נותנת לדברים משנה תוקף.

הפרקליטות מתייחסת בערעורה גם לנסיבות האישיות, שהיוו לטענת בית המשפט נסיבות מקלות, וטוענת בעניין זה כי הקביעה שפודים פעל שלא מתוך מניע כלכלי אלא מתוך מניע נפשי אינה מהווה סיבה שלא להרשיע את הנאשם, וכי כל נאשם בכל עבירה מבצע אותה מתוך מניע נפשי כלשהו.

לסיכום, מבקשת הפרקליטות כי ביהמ"ש יבטל את ההחלטה של השופט בינימיני, ירשיע את פודים ויגזור עליו 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי.