סקר מדד השלום: רוב בעד הרס התנחלויות שיפונו

התמיכה הסוחפת בציבור היהודי בישראל בבניית גדר ההפרדה נותרה בעינה, ונשמר הרוב הברור בציבור זה התומך בתוכנית ההתנתקות החד צדדית. הרוב מעדיפים כי במהלך של פינוי ייהרסו הבניינים והתשתיות ולא יושארו לשימוש הפלסטינים. בעניין ביצועי הממשלה בתחום הכלכלי - אין תמימות דעים בשאלה אם חלו שיפור או החמרה בהשוואה לשנה שעברה או שלא היה שינוי ממשי. רוב מבין הנשאלים מעניקים למדיניות הכלכלית ציון בינוני או נכשל. אלה ממצאיו העיקריים של סקר מדד השלום שנערך בימים ב-ד, 30-28 ביוני 2004.

מה צריך להיות סדר העדיפויות של הממשלה? 48% הציבו במקום הראשון את נושא הביטחון והיחסים עם הפלסטינים, 21% - את ייצוב הכלכלה והמשק, 12% - את הטיפול בפערים החברתיים והכלכליים, 5% - את הטיפול בשחיתות בממסד, 4% - את הטיפול באלימות בחברה ונושאי דת ומדינה, ורק 2% הציבו בראש סולם העדיפויות את שמירת הסביבה. ממצא זה שב ומצביע על החשיבות העליונה שהציבור מייחס לביטחון, ומכאן אפשר אולי להניח כי אם הציבור ישוכנע שפינוי ישפר את מצבה הביטחוני של ישראל, הוא יהיה נכון לעשות ויתורים משמעותיים בנושא.

הביקורת הנמתחת על גדר ההפרדה בישראל ומחוצה לה לא שחקה את התמיכה הסוחפת והחוצה מחנות של הציבור היהודי-הישראלי במהלך זה. כיום 78% תומכים או תומכים מאוד בגדר, ורק 16% מתנגדים לה או מתנגדים מאוד. רוב של 62% מהציבור היהודי גם סבורים כי בניית הגדר שיפרה את תחושת הביטחון של רוב הציבור הישראלי. רק 4.5% מעריכים כי היא פגעה בתחושת הביטחון. 26% סבורים כי הבנייה לא השפיעה. מהי השפעת הגדר על נכונותו של הצד הפלסטיני לחפש פתרון? רק 14% מעריכים כי הבנייה הגבירה את עניינם של הפלסטינים במציאת פתרון. יש פחות או יותר שוויון בין מי שסבורים כי הגדר הנבנית הקטינה את הרצון לחפש פתרון - 36% - למי שסבורים כי היא לא השפיעה - 33%.

הדחף להיפרד מן הפלסטינים עולה גם מן התמיכה הגבוהה - 68% - בתוכנית ההתנתקות החד צדדית של אריאל שרון בעזה. ואולם, בניגוד לתמיכה החוצה-מחנות בנוגע לגדר, כאן ניכרים הבדלים חריפים בין מצביעי המפלגות השונות. בעוד שבקרב מצביעי עבודה, ליכוד מרצ ושינוי יש תמיכה בהתנתקות - 81% ,85% ,69% ,84%, בהתאמה - הרי שבקרב מצביעי ש"ס ומפדל יש רוב למתנגדים - 70% ו-60%, בהתאמה. שיעור המאמינים מקרב הציבור היהודי כי ראש הממשלה שרון אכן מתכוון לבצע את תוכניתו גבוה מאוד - 78%. רק 19% אינם מאמינים בכוונתו זו. פילוח על פי הצבעה לכנסת בבחירות האחרונות מעלה רוב למאמינים בכל המפלגות, פרט לש"ס.

לאחר שפורסם כי ביצוע ההיפרדות החד צדדית עשוי להיות כרוך במעורבות של גורמי חוץ כ"צד שלישי", שאלנו: "האם מקובל או לא מקובל עליך שיתוף כל אחד מן הגורמים הבאים כצד שלישי במהלך ביצוע תוכנית התנתקות בעזה?" כבעבר, מעורבות אמריקאית זכתה בתמיכה, אף כי הפעם די מסויגת - 47% (התנגדו 20% ,33% לא ידעו). אשר למעורבות של בריטניה, גרמניה או צרפת, שיעור המתנגדים עלה על שיעור התומכים, וכך גם בנוגע למעורבות הקוורטט, האיחוד האירופי והאו"ם. את הירידה בתמיכה אפילו במעורבות האמריקאית אפשר להסביר בחששו של הציבור, כי ארה"ב תנסה לפצות את העולם הערבי, או לפייס את אירופה, על חשבון ישראל. במפתיע, 66% מהנשאלים העריכו כי מעורבות מצרית יכולה לסייע בקידום התיאום בין ישראל לפלסטינים לקראת ההתנתקות. 26% סברו כי התערבות מצרית אינה יכולה לסייע. ליתר לא היתה דעה ברורה.

מה ייעשה במבנים ובתשתיות בעת פינוי התנחלויות? 52.5% מן הנשאלים במגזר היהודי סברו כי צריך להרוס את כל הבתים והתשתיות כפי שנעשה בימית, 34% העדיפו להשאיר את הבניינים והתשתיות במקומם, בידיעה שהפלסטינים יעשו בהם שימוש, ואילו 6% סברו שיש להרוס את הבניינים אך להשאיר את התשתיות לשימוש הפלסטינים. בשאלה זו התגלו פערים גדולים בין מצביעי המפלגות השונות. רוב בקרב מצביעי ליכוד וש"ס היו בעד הריסה מלאה של בתים ותשתיות. רוב בקרב מצביעי מרצ היו בעד הותרת הבתים והתשתיות. מצביעי עבודה, מפדל, שינוי והאיחוד הלאומי נחלקו כמעט שווה בשווה בין מי שתמכו בהריסת הבתים והתשתיות למי שסברו שיש להותיר אותם על כנם.

מהו צפי הציבור בעניין ההתנגדות של תושבי ההתנחלויות לחיילים שיבואו לפנותם? ההערכה מרמזת כי הציבור חושב שהמתנחלים ברצועה השלימו עם גורלם. הרוב, 63%, מעריכים כי הסיכוי שמתנחלים יפעילו נשק נגד החיילים הוא נמוך, ו-13% בלבד סבורים כי הסיכוי להתנגדות חמושה לפינוי הוא גבוה.

בסקר נבדקו גם את תפישות הציבור היהודי בנוגע לביצועי הממשלה בתחום הכלכלי, שם ההערכות הן בינוניות-נמוכות. הציבור נחלק באופן שווה כמעט בין מי שסבורים כי המצב הכלכלי הוא כמו בשנה שעברה - 29%, טוב מבשנה שעברה - 32%, או גרוע מבשנה שעברה - 33%. התמונה שונה בנוגע למצב הכלכלי האישי. כאן 53% דיווחו כי לא חל שינוי בהשוואה למצבם בשנה שעברה, 31% אמרו כי הוא הורע, ואילו 13.5% בלבד אמרו כי הוא השתפר. נראה איפוא כי השיפור שעליו מצביעים קברניטי המשק לא מורגש בשלב זה בציבור. רק 22% נתנו לממשלה ציונים די גבוהים או מאוד גבוהים על מדיניותה הכלכלית, בעוד ש-36% נתנו לה ציון בינוני, ו-37% נתנו לה ציון די או מאוד גרוע. 5% לא ידעו.

פרויקט מדד השלום נערך במרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' אפרים יער וד"ר תמר הרמן. הראיונות הטלפוניים בוצעו על ידי מכון ב.י. כהן באוניברסיטת תל אביב ב-30-28 ביוני 2004 וכללו 579 מרואיינים/ות, המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת היהודית והערבית בארץ (לרבות יש"ע והקיבוצים). טעות הדגימה למדגם בגודל זה היא כ-4.5% לכל כיוון.