משפט מרדכי: הפרקליטות שוקלת לערער על קלות העונש

פרקליטות המדינה צפויה לערער על העונש שהוטל על השר לשעבר, יצחק מרדכי, 18 חודשי מאסר על תנאי. גם מרדכי אמר בצאתו מבית המשפט כי הוא מתכוון לערער על העונש ולהמשיך להיאבק על חפותו. הפרקליטות תשאב עידוד מכך שגזר הדין לא ניתן ברוב קולות אלא תוך התנגדות של השופטת בהרכב, לעומת שני שופטים.

גזר הדין ניתן ברוב של שני שופטים, יעקב צבן ורפי כרמל. השופטים התחשבו במכה הקשה שספגה הקריירה הציבורית של מרדכי מעצם הרשעתו בעבירות מין והחליטו להעניש אותו במאסר על תנאי בלבד. למרות שבגזר הדין כתבו השופטים כי בשל העבירות החמורות של איש ציבור יש מקום גם לעונש מאסר בפועל. "מדובר באיש ציבור, וכשמדובר ביצחק מרדכי המשימה קשה פי שבעים ושבעה, שכן מדובר באיש ציבור מהמעלה הראשונה, שעבר עבירות מין שחברתנו סולדת מהן ושיש בהן קלון. המעשים מצדיקים עונש מאסר בפועל. מדובר במעשים נלוזים שראויים לענישה משמעותית ובמקרה של איש ציבור הם ראויים אפילו להיות עונש הרתעה", כתבו השופטים.

מנגד טענה השופטת בהרכב, רבקה פרידמן-פלדמן, כי יש להטיל על מרדכי עונש מאסר בפועל. השופטת כתבה כי "מחד, עומד לפנינו נאשם שניתן לומר כי חייו נהרסו, הקריירה שלו, שמילאה את כל חייו, התרסקה, הפרסום החריג שניתן לפרשה גרם לו נזק בלתי הפיך ולמעשה חייו לעולם לא יחזרו לקדמותם. נאשם זה אינו זקוק עוד לענישה כגורם מרתיע. מנגד עומד נאשם שנשא בתפקידים ציבוריים בכירים ביותר". לכן, כותבת השופטת, "מבחינה זו, ישנה חשיבות רבה למסר שיצא בגזר דין זה, הן לגבי התנהגות ראויה של חיילים בכלל ומפקדים כלפי הכפופים והכפופות להם, הן לגבי התנהגות ראויה של אנשי ציבור והן בכלל. לפיכך הייתי גוזרת על הנאשם מאסר בפועל, ולא בעבודות שירות, למשך ארבעה חודשים, ומאסר על תנאי למשך 12 חודשים".

בצאתו מבית המשפט אמר מרדכי: "אני בטוח בחפותי ואערער על כל פסק דין שיהיה עד שאצא זכאי. אני חוזר ואומר מה שאמרתי פעמים רבות: 'אני חף מפשע'".

פרקליטו, יאיר גולן, אמר כי "גזר הדין משקף את הממצאים והעובדות שנקבעו בהכרעת הדין". בנוגע לעניין הקלון הוא אמר כי "אין הכרזה משפטית שמדובר בקלון. השופטים ציינו את זה במובן המהותי והפורמלי, אך לא הצהירו על כך". לגבי המשך הדרך של מרשו אמר גולן כי "מטבע הדברים לא קל, אך הוא ימשיך להילחם על חפותו".

במקרה שמרדכי יחליט לחזור בו מכוונתו לערער על גזר הדין במשפטו, ואם גם הפרקליטות תחליט שלא להגיש ערעור, הוא יוכל לחזור ולכהן כחבר כנסת, זאת על אף שהורשע בעבירות שיש בהן קלון. על פי "חוק יסוד: הכנסת" תישלל מח"כ האפשרות להיות חבר בבית רק לאחר שהורשע בעבירה פלילית בפסק דין סופי, נידון לעונש מאסר בפועל של לפחות שלושה חודשים ונקבע כי יש קלון בעבירה אותה ביצע.

במשפט מרדכי השופטים אומנם קבעו כי יש קלון בעבירות שביצע, אולם העונש שנגזר עליו הוא מאסר על תנאי ולכן במידה שאף אחד מהצדדים לא יערער על העונש והוא יהפוך לסופי, יוכל מרדכי לשוב לכיסאו במשכן.

המצב יכול להשתנות אם לאחר הגשת הערעור השופטים יחליטו להחמיר את עונשו של מרדכי לשלושה חודשי מאסר בפועל לפחות. במקרה כזה יורחק מרדכי מהכנסת ולא יוכל להיבחר אליה במשך שבע שנים לאחר שתסתיים תקופת מאסרו.

בקרוב תקיים ועדת הכנסת דיון במעמדו הנוכחי של מרדכי, שעל פי בקשתו הושעה מהכנסת.

ח"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, אומרת בתגובה לגזר הדין שהוטל על השר לשעבר, יצחק מרדכי, כי הוא "הופך עבירה חמורה מכל בחינה לסתמית, ושולח מסר מסוכן גם לנשים שאנחנו מצפים מהן להתלונן וגם לגברים שאנחנו מצפים שהעונש ירתיע אותם. אין כאן לא גורם של הרתעה ולא של ענישה. מרדכי מוצג כקורבן במקום קורבנותיו".

השרה לשעבר, שולמית אלוני, אומרת כי אי הבהירות סביב הקלון שהטיל או לא הטיל בית המשפט על יצחק מרדכי מהווה בעיה. "בחברה מודרנית מטרת העונש היא להגן על החברה ולהרתיע עבריינים פוטנציאלים. במקרה הזה העונש שניתן משיג את מטרתו אך ורק אם יוטל על מרדכי קלון. ללא הדגשה ברורה של עבירה שיש עמה קלון - כאילו לא נעשה דבר. 18 חודשים על תנאי בלא קביעה מפורשת קלון אינם משיגים את מטרת העונש ואין בהם משום הרתעה".

אלוני הוסיפה כי לדעתה אין צורך להטיל עונש מאסר על מרדכי. "אני חושבת שהאיש איננו מסוכן עוד לציבור בנושא של הטרדה מינית, ולכן אין צורך לגונן מפניו ולהכניסו אל בין הסורגים".

חברת הכנסת זהבה גלאון מסרה בתגובה כי "בית המשפט אמר את דברו". היא נימקה את אופן תגובתה בכך ש"אין זה מתפקידה הציבורי להגיב בנושא", ובכך שלתחושתה "סיימה את תפקידה בפרשה בכך שעודדה את המתלוננת הראשונה למסור תגובה רשמית".

באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית אמרו כי "הציפיה שלנו מבית המשפט היתה למסר חד משמעי שמוקיע את ניצול השררה לשם פגיעה מינית בנשים, מסר שלפיו הציפיה מאיש ציבור היא לאמות מידה מוסריות. גזרי דין כאלה מרתיעים נפגעות תקיפה מינית מלהתלונן במשטרה ומערערים את אמונן במערכת אכיפת החוק".